רוב מיני הצבים בסכנת הכחדה, וזו בעיה רצינית לסביבה

אוכלוסיית הצבים, שהצליחה לשרוד אחרי הדינוזאורים, מתקשה להתמודד עם נזקי האדם • מהפצת זרעים ועד בניית מחילות לארנבים - לצבים יש תפקיד אקולוגי חיוני

צב /  צילום:   Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
צב / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

צבים מסוגים שונים חיים בכדור הארץ זה כ-200 מיליון שנה. הם הצליחו לשרוד אחרי הדינוזאורים, אבל ייתכן שאת נזקי האדם הם כבר לא יצלחו, טוענת קבוצת חוקרים מאוניברסיטת UC Davis שבקליפורניה במחקר שפורסם השבוע בכתב העת Bio Sciences. לדבריהם, 61% מתוך 356 סוגי הצבים הידועים לחוקרים כבר הוכחדו או נמצאים בסכנת הכחדה. למעשה, צבים הם בעלי החוליות המאוימים ביותר כיום.

הגורמים המאיימים על הצבים הם הרס בתי הגידול שלהם, אימוצם כחיות מחמד, מחלות ושינויי אקלים.

"מי שיגדל בעולם ללא צבים עלול לקבל זאת כדבר נורמלי", אמר אחד החוקרים. "לתופעה הזאת קוראים Shifting Baseline, שינוי בנקודת המוצא. כרגע קשה לנו לקבל עולם ללא צבים, אך אם לא נשים לב ולא נתייחס להכחדתם המאיימת ברצינות ובתשומת לב, הדור הבא כבר לא יבחין בחסרונם, אך יהיו לכך השלכות אקולוגיות משמעותיות".

מהצב שעליו עומד העולם במיתולוגיות מזרחיות מסוימות, דרך משל הצב והארנב ועד צבי הנינג'ה, לצבים יש מקום של כבוד בתרבות שלנו, אבל ייתכן שבקרוב הם ייעלמו מחיינו.

גם ארנבים צריכים צבים

לדברי ד"ר ג'פרי לוביץ', החוקר הראשי החתום על המאמר וחבר צוות הסקר הגיאולוגי האמריקאי (USGS), "צבים תורמים לבריאות של סביבות רבות, ובהן מדבריות, ביצות, מים מתוקים וסביבות ימיות. להיעלמותם יש השפעות שליליות על מינים רבים, כולל בני אדם, גם אם הן לא ניכרות מיד לעין".

לצבים יש כמה תפקידים חשובים במערכת האקולוגית. ראשית, הם משמשים מזון ללא תחליף לבעלי חיים מסוימים: חלק ממיני הצבים גדלים בצפיפות גבוהה ויוצרים מאסה של מזון בשרי שאין אפשרות להחליפה בחיה אחרת באותו בית גידול. תפקיד נוסף הוא להפיץ זרעי צמחים רבים. במיני צמחים מסוימים, הם המפיץ היחיד. ישנם זרעים שהתרגלו לחיים לצד הצב, והמעבר דרך מערכת העיכול שלו משפרת את סיכוייהם לנבוט. תפקיד אחר הוא חפירת מחילות עמוקות המשמשות בתי גידול גם למינים אחרים - צמחים, עכבישים, חרקים, נחשים, צפרדעים ואפילו ארנבים, שועלים ושונרים. לא הייתם מנחשים ודאי שארנב או שועל צריכים צב כדי לחפור מחילה, אולם היכולת של הצבים לעשות זאת מאפשרת למינים האחרים, ובהם יונקים, לשרוד בקלות רבה יותר ומגבירה את הגיוון בחי ובצומח בבתי הגידול שבהם נמצא הצב.

בסביבה הימית, צבי הים אוכלים מדוזות ושולטים באוכלוסייתן, מנשנשים ממרבדי עשבי הים באופן שמטפח אותם ומונע מהם צמיחת יתר וריקבון, צורכים ספוגי ים שמאיימים על אוכלוסיית האלמוגים, והביצים שהם מטילים בדיונות החול שליד הים ואינן בוקעות הן מזון חלבוני נדיר לחיות ולצמחי הדיונה.

ישראל התברכה בלא מעט מיני צבים: צבי יבשה "קלאסיים", צבי מדבר, צבי ביצה, צבים רכים החיים בנחלים וצבי ים מכמה סוגים. נעשים כיום מאמצים משמעותיים כדי להגן עליהם. לדוגמה, חל איסור לגדל צב בבית, בין שהוא הגיע מחנות חיות ובין שנלכד בטבע.

מעבר לכך שהצב מוגן ונמצא בסכנת הכחדה, מומלץ גם מסיבות בריאותיות לא לחשוף ילדים קטנים ונשים בהיריון לצבים. בכל מקרה, מי שבא במגע קרוב עם צב, ובמיוחד עם הפרשותיו, מומלץ לו לבצע תהליך חיטוי מוקפד (רחיצת ידיים וכביסה של הבגדים) לאחר מכן.