רכב חדש / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
מדי שנה, עם בוא הסתיו, אנחנו נשאלים שוב ושוב את אותה שאלה: האם לקנות רכב חדש עכשיו או לדחות את רכישת הרכב עד לחודש ינואר, שבו מתחלפת השורה "שנת העלייה על הכביש" ברשיון הרכב ומוסיפה, כביכול, לערך הרכב.
נציין שהחלפת שנת המודל ברשיון היא פיתוי צרכני-פסיכולוגי רב-עוצמה, שמדי שנה גורם לדחיית עשרות אלפי רכישות רכב פרטיות ומוסדיות מהרבעון האחרון של השנה לחודשים ינואר-פברואר של השנה העוקבת. ברוב המקרים מדובר בהסטה מלאכותית ופורמלית לחלוטין, מכיוון שבמקרים רבים הסחורה הנרכשת בינואר היא בדיוק אותה סחורה שכבר נמצאת בארץ כיום. כלומר, רבים מכלי הרכב שיימכרו בינואר-פברואר בתור "שנת עלייה על הכביש 2019", כבר הגיעו לארץ ברבעון השלישי או השני של 2018, או אפילו ברבעון הראשון, ומאז בילו חודשים ארוכים בנמלים ובמגרשי הערובה כשהם צוברים אבק ונצלים בשמש.
ללקוח הקצה אין דרך לדעת מתי בדיוק הגיע הרכב שאותו הוא רוכש לישראל, ונראה שלרוב הלקוחות זה גם לא משנה, כפי שלא משנה גם לעורכי המחירונים או לרגולטורים שיצרו את העיוות המלאכותי הזה.
בסוגיית "האם לדחות או לקנות" יש שיקולים לכאן ולכאן, והשנה במיוחד העסק עשוי להיות יותר מורכב. כדי לענות על השאלה צריך להפריד בין שני מקרים: מקרה שבו הדגם הנבחר אמור לעבור שינוי הנדסי מהותי בין שתי "שנות המודל", ומקרה שבו הוא ממשיך ללא שינוי.
במקרה הראשון, ייתכן בהחלט שההמתנה כדאית. בימינו אפילו מתיחות פנים שעוברים דגמים באמצע מחזור החיים שלהם (לרוב כשנתיים-שלוש לאחר ההשקה) אינן קוסמטיות בלבד, ובמקרים רבים הן כוללות תוספת של עזרי בטיחות אקטיביים שמשפרים משמעותית את פוטנציאל הבטיחות ולא היו קיימים בעת ההשקה, תיקון של באגים ושדרוג יסודי של הארכיטקטורה האלקטרונית שמשפר את האמינות ויאפשר בעתיד לקבל עדכונים חיוניים ואפליקציות שימושיות ללא צורך להיכנס למוסך.
אמנם יבואני הרכב שומרים לעיתים קרובות על עמימות ביחס למועד עדכון הדגם - רוב העדכונים מופיעים בתחילת השנה - אבל המידע זמין ברשת וכדאי לאסוף קצת מודיעין מוקדם.
המקרה השני הוא כשאותו דגם ממשיך ללא שינוי ל-2019, וכאן הערך הכלכלי (נשים בצד את ערך הסטטוס הפסיכולוגי) שמבדיל בין רכישה מיידית לרכישה בינואר, הוא ההפרש במחיר מחירון המשומשות בין שתי שנות עלייה על הכביש. בדגמים זהים ההפרש הזה נאמד בכ 10%-8%.
מכיוון שרוב הלקוחות הפרטיים בישראל לא רוכשים רכב חדש רק כדי למכור אותו אחרי כמה חודשים, הההפרש הזה נוטה להישחק עד מועד המכירה בגלל שינויים במצב הרכב (קילומטרז', תאונות), שינויים בשערי המטבע ושינויים בביקוש ובטעמים - תראו, למשל, איך הפיל טירוף הג'יפונים את מחירי המחירון של המשפחתיות המשומשות בישראל.
למרות זאת, רוב הלקוחות עדיין מתייחסים להפרש הזה כערך כלכלי בר-מדידה ולפיכך הקדמת הרכישה לשנת מודל מוקדמת יותר צריכה לקבל פיצוי באמצעות הוזלות. כאן צריך להיכנס אלמנט כוח המיקוח.
לקראת סוף כל שנה מנסים יבואנים רבים לנקות את המדפים ויוצאים במבצעים רשמיים ובלתי רשמיים, שיכולים להיות שווים הרבה יותר מאותו הפרש מחירון בין שנות הדגם. ההנחות הללו תלויות בגיל כלי הרכב שבמלאי שלהם והן לא מופיעות לכל רוחב השוק. בשנים האחרונות ראינו מבצעים שהביאו את המחירים ה"רשמיים" ברבעון האחרון קרוב לאלה של מחירי ה"אפס קילומטר" (שבהם הלקוח אינו יד ראשונה). לעומת זאת ברבעון הראשון של השנה החדשה היקף ההנחות מזערי ובהתאם גם כוח המיקוח.
ציינו בפתיחה שהמעבר בין 2018 ל-2019 מורכב במיוחד, והסיבה היא שבספטמבר הנוכחי עובר כל שוק הרכב האירופי לשיטה חדשה ומחמירה של מדידת פליטת המזהמים (WLTP). המעבר הזה אמור להיות מוטמע לתוך "המיסוי הירוק" הישראלי באמצעות נוסחה חדשה ומעודכנת שתפורסם בינואר 2019. כרגע כל שוק הרכב בנמצא בערפל קרב ביחס לאותה נוסחה, אבל אפשר להמר שהיא תביא להקטנה לא מבוטלת של זיכוי המס שמוענק כיום לדגמים רבים.
במילים אחרות, מס הקנייה הריאלי (בקיזוז הטבת המס הירוק) על אותם דגמים יעלה והם ייתקרו ב-2019. עיקר ההתייקרות צפויה דווקא בדגמים הנפוצים והחסכוניים, בעוד הדגמים הגדולים והיקרים יותר, שממילא אינם מושפעים כמעט מזיכוי המס הירוק, לא יושפעו. אלא אם כן היצרנים יחליטו להעלות את המחירים ליבואנים כתוצאה מההתאמות הטכנולוגיות שנדרשו בכלי הרכב עקב המעבר לשיטת המדידה החדשה.
התייקרות לא אומרת בהכרח שינוי במחירונים ה"רשמיים", שממילא מקובעים מלאכותית על רמה גבוהה כבר שנים. אבל היא בהחלט יכולה להתבטא בהקטנת ההנחות, ייקור מחירי "אפס קילומטר", הפחתה ברמות האבזור הבסיסי והתייקרות מחירי הליסינג. בשורה התחתונה, יותר מתמיד שווה להישאר עם היד על הדופק ולקרוא את מדורי הרכב בעיתונות.