הנסיך ההולנדי שמחפש השקעות הייטק בישראל

ראש ארגון החדשנות ההולנדי Startup Delta, קונסטנטין ון אוראנג', הגיע השבוע לביקור בישראל במטרה לקדם שיתופי פעולה עם קרנות הון סיכון ומשקיעים מקומיים. למסעו מתלווים משקיעים ואנג'לים הולנדים, שמבקשים להשקיע בסטארט-אפים. זהו חלק מהניסיון של הולנד לעודד חברות ישראליות לקבוע את מקום מושבן במדינה, וללמוד מהניסיון הישראלי בהקמת מרכזי טכנולוגיה וחדשנות.

ואן אוראנג' הוא אורח יוצא דופן למדי. השם המלא שלו הוא קונסטנטין כריסטוף פדריק אשווין, נסיך אוראנג'-נסאו, לורד אמסברג. הוא נסיך הולנד, אחיו של המלך ווילם אלכסנדר. הוא אביר מסדר אריות הולנד ומסדר אריות הזהב של בית נסאו, והרביעי בתור היורשים של כס מלכות הולנד. כשפונים אליו באופן רשמי יש להשתמש בתואר "הוד מעלתך המלכותית".

אלא שהנסיך קונסטנטין חף מכל הדרת מלכות בסגנון בית המלוכה הבריטי. הוא למד משפטים באוניברסיטת ליידן, עשה תואר MBA באינסד, ועבד למחייתו בתפקידי ניהול וייעוץ בארגונים כלכליים. בשנים האחרונות הוא מונה לשליח מיוחד לקידום ההייטק ההולנדי, הקים את Startup Delta, ועושה רושם שהוא נהנה מכל רגע. אין לו בעיה להודות שהתואר המלכותי עוזר לו לקדם פגישות בעולם הייטק. בסופו של דבר, אם נסיך מבקש לפגוש בך, אתה מפנה בשבילו חצי יום וארוחת ערב.

לישראל הוא מגיע לכבוד כנס DLD בתל-אביב, אבל על הדרך הוא נפגש עם שורת בכירים ומנהלי קרנות בהייטק. אחד הראשונים שבהם הוא אראל מרגלית מ-JVP, שלשכתו הפכה בחודשים האחרונים לאתר עליה לרגל: לנסיך הולנד ג'ק מא ושרי החדשנות של צרפת ובריטניה. אחר כך פנה ון אוראנג' לפגוש את אנשי פלטפורמת מימון ההמונים Ourcrowd , ואמש ערך ארוחת ערב בהשתתפות אנג'לים ומשקיעים. 

"המסר העיקרי שלנו לישראלים הוא שהולנד נמצאת בתנופת פיתוח", אומר ון אוראנג' ל"גלובס" "אנחנו בין האקוסיסטמים החזקים ביותר באירופה, עם האינטרנט המהיר והפעיל ביותר, הנמל הגדול באירופה ונמל התעופה המקושר ביותר, ועל כך נוספת ההשקעה בסטארט-אפים. כך שבהגדרה זה המקום המתאים ביותר להקים עסק אם אתה רוצה להגיע ליבשת".

 אראל מרגלית ונסיך הולנד ברובע המדיה של JVP / צילום: דניאל שטרית

סייבר, אגריטק ומדטק

היחסים המסחריים בין ישראל להולנד נחשבים מצוינים, ובתוכם גם הקשרים בתחום הטכנולוגיה. שתי המדינות חתמו על הסכם לפיתוח כלכלי בנושאי חדשנות, וקיימו מפגשים לשיתופי פעולה טכנולוגיים בהשתתפות חברות הייטק ישראליות בולטות. חברות ישראליות רבות מיקמו את המטה האירופי שלהן בהולנד ומעסיקות עובדים מקומיים וישראלים. כעת מבקש ון אוראנג' להרחיב את הקשרים האלה.

מה אתה מחפש בישראל? חברות סטארט-אפ, חברות בשלות, משקיעים?
"גם משקיעים, וגם חברות בתחומים אסטרטגיים כמו אבטחת סייבר, ובתחומים שהולנד חזקה בהם כמו אגריטק, פודטק ומדטק. ישראל היא מקום מאוד דינמי, וגופים עם ניסיון כמו JVP יכולים לסייע להפוך גם את האקוסיסטם בהולנד למתקדם יותר".

אנחנו רואים בתקופה הנוכחית עלייה בהשקעות האירופיות בהייטק הישראלי. האם נראה כאן עוד משקיעים הולנדיים?
"כבר עכשיו יש חברות הולנדיות שהשקיעו בישראל כמו פיליפס או Shell. הרבה מהמשקיעים שלנו מסתכלים על ישראל, בעיקר על ורטיקלים אסטרטגיים שאתם מובילים בהם. בתחום הטראוול טק יש הרבה שחקנים מהולנד שכבר פה. כמה מאנשי המשלחת שלנו הם אנג'לים, שמחפשים השקעות בחברות בשלבים מוקדמים".

עבדת כמה שנים באיחוד האירופי, ארגון שיחסיו עם ישראל מתוחים. אתה חושב שההיבט הפוליטי משפיע על עשיית עסקים עם ישראל?
"אני חושב שבתחום החדשנות והמדע היחסים משגשגים, במיוחד אם מסתכלים על מספר החברות הבינלאומיות שנמצאות פה, ומספר המבקרים שמגיעים לכאן מאירופה ומעוד מקומות. כך שאלה יחסים בכמה שכבות. אני חושב שיש לנו יחסים ארוכים ועמוקים עם ישראל, ואלה יחסים של דיאלוג פתוח שעוסקים לעיתים בבעיות פוליטיות סבוכות יותר, אבל אני פה רק בנושאי סטארט-אפים וטכנולוגיה שבהם יש הרבה שיתוף פעולה בינלאומי".

טוב שאתם ישירים

בהולנד פועלים מספר מרכזי סטארט-אפ. המוכר שבהם נמצא באמסטרדם, ואילו באיינדהובן פועל קמפוס הייטק עם מאות חברות, באוטרכט פועלת האוניברסיטה הטובה בהולנד ובהאג ממוקם ההאב הגדול באירופה בתחום הסייבר. ב-2014 הקימה הולנד את Startup Delta , על בסיס שיתוף פעולה ציבורי-פרטי, במטרה להגדיל עוד יותר את האקוסיסטם וליזום שיתופי פעולה בינלאומיים

"לפני שהקמנו את הארגון היו פיתוחים טכנולוגיים מעניינים, אבל היה צריך לחבר ביניהם ולהגיד לעולם: זה מה שאנחנו עושים, כי יש הרבה חדשנות בהולנד אבל בדרך כלל לא יוצאים החוצה ומדברים על זה", אומר ון אורנג', "אם אתה רואה את מה שקרה בשלוש-ארבע השנים האחרונות בהולנד, יש בום ענק בפעילות הסטארט-אפים".

איך אתם מתמודדים מול מדינות מאוד חזקות בתחום הטכנולוגיה סביבכם, כמו צרפת, גרמניה ובריטניה?
"כל חברה תחליט היכן מתאים לה לפעול, אני לא רואה את זה כתחרות. הולנד היא בין המדינות הפתוחות והפרקטיות ביותר, הביורוקרטיה מזערית, יש אווירת השקעות והאוכלוסייה דוברת אנגלית. יש לנו הרבה טאלנטים זמינים, כי כל המדינה מרוכזת חצי שעה מאמסטרדם. ברלין היא אולי מרכז סחר אלקטרוני, אבל המרכז הבא בדרזדן או שטוטגרט מרוחק מאוד".

ובכל זאת, מדינות אחרות חרתו את ההשקעה בהייטק על דגלן.
"נכון שאין 'מודל הולנדי', אבל הממשלה כן משקיעה, ויש בנק ממשלתי לקידום השקעות עם תקציב של 2.5 מיליארד יורו שיגדל ל-6 מיליארד. הכוח של הולנד הוא לא בחזון ענק כלשהו, אלא בפרגמטיות, בתמיכה ביזמים, במודל מבוזר. בהולנד אין תכתיבים של הממשלה, אלא עבודת בוטום-אפ. גם מה שקורה בפריז מרשים, אבל שאלתי מנהל קרן השקעות אם הוא ממליץ לחברות שלו להתמקם שם, והוא אמר שפריז וברלין מצוינות לסטארט-אפים מקומיים - אבל לא לחברות מבחוץ".

חברות אירופיות קצת חוששות מהישירות וחוסר הסבלנות הישראליים. האם הבדלי המנטליות עלולים להקשות על שיתוף פעולה בין ישראל והולנד?
"אומרים על ההולנדים שהם הרבה יותר ישירים מהבריטים. הישראלים אולי בקצה סקאלת החוצפה, אבל ביחס לשאר העולם אנחנו די קרובים. אני חושב שזה נכס אדיר שיש לכם באקוסיסטם של הסטארט-אפ, שהאנשים ישירים ואומרים את האמת. מבחינה תרבותית אפשר להגיד שיש לכם תיאבון ללקיחת סיכונים ונכונות להוציא דברים לפועל, ואילו ההולנדים אוהבים דברים חדשים, הם טובים בלקרוא תיגר על הרשויות ותמיד שואלים 'למה זה דווקא כך? אולי אפשר לעשות אחרת?'. כך שיש הרבה מקום לשיתוף פעולה".

איך אתה מחלק את זמנך בין המחויבויות המלכותיות לתמיכה בהייטק?
"יש מעט מאוד חובות של בית המלוכה, אני לא מקבל משכורת מהמדינה. מצפים מאיתנו להתפרנס ולהיות בעלי קריירה. חצי מאחיי וקרובי המשפחה הם יזמים".