"גלובס" לביה"ד: לחשוף שמו של הרופא הבכיר שהטריד מינית

בשבוע שעבר קבעו שופטי הארצי כי מנהל מחלקה בבית חולים ממשלתי מרכזי הטריד מינית מזכירה רפואית שעבדה בכפיפות אליו, זאת בין היתר באמצעות יצירת סביבת עבודה עוינת ומטרידה • "גלובס" אף מבקש בעתירה להתיר לפרסם את שמו של בית החולים שבו בוצעו ההטרדות

נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-לבנה / צילום: שלומי יוסף
נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-לבנה / צילום: שלומי יוסף

"גלובס" עתר אתמול (ג') לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה להתיר לנו לפרסם את שמו של מנהל המחלקה בבית חולים ממשלתי. זאת, לאחר שבית הדין הארצי (הרכב בראשות הנשיאה ורדה וירט-לבנה) פסק בשבוע שעבר שהוא הטריד מינית את מזכירה רפואית שעבדה בכפיפות אליו. זאת, בין היתר, באופן שהוביל לכך שהמזכירה עבדה במשך כ-7 שנים בסביבת עבודה עוינת ומטרידה.

כמו כן, אנו מבקשים משופטי בית הדין הארצי להתיר לנו לחשוף באיזה בית חולים בוצעו ההטרדות. יודגש כי הבקשה נעשית בהסכמתה ובתמיכתה של המזכירה שהוטרדה. עוד יובהר כי אנחנו לא מבקשים ולא מעוניינים לפרסם שמות של אנשים אחראים המעורבים בפסק הדין, וודאי שאיננו מבקשים את פרסום שמה של המזכירה.

"להעלות רף ההרתעה"

באמצעות עורכי הדין יורם מושקט ואוריין אשכולי, אנו טוענים בבקשה כי מעמדו הרם של הרופא, שהוא בכיר במערכת הבריאות, מנהל מחלקה זה שנים ארוכות בבית חולים מרכזי - מחייב את פרסום פרטיו. ודאי במצב דברים שבו חייבו אותו הן ערכאת בית הדין האזורי והן הארצי, תוך שקילת שיקולים לחומרה כנגדו. "העובדה ששמו של המשיב אינו מתפרסם היא הקלה משמעותית שהוא אינה זכאי לה בנסיבות הללו".

לטענת "גלובס", לא יכולה להיות מחלוקת כי העובדה שפסק הדין עוסק בסוגיית ההטרדות המיניות במקום העבודה - מצדיקה בפני עצמה את הבקשה לפרסום פרטי מנהל המחלקה. בבקשה נאמר כי "היקף תופעת ההטרדות המיניות במקום העבודה הוא רחב, אך סמוי באופן יחסי ובמרבית הנסיבות, מעיני הציבור הרחב. פרסום שמו של מנהל המחלקה יוכל לעודד מתלוננות/ים נוספות/ים, לאזור אומץ ולפעול נגד הטרדות כלפיהן/ם. בנוסף, יגרום פרסום שמו להגברת ההרתעה והאכיפה.

"בכל הכבוד, ניתן להניח כי חיוב מנהל המחלקה בסכום פסק הדין - אין בו די כדי להרתיע, ודווקא פרסום שמו בציבור הרחב - יוכל להעלות את רף ההרתעה ואת הגברת האכיפה במקומות עבודה אחרים אשר יחששו מפרסום".

"נורה אזהרה אדומה"

זאת ועוד, לטענת "גלובס", גילוי זהותו של מנהל המחלקה יהיה בו גם כדי להעביר מסר כי מעשה של הטרדה מינית הוא כה חמור, שאפילו רופא בכיר, מנהל מחלקה, דוגמתו, אינו חסין מפני פרסומו. "התנהגות במקום העבודה, כמתואר בפסק הדין - אשר כללה בדיחות גסות, תיאורים מיניים בוטים בנוכחות המתלוננת, שיתוף בחוויות מיניות בעל כורח, שימוש בכינויים משפילים - קיימת ככל הנראה גם במקומות אחרים. לפיכך, ברור כי פרסום פרטיו של מנהל המחלקה אינו מבוקש רק מתוך סקרנות - אלא נועד בהכרח לשרת את האינטרס הציבורי".

עוד כתבנו בבקשה כי אנחנו סבורים כי פרסום שמו של מנהל המחלקה בעיתון "גלובס" עשוי להביא את הסוגיה לידיעת מנהלים אחרים וידליק אצלם "נורת אזהרה אדומה" בנוגע למצב בארגונם ולצורך בהגברת האכיפה.

הפסיקה: יצירת סביבת עבודה רוויית תכנים מיניים מצד ממונה מהווה הטרדה מינית אסורה

לפי פסק הדין, המזכירה הרפואית עבדה בכפיפות למנהל המחלקה במשך כ-8 שנים. במהלך השנים מנהל המחלקה שיתף אותה בפרטים מחייו האישיים, ובכלל זה ביחסי המין שלו עם רעייתו ועם נשים אחרות.

בשבוע שעבר (ביום חמישי) פרסם הרכב של בית הדין הארצי לעבודה, בראשות הנשיאה ורדה וירט-לבנה, את פסק הדין בעניינו של מנהל המחלקה, שבמסגרתו דחה הארצי את ערעורו של מנהל מחלקה בבית חולים ממשלתי וקבע כי הוא הטריד מינית את המזכירה הרפואית שעבדה בכפיפות אליו במשך שנים רבות. השופטים חייבו את המנהל לשלם למזכירה פיצוי בסך 250 אלף שקל, ואילו המדינה חויבה בפיצוי בסך 30 אלף שקל. עם זאת, הארצי אסר על חשיפת זהותו של המנהל המטריד.

בפסק הדין הדגיש בית הדין הארצי כי יצירת סביבת עבודה רוויית תכנים מיניים מצד ממונה מהווה הטרדה מינית אסורה. כמו כן נדונו בהרחבה בפסק הדין מאפיינים של הטרדה מינית בעבודה והשפעותיהם. לראשונה נדונה השאלה אם הטרדה מינית מסוג "התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו" היא רק כזו המופנית באופן ישיר למיניותה של מושא ההטרדה - או גם כאלה היוצרות "אווירה סביבתית" כתוצאה מאמירות בסביבת המוטרדת.

שיתף המזכירה בחוויותיו המיניות

לפי פסק הדין, המזכירה הרפואית עבדה בכפיפות למנהל המחלקה במשך כ-8 שנים. במהלך השנים מנהל המחלקה שיתף אותה בפרטים מחייו האישיים, ובכלל זה ביחסי המין שלו עם רעייתו ועם נשים אחרות. בהזדמנויות שונות הוא סיפר למזכירה על השימוש שהוא עושה בכדורי ויאגרה ועל השפעתם על יחסי המין שהוא מקיים, על כך שהוא קיים יחסי מין עם פרוצה לעיני רעייתו, על יחסי מין ב"שלישייה" ועוד כהנה וכהנה חוויות מיניות. נוסף על כך מנהל המחלקה נהג להציג למזכירה על צג המחשב במשרדו תמונות אירוטיות וסרטונים קצרים בעלי אופי מיני וסיפר בנוכחותה בדיחות גסות.

עוד לפי פסק הדין, ובשני אירועים פנה מנהל המחלקה למזכירה ושאל אותה על יחסי המין שלה עם בעלה, ואם אי-פעם היא קיימה יחסי מין בפריחת הכלניות. המזכירה עזבה את עבודתה ולא שבה אליה, לאחר שמנהל המחלקה הציג לה על צג המחשב במשרדו תמונה של קוף ואמר לה: "נכון שאת יפה, מה את אומרת?"

בית הדין הארצי דחה את ערעורו של מנהל המחלקה ופסק כי התבטאויותיו הן בגדר הטרדה מינית שנאסרה בחוק. נקבע כי שאלותיו של המנהל בנוגע ליחסי המין של מזכירתו עם בעלה הן התייחסויות שהופנו למזכירה והתמקדו במיניותה - ולכן הן בגדר הטרדה מינית אסורה.

לפי פסק הדין, התבטאויות מנהל המחלקה הובילו לכך שהמזכירה עבדה בסביבת עבודה עוינת במשך כ-7 שנים. בפסק הדין נקבע כי המזכירה הראתה למנהל המחלקה שהיא אינה מעוניינת לשמוע התבטאויות מיניות מהסוג הזה, ולמרות זאת הוא לא חדל.

זאת ועוד, נקבע כי ההטרדות המיניות מצד מנהל המחלקה נעשו תוך ניצול יחסי המרות שלו עם המזכירה. לפי קביעת בית הדין הארצי, "היה זה מנהל המחלקה לבדו ששיתף את המזכירה, פעם אחר פעם, בחוויותיו המיניות ובדיבוריו הבוטים, וכל זאת כשהמזכירה מצידה אינה משתפת עמו פעולה. הדומיננטיות של המנהל באותם אירועים אל מול הפסיביות של המזכירה הושגה בעיקר משום תפקידו הרם של המנהל במחלקה והשפעתו על המזכירה. למעשה, המזכירה הייתה בבחינת 'קהל שבוי' להתבטאויותיו המיניות של המנהל, והיא לא יכלה להימנע מהאזנה להן, ובכך יש ניצול של יחסי מרות". מטעם זה גם דחה את טענת המנהל שהתבטאויותיו נאמרו במסגרת יחסי חברות פתוחים בינו לבין המזכירה.

ההטרדות המיניות יצרו אווירה עוינת

בית הדין הארצי עמד על הפגיעה בכבוד האדם של המזכירה, וקבע כי התייחסויותיו המיניות של המנהל הבליטו מאפיין אחד בלבד - מיניות - ממכלול מאפייניה, והתעלם מכישוריה, מכישרונותיה ומתפקודה המקצועי. בכך, נקבע, פגע המנהל גם בביטחונה העצמי, בפרטיותה ובזכותה להגדרה עצמית.

בית הדין ראה בחומרה את האווירה העוינת שיצר מנהל המחלקה בהטרדותיו המיניות. אלה נפרשו על פני שנות עבודה רבות ופגעו בכבודה של המזכירה כאדם, כאישה וכעובדת. מטעם זה תיאר בית הדין הארצי בהרחבה את המאפיינים של הטרדות מיניות בעבודה ואת השפעותיהן השליליות שבאות לידי ביטוי במישור הרפואי והנפשי של המוטרד, במישור המקצועי-תעסוקתי, ועשויות להשפיע לרעה על הארגון כולו.

בית הדין הארצי קבע כי המדינה מילאה את מירב חובותיה כמעסיקה של המזכירה, אולם הטיפול בתלונת המזכירה על הטרדה מינית לא היה טוב דיו. בנסיבות אלה העמיד הארצי את שיעור הפיצוי שבו חויבה המדינה והעמיד אותו על 30 אלף שקל (ע"ע (ארצי) 9834-05-16 אלמוני - פלונית).