מה יקרה למחירי הדיור והאם תתגלה בועת המשכנתאות

השנה החדשה מגיעה בדיוק כשענף הנדל"ן נמצא בנקודה של מתח ואי–ודאות: מחירי הדיור יעלו או ירדו, זרם העסקאות ישתחרר או יישאר תקוע, ההתחדשות העירונית תתפוס סוף סוף תאוצה או תמשיך להתקדם במספרים קטנים • "גלובס" מסמן את חמשת האתגרים של הענף השנה, ושתהיה תשע"ט טובה • איך בוחרים מסלולי משכנתא (מחשבון)?

אתגרי הנדלן של השנה החדשה / איור: גיל ג'יבלי
אתגרי הנדלן של השנה החדשה / איור: גיל ג'יבלי

1. הבחירות לרשויות המקומיות

פרויקטים נפיצים מבחינת פוליטיקה פנימית

מחאה בהרצליה נגד תוכנית מתאר/ צילום: מטה המאבק הארצי לבינוי שפוי
 מחאה בהרצליה נגד תוכנית מתאר/ צילום: מטה המאבק הארצי לבינוי שפוי

בסוף אוקטובר הקרוב ייערכו הבחירות לרשויות המקומיות. הבחירות הללו גורמות כבר זמן מה לסחבת ועיכובים בקבלת החלטות בכל עיר, וללחצים פוליטיים משמעותיים, שכמו תמיד מתמקדים בין היתר גם בתחומים המשיקים לענף הנדל"ן. אם יתחלפו ראשי ערים לאחר הבחירות, דבר שאינו קורה לעתים מזומנות, צפויה עוד תקופה של אי ודאות בכל מקום שבו ייכנס ראש עיר חדש. האתגרים שיעמדו בפני פעילים בענף ובפני התושבים בכל עיר הם רבים.

עד הבחירות יש חודשיים שבהם יוצאת לדרך שנת הלימודים, בהם ספטמבר שרווי בחגים ואוקטובר שיהיה שיא מערכת הבחירות של כל מועמד. בתקופה כזו מנסה כל ראש עיר מכהן לצבור כמה שיותר נקודות. הבוחרים, מצדם, יודעים שזה הזמן להעלות דרישות ולנסות לשנות את המצב הקיים. בכל הקשור לענף הנדל"ן, תקופה זו היא בעייתית כי הוועדה המקומית לא תמיד יכולה לקבל החלטות בנוגע לאישור תוכניות, ואי הוודאות חוגגת.

אחרי הבחירות, מועצת העיר משתנה, לעתים משתנה ההרכב של מועצת העיר ובמקומות שבהם מתחלף ראש הרשות יחסי הכוחות החדשים נבנים וראש העיר הנבחר או הנבחרת (השנה יש נשים רבות יחסית בקרב המועמדות) צריכים ללמוד את החומר ולגבש מדיניות, והפעם לא מדיניות בחירות אלא מדיניות ממשית וריאלית. תקופה זו מובילה לחודשים ארוכים של קיפאון, כי דברים כמו בקשות להקלה בפרויקט (הקלת 'שבס' למשל) או בקשות להיתרים, ובמיוחד התקדמות של פרויקטי התחדשות עירונית, שהם פעמים רבות נפיצים מבחינת הפוליטיקה הפנימית של העיר - מתעכבים. ואם באותה העת יש פתאום שינויי חקיקה (השלטון המרכזי לא ממש מחכה לתום ההסתגלות) הקשורים לענף הנדל"ן, גם לצוות המקצועי במינהל ההנדסה בכל עיר לוקח זמן ללמוד את השינוי, להתאים אותו למדיניות החדשה של ראש העיר, ולהתחיל וליישמו בשטח.

דוגמא פשוטה אפשר לראות בתחום ההתחדשות העירונית או תמ"א 38. תיקונים או שינויי חקיקה בתחום זה אינם נדירים, ומספיק שראש העיר קודם קידם את התחום וראש עיר חדש רץ לבחירות עם אמירה שצריך לתת היתרים בצורה מדודה יותר בגלל עומס על התשתיות (עניין נפוץ בעיקר באזור המרכז) - והנה לכם קונפליקט לא פשוט שהיזמים, הקבלנים וגם בעלי הדירות יצטרכו להתמודד איתו בחודשים הקרובים.

נושא נוסף שעלה על הפרק בשנה האחרונה וככל הנראה ימשיך ויתפוס תאוצה גם בהמשך הוא התנגדות מסיבית של תושבים לבנייה חדשה, לתוכניות המתאר ולתוכניות חדשות בכלל. חלק מהמאבקים שהיו עד כה נשאו פרי, אולם דחיית אישור תוכנית מתאר כמו שקרה בהוד השרון למשל או בהרצליה אינה סוף פסוק, ורשות מקומית חדשה וראש עיר חדשה מקבלים לידיהם את תפוח האדמה הלוהט.

אם בתקופת בחירות קל מאוד למועמד להגיד שתוכנית מתאר כזו או אחרת היא "אסון לעיר" או להשמיע ביטויים דומים שמופנים לקהל מצביעים מסוים, לאחר הבחירות מבין המועמד הנבחר כי עיר אינה יכולה להתקדם ללא תוכנית מתאר מאושרת, והפלונטר רק נעשה סבוך יותר. דברים שרואים משם לא רואים מכאן, והרבה פעמים הבטחות בחירות מתנגשות עם המציאות בשטח ומתברר שתוכנית המתאר שהיתה "אסון" הופכת פתאום להכרח.

2. הבחירות הארציות

המעגל של מחיר למשתכן יורחב

שלטי פרסום של מפלגת כולנו / צילום: תמר מצפי
 שלטי פרסום של מפלגת כולנו / צילום: תמר מצפי

לעומת הבחירות לרשויות המקומיות, שכבר נמצאות מעבר לפינה, הבחירות הארציות רק מרחפות באוויר. הן אמורות להתקיים בנובמבר 2019, אולם הקדמה של המועד עודנה אפשרית.

בעוד שהבחירות ברשויות המקומיות משפיעות ישירות על הפעילות הנדל"נית בכל עיר ובכל יישוב, הבחירות הארציות מעלות כמה שאלות מהותיות ברמת המאקרו.

שאלה חשובה ראשונה נוגעת לתוכנית מחיר למשתכן. נזכיר כי התוכנית הממשלתית שנכנסת כעת לשנתה הרביעית היא תולדה של מערכת הבחירות הקודמת ואחת מאבני היסוד של שר האוצר משה כחלון בתוכנית הרחבה שלו במאבק במחירי הדירות הגואים. האם לקראת הבחירות התוכנית הממשלתית תשתנה?

אם מסתכלים על מספר הזכאים, ברור כי לשר האוצר לא יהיה שום אינטרס להאט את הקצב או לעשות שינוי שיקטין את הסיכוי של הזכאים שטרם זכו בהגרלות לזכות באפשרות לרכוש דירה מוזלת.

שיחות עם גורמים הבקיאים ברזי התוכנית הממשלתית מבהירים כי התוכנית כאן כדי להישאר, ויש מי שגם מרגיע ומסביר שגם במידה והגרלות גדולות כפי שמבוצעות היום ייחשבו לאקט אסור לפני הבחירות (באוצר טוענים שזה לא המצב אבל נניח שכן), מנגנון ההגרלות הנקודתיות לכל פרויקט ופרויקט יוכל להמשיך ולפעול.

האמת, ייתכן שהגרלות קטנות עדיפות על אותן הגרלות גדולות שמזרזות את מהלך ההגרלה אבל סובלות מלא מעט מגרשים שאינם זמינים וזכאים שמקבלים התחייבות לדירה זולה אבל עם תאריך יעד מרוחק.

מה שכן צפוי לקרות עם תוכנית מחיר למשתכן בשנת בחירות עשוי להיות ניסיון להגדיל עוד יותר את קהל היעד לתוכנית ולזכאות לדירה. שינוי אפשרי אחד, שכבר גובש ונמצא בדיונים במטה הדיור ובמשרד הבינוי והשיכון הוא הפחתת גיל הרווקים הזכאים בתוכנית. אם עד היום רווק או רווקה יכולים להירשם להגרלות רק מגיל 35, הכוונה היא להפחית בכעשור את גיל ההרשמה, והמשמעות היא עוד צעירים שיתקבלו למעגל הזכאים.

האתגר שעומד בפני מטה הדיור בשנה הקרובה, שכאמור תהיה שנת בחירות, קשור ליישום בפועל של אותם הפרויקטים בהם זכו קבלנים. במטה הדיור מתקשים להפעיל לחץ אפקטיבי על הרשויות המקומיות (בין היתר גם בגלל הבחירות המקומיות) וכפי שנחשף ב"גלובס" רק בשבוע שעבר, תמונת המצב כעת מעידה על מספר קטן יחסית של היתרים שכבר ניתנו לעומת מספר הדירות שהוגרלו או כאלו שעתידות להיבנות בהמשך הדרך. בשנת בחירות השורה התחתונה היא החשובה, ובמשרד האוצר ירצו להראות כמה שיותר זוגות צעירים שכבר נכנסו לדירות מוזלות בשטח.

אתגר אחר, שאינו קשור למחיר למשתכן אבל קשור בצורה הדוקה לשנת בחירות, הוא היצע הדירות בשוק החופשי. מחיר למשתכן גבתה מחיר ממי שאינו זכאי או מקבלנים ויזמים שאינם מתמודדים במכרזים הממשלתיים במסגרת התוכנית - היצע הדירות למשפרי דיור או משקיעים ירד, וגם התחלות הבנייה במשק מעידות על ירידה לא מבוטלת ברבעונים האחרונים.

לא מן הנמנע שבשנת בחירות גם נושא זה עשוי לעלות על הפרק וייתכן שישונה הכלל שהחזיק מעמד שלוש שנים וקבע שכל מכרזי הקרקע מיועדים למחיר למשתכן. במקרה כזה, אולי מספר הדירות המוזלות ירד, אבל במציאות שבה מכרזים לא מעטים בפריפריה מאבדים מקסמם ואינם מושכים מציעים, ייתכן שתהיה זו החלטה נכונה.

בכל הקשור ליציאת המשקיעים משוק הנדל"ן, באוצר הצליחו להקפיא את השוק, ופה העניין הוא בעיקר פסיכולוגי. השאלה הגדולה בכל הנוגע למצב זה היא האם גם בשנת בחירות יצליחו באוצר לשמר את סנטימנט המשקיעים במצב נמוך, האם שיעור העסקאות הכללי ימשיך באותה המגמה ומה יהיו תוצאות מדד מחירי הדירות החודשים הקרובים.

אמנם בכל הקשור למדד מחירי הדירות, לאחר מה שנראה כמגמת ירידה, החודשים האחרונים עשויים להעיד על שינוי כיוון, אבל קשה לדעת מה יקרה בהמשך. לא מן הנמנע שבישורת האחרונה ינסו באוצר לשלוף עוד שפן מהכובע כדי לשמור על השוק באותה המגמה ולהימנע מחששות בנוגע לתוכנית מחיר למשתכן ולתוכניות אחרות שעשויות להוריד רוכשים רבים מהגדר וליצור אפקט של עליית ביקושים שעשוי להוביל גם לעלייה חדה יותר במחירי הדירות.

3. בחירת נגיד וריבית בנק ישראל

הרוכשים כבר שכחו איך נראית עלייה בריבית המשכנתאות

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
 קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

עוד בחירות שנמצאות לפתחנו אמנם אינן ציבוריות אך יכולות להשפיע בצורה לא מבוטלת גם על שוק הדיור וענף הנדל"ן כולו - בחירת נגיד חדש לבנק ישראל.

עם נגיד חדש עשויה להגיע גם מדיניות חדשה בנושא הריבית, אחד הגורמים המשפיעים ביותר על ענף הנדל"ן. הריבית האפסית היא שדחקה משקיעים רבים לרכוש דירות, והיא שדחקה לא מעט רוכשי דירות ליטול משכנאות גדולות מאוד בתקווה שהריבית הנמוכה תחזיק את ההחזר החודשי נמוך תקופת זמן כמה שיותר ארוכה.

סוגיית הריבית היא אולי אחד הנושאים המשמעותיים ביותר בכל הקשור למחירי הדירות מחד וגם להשקעות בנדל"ן מנגד. אחרי כל כך הרבה שנים עם ריבית אפסית, רוכשי הדירות כבר התרגלו שזה המצב ולחשוב שפעם הריבית עמדה על שיעור גבוהה הרבה יותר נראה כמו דמיון רחוק.

הבעיה היא שניסיון העבר מעיד שריבית נמוכה לא יכולה להישאר לנצח, וככל שמחירי הדירות עלו, איתם עלה גם שיעור המשכנתא שהרוכשים נטלו מהבנקים. גם שינוי קטן בריבית כלפי מעלה יתחיל תגובת שרשרת בשוק, ולא מעט אנשים שנמצאים היום עם החזרים חודשיים גבוליים, יתחילו להזיע.

המבחן של הנגיד החדש או הנגידה החדשה עומד להיות התנהלות זהירה במגרש זה. בנוסף, גם היחסים בין שר האוצר לבין הנגיד/ה החדש/ה ייבחנו השנה, ולאחר שכחלון ופלוג נקלעו לכמה חילוקי דעות, יהיה מעניין לראות את עמדת בנק ישראל בנושאים שונים גם לאחר הבחירה במנהל החדש.

4. התחדשות עירונית 

היעדים מרשימים, הביצועים פחות

פינוי בינוי ברמת גן / צלם: תמר מצפי
 פינוי בינוי ברמת גן / צלם: תמר מצפי

התחדשות עירונית עומדת בפני אתגר לא פשוט. את הבעייתיות בתקופה הקרובה בכל הקשור לבחירות לרשויות המקומית כבר ציינו, אבל בכל הקשור לפינוי בינוי ולתמ"א 38 האתגר האמיתי של המדינה כמו גם של הגורמים המעורבים האחרים, קרי הקבלנים היזמים ובעלי הדירות הישנות - רק מתחיל.

נתחיל בזה שנתוני יישום תמ"א 38 וגם של פרויקטים במסגרת פינוי בינוי אינם מרשימים ואינם מעידים על צמיחה כמו שהיה ניתן לחשוב, במיוחד שחלק לא מבוטל מהיזמים והקבלנים שלא לוקחים חלק במחיר למשתכן הפנו משאבים דווקא לכיוון הזה. הסיבה היא שהתהליכים בתחום הזה כל כך ארוכים שמי שמתחיל היום, יממש הפרויקט או יראה הכנסות רק עוד שנים.

המדינה, מצדה, הכריזה חד וחלק כי התחדשות עירונית היא אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של ענף הנדל"ן בשנים הקרובות, והדבר אף מופיע שחור על גבי לבן בתוכנית האסטרטגית לדיור שגיבשה ואישרה הממשלה עד שנת 2040.

תוכנית זו מציבה יעד משמעותי לבנייה בישראל עד תאריך היעד. בשנים 2017-2020 צפויה ההתחדשות העירונית להוות כ-20% מכלל יחידות הדיור המאושרות, בשנים 2021-2025 מדובר על 25% ובשנים 2026-2030 על 35%. אלה הם מספרים מרשימים, ובחלוקה למחוזות מדובר בשיעור אף גבוה יותר.

לצד התוכנית האסטרטגית הציב לעצמו מינהל התכנון במשרד האוצר גם יעד תלת שנתי בכל הקשור ליישום התחדשות עירונית בשנים הקרובות. על פי תוכנית זו, מתוך כ-547.5 אלף יחידות הדיור אותן צופים במינהל התכנון לאשר עד 2020, כ-92.3 אלף יחידות דיור אמורות להגיע מתוכניות פינוי בינוי ותמ"א 38. התוכנית קובעת עוד כי כמחצית מיחידות הדיור שיאושרו בשלוש השנים הקרובות במחוז תל אביב, יהיו במסגרת התחדשות עירונית. כן, מחצית - לא פחות.

חשוב להגיד כבר עכשיו - הפוטנציאל אמנם קיים, ולא מעט בניינים ישנים צריכים חיזוק או פרויקט פינוי בינוי שישקם את השכונה, אבל נוכח המציאות מותר להטיל ספק בתחזית זו ולתהות אם היא ריאלית.

שינויים תכופים בתמ"א 38 כמו תיקון 3 א' למשל, שינוי תקן לרעידות אדמה במכון התקנים וגם הליך חקיקה ליצירת מסלול נוסף לתמ"א 38 הריסה ובנייה שעתידו לא ברור נכון להיום רק מקשים על התחום מלהתרומם.

מציאות דומה אפשר לראות גם בפינוי בינוי. אמנם המצב היום טוב יותר משהיה בעבר, ואחד המהלכים החיוביים בהקשר זה הוא האפשרות לקדם תוכנית פינוי בינוי גם באמצעות הותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור), שעשויה לקצר משמעותית את משך התכנון, לצד ההחלטה על הקצאת קרקע משלימה לפרויקטים.

אבל החלק של התכנון, ככל שהוא משמעותי, הוא בהחלט לא היחידי. צד משמעותי נוסף קשור לרשות המקומית, וכן לבעלי הדירות וליחסים בין הרשות, לדיירים וגם ליזמים והקבלנים. במישור זה אין הרבה חדש, והדברים עדיין לוקחים זמן ארוך מאוד.

דוגמא להתמשכות התהליכים כמו גם למורכבות של הסוגיה היה אפשר לראות בשנה החולפת כשהצעת חוק 'דייר סרבן' התקדמה בכנסת לקראת חקיקה. על פניו הצעת חוק פשוטה שהייתה אמורה להעניק עוד כלים להתמודדות עם דיירים סרבנים. אבל הצעת החוק נידונה חודשים ארוכים ומדיון לדיון שינתה את פניה לחלוטין. בסופו של דבר הקשחת העמדה של המדינה אל מול הסרבנים אומנם נותרה בתוך החוק, אבל אליה נוספו עוד לא מעט סעיפים שהתייחסו לזכויות של דיירים קשישים ולכללים שונים שנועדו להסדיר כמה 'חורים שחורים' בתהליך.

שלא יהיה ספק, החוק עצמו שאושר בסופו של דבר הוא חוק חשוב, והתוספות האמורות מתייחסות לנושאים חשובים ביותר שעד כה לא הוסדרו. הבעיה היא שמשך הזמן לאישור החוק, חודשים ארוכים, היא בעצם תמונת ראי להתמשכות התהליכים בתחום כולו. ואם זה לא מספיק, גם בעת יישום החוק האמור עוד צפויות אי אלו שאלות ופרשנויות של עורכי דין ששוב יהפכו את מה שהיה אמור להיות פשוט יחסית למסובך וקשה ליישום.

אם כך, האתגר המשמעותי של השלטון המרכזי בהקשר זה לשנה הקרובה הוא להראות שהיעד שנקבע אינו רק יעד שנועד להודעות לתקשורת או חזון ללא היתכנות וזו הזדמנות לכל העוסקים במלאכה להתחיל ולחשוב כיצד ניתן בחקיקה או בדרכים אחרות לגרום לקיצור הליכים מבלי לפגוע בכל המעורבים בתחום.

5. שוק השכירות

המכרזים להשכרה לטווח ארוך צריכים דחיפה משמעותית

דירה להשכרה בשכונת פלורנטין, תל אביב/ צילום:שלומי יוסף
 דירה להשכרה בשכונת פלורנטין, תל אביב/ צילום:שלומי יוסף

האתגר הקשור לדיור להשכרה כרוך בעצם בשני נושאים שונים - היוזמות הממשלתיות והמשקיעים הפרטיים.

הנושא הראשון הוא היוזמה הממשלתית לפרסום מכרזים לדיור להשכרה, מהלך שהחל עוד בימי הממשלה הקודמת עם הקמתה של החברה הממשלתית דירה להשכיר. נכון שהחברה תחת ניהולו של עוזי לוי קיבלה עוד ועוד סמכויות ככל שעבר הזמן (תכנון וקידום תוכניות לצד רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון ולאחרונה גם כניסה לתחום הדיור המוגן) אבל תפקידה המקורי, וזה שהיא מטפלת בו גם היום, שייך לתכנון ושיווק קרקע למטרת דיור להשכרה.

המתווה של דירה להשכיר מחלק את הפרויקטים לשני חלקים, הראשון כולל דירות להשכרה בשוק החופשי והשני יוצר היצע של דירות להשכרה במחיר מוזל למחוסרי דיור המחזיקים בתעודת זכאות של תוכנית מחיר למשתכן. שיעור הדירות המוזלות בפרויקטים נע בין 25% ל-50%, שיעור שמאפשר גם כלכליות לחברה שתזכה במכרז לצד אפשרות לדיור מוזל שאינו לרכישה, מוצר שנמצא בחוסר.

עם זאת, בשנים האחרונות היקף המכרזים היה נמוך, והיעד הממשלתי לא היה די שאפתני. רוב תשומת הלב הופנתה למכרזי מחיר למשתכן. מאז נכנס זאב בילסקי לתפקיד יו"ר מטה הדיור באוצר, במקומו של אביגדור יצחקי, נראה שתחום הדיור להשכרה זוכה ליותר תשומת לב, אולם האתגר שעומד בפני מטה הדיור ובפני חברת דירה להשכיר נותר זהה - להגדיל את ההיצע בצורה משמעותית לווסת נכונה את ההיצע אל מול הצורך.

הנושא השני שקשור לדיור להשכרה אינו קשור ליוזמה ממשלתית, אלא למצב המשקיעים בענף. בעוד שוק הדירות להשכרה לטווח ארוך עדיין חסר היצע משמעותי, רוב הדירות שמושכרות מוחזקות בידיים פרטיות. על פי הסקירה האחרונה שפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, הירידה המתמשכת בעסקאות הנעשות על ידי משקיעים משפיעה לא מעט על היצע הדירות שעומדות להשכרה.

"המשך הירידה ברכישות המשקיעים וההתייצבות במכירות המשקיעים בחודש יוני (בהשוואה לחודש הקודם) הביאו להעמקת הירידה ב'מלאי' הדירות בידי משקיעים", כך בסקירת הכלכלן האחרונה שפורסמה, "סך הכל נגרעו ממלאי זה בחודש יוני כ-700 דירות, בהמשך לירידה חדה של 600 דירות מה'מלאי' בחודש הקודם. מאז החל לרדת מלאי הדירות בידי משקיעים בינואר 2016 נגרעו ממנו קרוב ל-12,000 דירות".

נכון, דירות שנמכרו על ידי משקיעים נרכשו בחלקן על ידי מחוסרי דיור, אנשים שלא היתה להם דירה קודם, אולם הצורך בדירות להשכרה עדיין חי וקיים. במשרד האוצר אמנם חוגגים את שיעור המשקיעים שהולך ויורד, אבל חייבים להיות עם אצבע על הדופק בכל הקשור להיצע הדירות להשכרה. אם מלאי הדירות רק ילך ויצטמק, מחירי השכירות באזורי הביקוש עשויים להאמיר.

עיון בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אודות מחירי השכירות הממוצעים ברחבי הארץ מעיד כי ברבעון השני של 2018 עלו מחירי השכירות בכלל המחוזות בלי יוצא מהכלל לעומת רבעון ראשון של אותה השנה.

חוק שכירות הוגנת אושר סופית בכנסת לפני שנה, ביולי 2017. החוק אושר לאחר תקופת חקיקה לא קצרה שהחלה עוד בימי הממשלה הקודמת, וככל שהיה בתחילת הדרך מלא בהבטחות לשיפור משמעותי של מעמד השוכר בשוק הפרטי, חלקים נרחבים מהחוק המקורי בסוף נשארו בחוץ.

החוק נמצא בתוקף מעט יותר משנה ולא נראה שהוביל למהפכה בתחום, ולכן בפני המחוקק עומד אתגר, כיצד להמשיך את אותה המגמה שחוק שכירות הוגנת התחיל, ולקבוע עוד כללים לטיפול בשוק הפרוץ. זו גם ההזדמנות לחזור לרעיון שנכלל בחוק המקורי אך הושמט ממנו - הקמת רשם שכירויות ארצי, גוף שיאסוף מידע ויוכל לספק גם נתונים אודות שוק השכירות ברחבי הארץ.

ומילה אחרונה על תחום השכירות. נכון להיום אין קריטריונים אמיתיים לזכאות לשכירת דירה לטווח ארוך במחיר מוזל. הקריטריון היחידי הוא למעשה תעודת זכאות של מחיר למשתכן. בגלל ההיצע המועט של הדירות הללו, ייתכן שיש להקשיח הקריטריונים לפחות בתחום זה ולהוביל למצב שגם מצב סוציואקונומי למשל או מבחני הכנסה שונים יהיו התבחין הקובע לזכאות להטבה זו. בתל אביב למשל זה כבר עובד, אין סיבה שהדבר לא יעבוד בכל הפרויקטים בכל הארץ.

איך בוחרים מסלולי משכנתא (מחשבון)?