חקיקה והפליה: מה מונע מהחינוך הממלכתי-חרדי להתרומם

הממשלה הקודמת, שבה ישבה סיעת "יש עתיד", הובילה כמה מהלכים שגרמו למורת רוח במפלגות החרדיות, שלא השתייכו לקואליציה. מרוב המהלכים נסוגה הממשלה הנוכחית, אך מהלך אחד עוד עשוי להתברר כבעל השפעה גדולה על החינוך החרדי בישראל ועל החברה כולה, או כמהלך עם הרבה פוטנציאל מבוזבז. שר החינוך אז, שי פירון (לשעבר ב"יש עתיד"), ניצל את חלון ההזדמנויות והקים בתי ספר ממלכתיים-חרדים. המשמעות - לראשונה קיימים בתי ספר חרדים, שהם בבעלות הממשלה, דבר שמאפשר לשלב לימודי ליב"ה בפיקוח מלא. לצורך העניין גם הוקם אגף חדש במשרד החינוך, האגף החרדי.

הממשלה התחלפה מאז, המפלגות החרדיות נכנסו לממשלה ולתפקיד סגן שר החינוך מונה ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה. הימים כבר לא ימי פירון, ולפי הטענות, במשרד החינוך מנשבת רוח אחרת, שפחות תומכת בזרם החדש. עם זאת, כיום לומדים בחינוך הממלכתי-חרדי כ-5,600 תלמידים ביותר מ-40 בתי ספר, לאחר שבשנה הראשונה למדו כ-1,300 תלמידים בלבד.

 מספר בתי הספר בחינוך הממלכתי - חרדי מאז הקמתו

"החינוך הממלכתי-חרדי משרת היום אוכלוסייה קטנה יחסית, אך אני חושבת שיש לו פוטנציאל גדול", אומרת ד"ר לטם פרי-חזן, שהנחתה מחקר בנושא במכון הישראלי לדמוקרטיה.

פרי-חזן, שמשמשת ראש המגמה לניהול מערכות חינוך באוניברסיטת חיפה, מוסיפה: "אני מסתמכת על שנים רבות של מחקר של האוכלוסייה החרדית, על מחקרים של חוקרים אחרים, שמהם עולה כי רוב ההורים החרדים היו מעוניינים שילדיהם ילמדו יותר לימודי ליבה, וכן על כך שמנהיגים חרדים מתעניינים באפשרות להצטרף לממלכתי-חרדי. שני מנהלי רשתות גדולות של בתי ספר, שמשתייכים לזרם המרכזי של החברה החרדית, הגיעו להיפגש איתי באופן אישי כדי לשמוע על החסרונות והיתרונות, לפני שהם מקבלים החלטה", מוסיפה פרי-חזן.

מי שמדמיין את התלמידים החרדיים מהזרם הקלאסי נוהרים ללימודי ליבה, יצטרך להמתין. המחקר העלה כי רוב בתי הספר הם של קבוצות פחות שמרניות, שניתן להעריך כי התלמידים בהן כבר למדו לימודי ליבה קודם לכן. קרוב למחצית מבתי הספר שהצטרפו לזרם עד סוף שנת תשע"ז מזוהים עם חב"ד, כחמישית מזוהים עם ברסלב או עם חוזרים בתשובה שאינם משתייכים לקהילה מסוימת, שלושה בתי ספר (8%) מזוהים עם הציבור החרדי-לאומי (חרדל"י) או חרדי כללי, כלומר ללא שיוך קהילתי. כחמישית מבתי הספר הנותרים מזוהים עם הציבור החרדי הספרדי או עם החרדים האשכנזים, לרוב חרדים מודרניים.

"אין ספק שבתי הספר שהצטרפו לזרם עד כה הם לא בתי ספר שמתנגדים באופן קיצוני ללימודי ליבה. לא בדקנו את זה, אבל ניתן לשער ששיעור התעסוקה של ההורים בקרב התלמידים גבוה יותר. עם זאת, אני רואה את הזרם כסיפור הצלחה - בהתחלה מצטרפות קבוצות פחות שמרניות ובהמשך, אם משרד החינוך יתמוך בהרחבת הזרם, יגיעו גם קבוצות אחרות", אומרת פרי-חזן.

המחקר ממפה את הגורמים שהניעו בתי ספר להצטרף לזרם החדש, ואת החסמים שמונעים מבתי ספר אחרים לעשות זאת. המחקר התבסס על ראיונות עומק עם 20 בכירים במחוז החרדי במשרד החינוך ועם מנהלים ומורים העובדים בבתי ספר ממלכתיים-חרדיים, וכן על ניתוח של 102 מסמכים שנאספו ממשרד החינוך ומבתי הספר, הכוללים סיכומי ישיבות, מכתבים, תוכניות עבודה ועוד.

מהמחקר עולה שאחת הבעיות היא האופן שבו קודמה הקמת הזרם החדש - בלי חקיקה ובלי שהנושא נזכר בחוזרי מנכ"ל. הדבר מוביל לכך שבתי ספר חוששים להצטרף לזרם, כל עוד הם נתונים להשפעה של המצב הפוליטי בישראל.

קושי נוסף הוא בעובדה כי בראש האגף החרדי במשרד החינוך עמד עד לאחרונה אדם חילוני, ומהמחקר עולה כי השליטה של חילונים בתהליכי קבלת ההחלטות בנושא יוצרת אי-אמון וחששות שהם פועלים מעמדות אנטי-חרדיות. החשדנות קיימת גם באופן כללי כלפי משרד החינוך, שבעצם לא היה מעורב בתהליכי חינוך בחברה החרדית.

בכיר במשרד החינוך סיפר לחוקרים על המתח בין אנשי המשרד לבין בתי הספר החרדיים, גם אלו המשתייכים לזרם הממלכתי-חרדי: "יש הרבה חשש סביב העניין הזה, גם היום כשאני נכנס לבתי ספר ממלכתיים-חרדיים יש איזה שהוא מתח מתחת לפני השטח... המעורבות של המחוז החרדי מתפרשת כמעורבות של המדינה, והקונוטציה היא קונוטציה שלילית".

לדעת פרי-חזן, משרד החינוך צריך למנות אדם חרדי שיעמוד בראש האגף וכן להבטיח אוטונומיה תרבותית לבתי הספר בזרם החדש, שתכלול מנגנון רבני שיהיה אחראי לצביון החרדי של בתי הספר, ייתן להם גיבוי הלכתי ויספק מענה להתלבטויות.

 מספר התלמידים מזנק, אך עדיין נמוך

הקשר בין העיריות לבתי הספר

בחודשים האחרונים ניהלו הורים בפתח תקווה מאבק להקמת בית ספר ממלכתי-חרדי בעיר. מאבק שהסתיים השבוע בכישלון, לאור התנגדות הנציגים החרדים בעירייה. הנושא אף הגיע לוועדת החינוך של הכנסת ויו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), הבטיח להורים כי הנושא יוסדר ובית הספר ייפתח בתחילת השנה. "מדובר באינטרס של המדינה שכל התלמידים ילמדו במסגרות ממלכתיות, המדינה מחוייבת לספק לכולם הזדמנות שווה", אמר בדיון שנערך בוועדה בתחילת יולי. השבוע נודע שבית הספר לא ייפתח ביום א' הקרוב, אלא רק בשנה הבאה. במשרד החינוך הפנו אצבע מאשימה כלפי הרשות המקומית: "בשל התנגדות הרשות לא ניתן היה לפתוח את בית הספר. משזו הסירה התנגדותה, פתיחת בית הספר ייצא לפועל בשנה הבאה, מאחר שההחלטה התקבלה במועד שאינו מאפשר היערכות מיטבית".

"הרשות המקומית צריכה לבקש בשביל בית הספר סמל מוסד ולקחת אחריות על עוד בית ספר, וגם צריך שיעמוד בראש הרשות מישהו שלא מפחד להתעסק עם החרדים", מסבירה מיכל צ'רנוביצקי, יו"ר תנועת עיר ואם וממובילות המאבק לחינוך ממלכתי-חרדי. "בנוסף, צריך תמיכה של משרד החינוך, שהיום רוח המפקד היא לא בעד הממלכתי-חרדי".

"הבעיה השלישית היא האופן שבו מקימים בתי ספר - כשילד עולה לכיתה א', אין אפשרות לבחור ממלכתי-חרדי. אומרים להורים להביא 20 ילדים כדי לפתוח בית ספר. זה אומר לצאת נגד הממסד החרדי ולקחת סיכון שיתנכלו לילדים שלך שלומדים במוסדות אחרים, אם יש לך. אם עושים רעש ובסוף לא קם בית הספר - אז יכול להיות שלא יקבלו את הילדים שלך למוסדות אחרים. בעצם רק חרדים לא זכאים לחינוך ממלכתי, המדינה צריכה לפתוח בית ספר עם מספר ילדים קטן או לספק הסעה לשכונה אחרת", הוסיפה צ'רנוביצקי.

אז איך בכל זאת מוקמים בתי ספר? המחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה העלה כי כל בתי הספר שנבחנו בו בחרו להצטרף לזרם החדש עקב משבר כלכלי, ביורוקרטי או ארגוני-פדגוגי עמוק, שסיכן את המשך קיומו. אין זה מפתיע בהתחשב בעובדה שמעבר לחינוך הממלכתי כולל ויתור על הבעלות - ועל בית ספר משגשג אף עמותה לא מוותרת בקלות. בדרך כלל התקבלה ההחלטה בלי שמנהלי העמותות עירבו את צוות בית הספר וההורים כדי לא לעכב את ההחלטה. חלק מההורים העבירו את ילדיהם למוסד חינוך חרדי אחר ובית ספר אחד אף חזר בו מההחלטה בגלל חשש מההורים.

"בתי הספר שהצטרפו לזרם הממלכתי-חרדי נהנו מתמיכת רבנים מקומיים, לכן הצטרפו גם יותר בתי ספר מהפריפריה, שם פחות מושפעים מהרבנים בערים החרדיות הגדולות. עם זאת, תמיכת הרבנים המקומיים לא מנעה את ההתנגדויות. בחלק מהמקרים סבלו מנהלי בתי הספר והמפקחים במשרד החינוך מהשמצות אישיות קשות באמצעות פשקווילים ופרסומים בעיתונות החרדית שהפיצו אינפורמציה שגויה", אומרת פרי-חזן.

מערכת החינוך - מבצר אחרון של שמרנות

האם הקמת הזרם הממלכתי-חרדי והצטרפות של כ-5,000 תלמידים אליו משקפת תהליכי עומק בחברה החרדית? עדיין מוקדם להגיד. מחקר של מכון טאוב, שפורסם בחודש מאי האחרון, העלה כי בחברה הישראלית מתקיימים תהליכי חילון, ומספר התלמידים בחינוך החרדי הולך וקטן. פרופ' אלכס וינרב ונחום בלס מהמכון בחנו את התלמידים שנולדו ב-1992-2003, בדקו לאיזה זרם השתייכו כשנכנסו לכיתה א' ולאיזה זרם השתייכו בכיתה ח'. לפי הממצאים, את החינוך החרדי עזבו ב-11% מהבנות וכ-13% מהבנות, מתוכם 6.5% עברו לחינוך הממלכתי-דתי וכ-4.5% לחינוך הממלכתי. מספר העוזבים היה גדול פי 11 ממספר המצטרפים.

החינוך הממלכתי-חרדי עדיין לא היה רלוונטי למחקר של וינרב ובלס, אך לא מן הנמנע כי תהליכי חילון כאלו היו באים לידי ביטוי גם במעבר מואץ לממלכתי-חרדי.

הנתונים של וינרב ובלס מפתיעים, אך בקרב אלו שממשיכים לשלוח את ילדיהם לחינוך החרדי, לימודי הליבה עדיין רחוקים מכניסה לבתי הספר, גם בקרב הורים בעלי נגיעות מודרניות. "60% מהחרדים משתייכים לקבוצות יותר שמרניות, גם בעמדות, גם במסגרות החינוך וגם בצריכת אינטרנט מאוד מסוננת. 40% הם עם נגיעות מודרניות או יותר מכך", אומרת ד"ר לי כהנר, ראש רשות המחקר הנכנסת, מכללת אורנים וחוקרת בתוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה.

"גם בקרב ההורים המודרניים, יש מיעוט שרוצה שהילדים שלו ילמדו לימודי ליבה בבית הספר. עם זאת, יש הסכמה רחבה יותר ללימודי ליבה בחוגים אחר הצהריים. חינוך זאת סוגייה סופר-משמעותית לכל הורה, והורים רוצים שהילדים יחונכו לפי הנרטיבים והאמונות שלהם. זה נכון גם בלי קשר לעניינים דתיים. מערכת החינוך היא המבצר האחרון בחברה החרדית, וגם בקבוצות יותר משתלבות, הורים מאוד מגנים על כך שההיבט החינוכי יישאר שמרני. לכן, הם עדיין שומרים על מערכת החינוך הפורמלית, אבל כן מוכנים לתת להם חוגים. במיוחד ההורים שנמצאים בשוק העבודה הכללי ובמקצועות חופשיים".

גם רשתות החינוך הגדולות, ששייכות ליהדות התורה ולש"ס, מבינות כי זה המעוז האחרון. "הקושי ברמה המוסדית לפעול ולבנות את הממלכתי-חרדי ולהכניס עוד ועוד בתי ספר נובע מכך שלהנהגה המקומית, הרוחנית והפוליטית, יש צורך לשמור את מערכת החינוך החרדית כמו שהיא. זה גם שומר את הדור הבא מחונך על פי הקול השמרני, הממסדי, הליבתי וגם ממשיך לתת כוח, גם כלכלי ומוסדי ופנימי", אומרת כהנר.

השליטה שלהם בבתי הספר בעצם מאפשרת לבלום שינוי, והם עושים זאת באמצעות מיונים לבתי ספר. "השליטה החברתית באמצעות המיונים זאת אחת הבעיות הגדולות של החברה החרדית. יש למנגנון הזה השלכות רחבות היקף מבחינת היכולת של משפחה חרדית לחיות את חייה כראות עיניה. אם אתה רוצה שיהיה מקום לילד שלך בבית הספר, אתה צריך להתנהג בצורה מסויימת", אומרת פרי-חזן.
כהנר סבורה כי "כדי שהקבוצות המודרניות יתחזקו, הם צריכים שתהיה להם הנהגה פוליטית, הנהגה רוחנית ומוסדות חינוך - שאנחנו רואים שזה לא מהלך פשוט בגלל ההבנה כי זה המבצר האחרון". מנגד, צ'רנוביצקי אומרת כי לדעתה, "שאלת הרבנים אינה רלוונטית. אין היום רב אחד גדול שמתיר ללכת ללמוד באקדמיה ויש לנו היום 12 אלף סטודנטים".

כך או כך, כל עוד משרד החינוך לא שם את כל כובד משקלו, וכנראה אפילו לא קרוב לכך, על קידום החינוך הממלכתי-חרדי, התהליכים הללו יהיו קשים ואיטיים. עד כה משרד החינוך התבסס על רצון של בתי ספר להצטרף לזרם, ופרי-חזן סבורה כי "המשרד צריך להפוך להיות אקטיבי, ולהקים בית ספר אחד או יותר בכל רשות מקומית. לדרוש מההורים לקחת על עצמם את תפקיד היזמות זאת דרישה לא סבירה".

לפי ההמלצות שמופיעות במחקר, על משרד החינוך לאתר בתי ספר חרדיים מתאימים לזרם, להשקיע יותר משאבים, וכן לבצע עבודת הסברה יסודית מול הרבנים, ההורים והתקשורת ועוד.

"אני חושבת שיש נטייה לחילונים שנמצאים בעמדות מפתח להחזיק בדעות קדומות בנוגע לעמדות חרדים לגבי לימודי ליבה בבתי הספר והפרדה מגדרית בהשכלה הגבוהה. הדעות הקדומות האלו מאמצות את הדעות החרדיות השמרניות ומבוססות על חוסר ידע בנוגע לתהליכים שמתרחשים בחברה החרדית.
"ברגע שהמדינה מבנה את המערכת של החינוך החרדי באופן שהיא לא מאפשרת להקים מספיק מוסדות שמלמדים ליבה, היא בעצם מחזקת את הקבוצות החרדיות השמרניות על חשבון הקבוצות הלא שמרניות. אם ניקח את התהליכים שמתרחשים במערכת ההשכלה הגבוהה - הנחת מוצא לפיה החרדים לא יילכו ללמוד במוסדות בלי הפרדה מגדרית מחזקת פרשנויות שמרניות חרדיות. יש הרבה חרדים שמעוניינים ללמוד במוסדות מעורבים, ולא נעשה מספיק כדי לעזור להם", אומרת פרי-חזן.

ממשרד החינוך נמסר: "לאורך השנים האחרונות חלה מגמת עלייה בפתיחתם של מסגרות החינוך הממלכתי-חרדי לאור הצורך העולה מהשטח. כמו כן, לאורך השנים אחרונות חל גידול גם במספר הגנים הממלכתיים חרדים - משני גנים בתשע"ד ל-102 בשנה הקרובה. ככל שיותר הורים יביעו את רצונם לשבץ את ילדיהם במסגרות אלו, המשרד ייערך וייתן לכך מענה".