חקירת העלמות המס בארה"ב תגבה מחיר יקר ממזרחי טפחות

דירקטוריון הבנק יבחר ביום חמישי אחת משלוש חלופות לטיפול חשבונאי בקנס בגין החקירה בארה”ב • הדילמה: הפרשה סמלית עלולה להוות פתח לתביעה, ואילו הפרשה מלאה עלולה להתפרש כהודאה • בכל אופן, עננת הקנס של מיליארד שקל תפגע בפעילות הבנק - איך הוא ייערך לכך

אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי  / צילום: תמר מצפי
אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי / צילום: תמר מצפי

זה היה אמור להיות רבעון חלומי למזרחי טפחות, שרגיל להציג את התשואה על ההון הגבוהה מבין הבנקים. הרבעון השני היה חזק במיוחד בבנקים בין היתר בגלל תנאי שוק טובים, ולכן ניתן להעריך שמזרחי טפחות היה מציג רווח 450-400 מיליון שקל.

אלא שהקלפים נטרפו לפני כ-3 שבועות, כשעל שולחן הבנק נחתה ההודעה מטעם משרד המשפטים האמריקאי לתשלום קנס של 342 מיליון דולר, הרבה מעבר לציפיות של הבנק, שעד כה הפריש בדוחותיו בגין חקירה זו 46 מיליון דולר בלבד. מדובר גם בקנס גבוה ברמה בינלאומית, אם משווים לקנסות שקיבלו בנקים אחרים שנחקרו גם הם על ידי הרשויות האמריקאיות בחשד שסייעו ללקוחות אמריקאים להעלים מס.

הקנסות המרכזיים שהטיל משרד המשפטים האמריקאי על הבנקים
 הקנסות המרכזיים שהטיל משרד המשפטים האמריקאי על הבנקים

הבנק, בניהולו של אלדד פרשר, החליט בצעד חריג לדחות את ההצעה לקנס, היות שהיא לא מנומקת וגבוהה דרמטית מהצפוי. יחד עם זאת, ברור כי מזרחי טפחות יצטרך לבצע הפרשה בדוחותיו הקרובים בעקבות ההתפתחויות האחרונות. על רקע זה דחה הבנק את פרסום הדוחות בשבועיים, והוא יפרסם אותם ביום חמישי הקרוב.

ההחלטה על גובה ההפרשה בדוחות אינה טריוויאלית - מדובר בסוגיה חשבונאיות שמשאירה לא מעט מקום לשיקול דעת. נציגי הבנק מקיימים בשבועות האחרונים שיחות עם הרשויות בארה"ב בניסיון לדלות עוד פרטים, שיסייעו לו בקביעת גובה ההפרשה.

מצד אחד, הפרשה נמוכה יחסית לעומת גובה הקנס שהתקבל (למשל פחות מ-100 מיליון דולר) עלולה להוות פתח לתביעות מצד בעלי מניות מיעוט על כך שהדוחות לא משקפים את המצב האמיתי, זאת מכיוון שהסיכוי שהרשויות בארה"ב יסתפקו בסופו של דבר בקנס נמוך משמעותית מההודעה הראשונית שלהם נראה קלוש.

אפשרות נוספת היא לבצע הפרשה של רוב אם לא מלוא הסכום (קרי עוד כ-300-250 מיליון דולר). בכך מסיר הבנק את עננת ההפרשות והאי ודאות, ואם יצליח להפחית את גובה הגזירה, יוכל בהמשך להכיר בסכום כסוג של "ריקברי" (הכנסה של סכום שהופרש). אולם הפרשה גדולה שכזו עשויה להתפרש כסוג של הודאה באשמה, זאת בעוד הבנק מנסה לשכנע את הרשויות להפחית את דרישת הקנס. וכמובן שיש אפשרות שלישית של פשרה - קרי הפרשה בסדר גודל של 100-250 מיליון דולר.

דירקטוריון מזרחי טפחות צפוי להתכנס ביום חמישי הקרוב בבוקר, אז יוצגו לו שלוש חלופות לביצוע ההפרשה, הדירקטוריון יבחר באפשרות ולפיה יפורסמו הדוחות הכספיים הרלוונטיים.
יחד עם זאת, מזרחי טפחות לא פועל רק על דעת עצמו, ובנק ישראל ורשות ני"ע נמצאים גם כן בתמונה.

בנק ישראל מעורב מאוד בכל סוגיות ההפרשות של הבנקים הנמצאים בחקירת הרשויות האמריקאיות (בנק הפועלים ובעבר גם לאומי). לכן גובה ההפרשה נעשית גם בתיאום הרגולטורים, ומן הסתם סביר להניח שדירקטוריון הבנק יבחר למעשה באופציה שבנק ישראל אישר.

אם מזרחי טפחות יפריש סכום צנוע של עד 100 מיליון דולר, הוא עוד עשוי לרשום רווח סמלי ברבעון השני. הפרשה גבוהה יותר כבר תעביר אותו להפסד - מחזה נדיר ביותר בבנק.
בכל אופן, זה רק עניין סמלי אם מזרחי טפחות יעבור להפסד או ירשום רווח קטן. הבשורה לגבי הצפוי בבנק ברורה למדי: מזרחי טפחות שנהנה לאורך השנים מהצמיחה הגבוהה במערכת, עומד להיכנס לתקופה מאתגרת בכל הקשור ליעדי הון וצמיחה. עננה בדמות קנס של 342 מיליון דולר (גם אם בסוף הבנק יצליח להפחיתו) היא משמעותית למזרחי טפחות.

אתגר ההון של  בנק מזרחי טפחות
 אתגר ההון של בנק מזרחי טפחות

ראשית ברור כי הבנק, שבשליטת משפחות עופר וורטהיים, צפוי להודיע על עצירת הדיבידנד ברבעון הקרוב, וככל הנראה עד לסוף החקירה. נזכיר כי גם בנק הפועלים, הנמצא בחקירה דומה, הודיע ברבעון האחרון על עצירת הדיבידנד על הרקע הזה. אלא שבעוד בנק הפועלים נהנה מעודפי הון, ומצליח בינתיים לספוג את ההפרשות מהרשויות מבלי שהדבר פוגע בפעילותו השוטפת, מזרחי טפחות נמצא במצב אחר.

"מזרחי טפחות יצטרך לבנות מתווה חדש לחזרה ליעדי ההון במידה שהקנס יוריד אותו מתחת להלימות ההון, מה שידרוש ממנו לצמוח בקצב מבוקר יותר. ייתכן שגם נראה את הבנק מוכר תיקי משכנתאות ופעילות להקטנת נכסי סיכון. מדובר בעננה שנמצאת מעל הבנק", אומר האנליסט מיכה גולדברג, מנהל מחלקת המחקר של אקסלנס בראוקראז'.

נזכיר כי מזרחי טפחות צריך לעמוד בדרישת הלימות הון של 9.9% (יחס בין הון עצמי לנכסי סיכון ובראשם תיק האשראי). מכיוון שהבנק מתאפיין בשיעורי רווחיות גבוהים, הוא הרשה לעצמו לעמוד קרוב למדי ליעד המינימלי שקבע בנק ישראל. נכון לסוף הרבעון הראשון עמד יחס הלימות ההון של הבנק על 10.16% (רק 0.26% מעל היעד של בנק ישראל).

אלא שעננה בדמות קנס פוטנציאלי של מיליארד שקל, המהווה 7% מההון העצמי של הבנק מזעזעת את יחסי ההון בבנק, ואף עשויה להביא אותו לחריגה מהיעד שקבע בנק ישראל. זהו אירוע משמעותי, אבל לא מאוד דרמטי, שכן יש לזכור כי יעדי ההון נקבעים על ידי בנק ישראל, והם גמישים (כך, למשל, בישראל ניתן משקל מיוחד נוסף לנושא המשכנתאות - הנחייה שגם ניתן לבצע בה הקלה).

מזרחי טפחות הוא בעל ניסיון בטיפול בסוגיית ההון. הוא יכול להאיץ את קצב מכירת תיקי המשכנתאות למוסדיים, מה שהוא עושה בשנים האחרונות. יחד עם זאת, קשה לראות שמזרחי טפחות יוכל להמשיך ולצמוח בצורה חדה בפעילות האשראי, ונראה כי יצטרך למתן, לפחות לכמה רבעונים, את הצמיחה.

סביר כי הבנק, שהוא השחקן הגדול ביותר במשכנתאות, לא יוותר על מעמד זה. התחום גם נהנה מביקושים גבוהים בתקופה האחרונה, וקשה לראות את הבנק מוריד הילוך בפעילות. לעומת זאת, סביר כי את תוכניותיו לצמיחה משמעותית באשראי עסקי הוא ימתן במעט, במיוחד לאור העובדה שדרישות ההון קובעות כי הבנק צריך לרתק יותר הון עצמי במתן אשראי עסקי לעומת במתן משכנתאות.

אפשרות נוספת שקיימת היא שהבנק ייצא לגיוס הון בבורסה. למזרחי טפחות לא תהיה בעיה לבצע גיוס שכזה, והוא גם ייעשה במחיר סביר. למרות שמניית הבנק איבדה קרוב ל-10% משוויה בחודש האחרון, היא עדיין נסחרת לפי שווי גבוה מההון העצמי שלה. יחד עם זאת, מזרחי טפחות הוא בנק עם בעלי שליטה, שידוללו בתהליך שכזה, ולכן סביר כי אופציה זו תהיה פחות מועדפת, וכי הבנק יבנה תוכנית אחרת לעמידה ביעדי ההון.