למרות הרפורמה, ביטוחי הבריאות הם עדיין בוננזה לחברות

היקף הפרמיות על ביטוחי הבריאות ממשיך לזנק וסוכני הביטוח נהנים מעמלה של 18% ממכירתם • הצרכנים חייבים להבין שגורלם בידם, ולהפסיק להיות תלותיים ברגולציה שתבוא להציל אותם

דורית סלינגר, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: איל יצהר
דורית סלינגר, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: איל יצהר

1. הצרכנים זורקים לשווא 3.6 מיליארד שקל בשנה על כפל ביטוחים

לפני כחודשיים, במהלך ישיבה של ועדת הכספים, חשף אסף מיכאלי, סגן בכיר לממונה על רשות שוק ההון באוצר, נתונים שאיש בענף הביטוח לא ממש הופתע מהם: למעלה מ-40% מהישראלים מחזיקים פוליסות כפולות. מדובר ב-6.5 מיליון מקרים של כפילויות, והכסף שלמעשה נזרק לשווא וזורם לחברות הביטוח ולסוכני הביטוח נאמד בכ-3.6 מיליארד שקל בשנה.

הסכומים האדירים "מבוזבזים" על ידי חלק גדול מהישראלים בגלל צרכנות לא נבונה, חוסר ידע בתחום שהוא די מורכב או בגלל שאולי פשוט משטים בהם. נכון שבחלק מסוגי הפוליסות יש צידוק לכפילויות, אבל אלו מייצגים את המיעוט. רוב הכפילויות הן פשוט זריקת כסף לפח, אבל במקרה של ענף הביטוח, מישהו אוסף את הכסף הזה מהפח.

מיכאלי אף הציג באותה ישיבה את פילוח כפל הביטוחים בישראל: 28% מהכפילויות הינן בגין ביטוח חיים, 22% בגין ביטוח תאונות אישיות, 14% בגין ניתוחים מהשקל הראשון, 13% בגין ביטוח תרופות, 10% בגין ביטוח סיעודי, 8% בגין ביטוח ייעוץ ובדיקות ו-5% בגין ביטוח מחלות קשות.

מהפילוח אפשר לראות שמי שמככב בכפילויות הוא תחום ביטוחי הבריאות. זה לא מפתיע: מחלת כפל ביטוחים היא בעיקר תולדה של הפסיכולוגיה שמניעה את הצרכנים: עם בריאות לא מתעסקים, עם בריאות לא משחקים ולכן צריך את הכיסויים הביטוחיים המקסימליים לכל צרה שלא תבוא. אפשר להבין בהחלט את הפסיכולוגיה הזו, אבל תכף נראה עד כמה ענף הביטוח, הן חברות הביטוח והן סוכני הביטוח, מרוויחים ממנה הון עתק.

הצמיחה המסחררת של תשלומי הפרמיות בביטוחי הבריאות
 הצמיחה המסחררת של תשלומי הפרמיות בביטוחי הבריאות

2. מנוע הצמיחה של ביטוחי הבריאות: הפרטיים מסבסדים את הקבוצתיים

ביטוחי הבריאות הם אחד ממנועי הצמיחה הבולטים של חברות הביטוח ובכל שנה, באמצעות הדוח השנתי של רשות שוק ההון והביטוח, אפשר לראות את הצמיחה המסחררת בענף.

ב-2017 הפרמיות במגוון הביטוחים הפרטיים חצה לראשונה את רף ה-10 מיליארד שקל. סך הכל אנחנו רואים צמיחה של 7.5% בפרמיות ב-2017, כשבמהלך העשור האחרון הן קפצו בכ-120% ומ-2003 מדובר בקפיצה של קרוב ל-300%. את שוק ביטוחי הבריאות מובילה כבר שנים רבות חברת הראל עם כ-40% נתח שוק.

גם בביטוחי הבריאות, כמו בכל תחום צריכה אחר, מי שמאוגד - הביטוחים הקבוצתיים של ועדי העובדים לדוגמה - מקבל מחירים יותר טובים וזולים, ומי שלא מאוגד - הביטוחים הפרטיים - נאלץ לסבסד זאת. חברות הביטוח מציעות, לפעמים באמצעות מתווכים, לעובדים המאוגדים ביטוחים במחירים מוזלים ולרוב בלי חיתום, כלומר בלי צורך בהצהרות בריאות וכדומה.

על הביטוחים הקבוצתיים חברות הביטוח כמעט לא מרוויחות, אבל על הביטוחים הפרטיים הן גורפות רווחים אדירים. הדומיננטיים ביותר בתחום ההוצאות הרפואיות כיום הם הביטוחים הפרטיים שמחזיקים 65% מהשוק, לעומת 35% שמחזיקים הביטוחים הקבוצתיים.  

3. רווחים אדירים של מיליארדים לחברות הביטוח וגם לסוכני הביטוח

את הרווחים של חברות הביטוח מביטוחי הבריאות הפרטיים ניתן לראות דרך מושג שנקרא שיעור הנזקים (loss ratio): מושג מענף הביטוח שפירושו היחס שבין תביעות ששולמו בפועל לבין דמי הביטוח ששולמו.

מדובר ביחס בין מה שאתם מצליחים להוציא מחברות הביטוח לבין התשלומים שאתם מעבירים להן. בקיצור, זה מה שאתם מנצלים מתוך הביטוח שרכשתם. ככל שהיחס הזה גבוה יותר, ניצלתם את הביטוח יותר והשארתם בידי חברות הביטוח רווח יותר נמוך.

שימו לב ליחסים הללו: בביטוחים קבוצתיים בתחום ההוצאות הרפאיות ב-2017 עמד היחס הזה על 95%, די דומה לשיעור הניצול בביטוחים המשלימים בקופות החולים. המשמעות היא שהצרכנים מנצלים כמעט עד תום את הביטוחים המשלימים של קופות החולים והקבוצתיים של חברות הביטוח.

אבל מה קורה בביטוחים הפרטיים? בתחום ההוצאות הרפואיות עומד היחס הזה על 44% בלבד. כלומר, 56% מהפרמיות שאתם משלמים לחברות הביטוח נותרות כרווח גולמי בחברות. בתחום התאונות האישיות, תחום שצומח מאוד בשנים האחרונות, עומד היחס הזה על 42%. אגב, היחסים האלה מטפסים אט אט עם השנים וזה משקף בעיקר שני גורמים: יש לחץ מסוים להוריד את המחירים בעקבות הרפורמה בביטוחי הבריאות ויש גם עלייה במודעות הצרכנית לזכויות המוקנות בפוליסות.

עכשיו נותר לתרגם אחוזים אלו לכסף, וזאת הבוננזה הגדולה של ביטוחי הבריאות הפרטיים: בתחום ההוצאות הרפואיות השאירו הצרכנים אצל חברות הביטוח רווח לפני הוצאות של כ-1.3 מיליארד שקל ואילו בענף תאונות האישיות נותר רווח של כ-920 מיליון שקל ובסך הכל רווח אדיר של כ-2.2 מיליארד שקל. אתם מבינים עכשיו למה חברות הביטוח וסוכני הביטוח משקיעים מאמצים אדירים בשיווק פוליסות ביטוח בריאות פרטיים.

4. העמלה הגבוהה: המוטיבציה של סוכני הביטוח למכור מוצרי בריאות

כמה מרוויחים סוכני הביטוח על שיווק פוליסות בריאות? קטע קצר בדוחות השנתיים של הראל, החברה הדומיננטית בענף, ממחישים כמה עמלות זורמות לסוכנים. "ההפצה והשיווק של פוליסות הפרט של הקבוצה בתחום ביטוח בריאות נעשית ברובה באמצעות סוכני וסוכנויות הביטוח המוכרים את מוצרי הקבוצה, בין היתר, באמצעים דיגיטליים. הביטוחים הקבוצתיים נמכרים באמצעות סוכני וסוכנויות ביטוח ובאופן ישיר מול הארגונים הרלוונטיים... תשלום עמלות בביטוחי בריאות מתפרס לאורך חיי הפוליסה, אלא אם נבע הסדר אחר. עמלות אלו, משולמות, במקרים מסוימים, מקדמות לתקופות שונות. כמו כן, החברות בקבוצה עורכת מעת לעת מבצעי שיווק במסגרתם מקבלים הסוכנים, בכפוף לעמידה ביעדים, תשלום כספי או הטבות בשוות כסף (מדובר בטיולים לחו"ל וכד' - א.צ)". וכעת לשיעורי העמלות: "בשנת 2017 עמד שיעור העמלות הממוצע מהפרמיות בתחום ביטוחי הבריאות על כ-18% מסך הפרמיות לעומת שיעור של 18.1% בשנת 2016 ו-16.2% בשנת 2015.

הנה כי כן: סוכני הביטוח מקבלים עמלה של 18%, עמלה מאוד נדיבה, על הביטוחים שהם מוכרים לכם ולכן זה אך טבעי שהם יעשו כל מאמץ מכירתי. אם הפרמיות הכוללות בענף הביטוח מגיעות לכ-10 מיליארד שקל והעמלה היא 18%, אתם כבר יכולים לעשות את החשבון: קרוב ל-2 מיליארד שקל בעמלות, רק מביטוחי בריאות ורק בשנה בודדת.

5. הכלים לרשות הצרכנים: יש אפשרות להוזיל את העלויות

המספרים המדהימים של ביטוחי הבריאות הפרטיים הם מראה טובה לעיוותים במערכת הבריאות. ברור שהמוצרים האלה לגיטימיים ועונים על צרכים מסוימים, אבל הסחרור בצמיחתם משקף את הצמיחה הלא מבוקרת של הרפואה הפרטית שבאה בדרך כלל על חשבון הרפואה הציבורית. רופאים מבינים את הפוטנציאל הגדול מבחינתם לרווח במסגרת הביטוחים וזה בהחלט פוגע ברפואה הציבורית.

בתחילת 2016 הוציאה לדרך דורית סלינגר, הממונה היוצאת על רשות שוק ההון והביטוח, רפורמה משמעותית בענף הבריאות והנהיגה פוליסות ניתוחים אחידות. המטרות של סלינגר היו חיוביות: ללחוץ את מחירי הביטוחים הפרטיים למטה, למתן את הרווחיות האדירה בתחום, לפשט את המוצרים כך שניתן יהיה להשוות ביניהם ולצמצם את כפל הביטוחים.

לזכותה של סלינגר ייאמר שמדובר במוצרי ביטוח טובים יותר ואף זולים, כשהחיסרון הגדול שלהם הוא האפשרות של חברות הביטוח להעלות את המחירים מדי שנתיים באישור הפיקוח. המספרים של 2017 מוכיחים שהרפורמה מתקשה, לפחות עד עתה, לעמוד ביעדיה.

סלינגר עשתה את שלה, אבל הצרכנים חייבים להבין שגורלם בידם, תרתי משמע. עליהם להפסיק להיות תלותיים ברגולציה שתבוא להציל אותם. במקרה של ביטוחי הבריאות, הרגולציה נותנת להם כלים לקבל מוצרים יותר זולים וגם כלים לבדוק זאת - בין אם ב"הר ביטוח" - בדיקות של כפל ביטוחים - ובין אם זה במחשבוני ביטוחי בריאות. לא צריך להתפתות לכל הצעה שמגיעה לכם עם טקטיקות של הפחדה בנושא הבריאות שלכם.