חוששים לקשיים בעסק שלכם? כדאי לכם להמתין

עסקים רבים נקלעים למצב שבו העסק פעיל, יש לו קהל לקוחות וספקים קבועים, ועל פניו, העסק מצליח, ומראה רווחיות בכל חודש. עם זאת, רווחיותו של העסק לא מתורגמת לתזרים מזומנים חיובי, מה שיכול לגרור מצב בו העסק לא מצליח לפרוע את חובותיו לנושים, בהם ספקים, עובדים ולקוחות אשר שילמו וטרם קיבלו את המוצר או השירות. בין הנושים מצטרפות לא פעם רשויות המס המבקשות לפרוע את חובו של החייב. לאחרונה, עם חקיקתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בשנת 2018 ("חוק חדלות פירעון"), השתנתה תמונת הגבייה, סדר הנשייה ויכולתו של בעל העסק לנהל משא ומתן מול הרשויות השונות.

הדין החל טרם הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ימשיך לחול על הליכי פירוק חברות ופשיטת רגל שהיו תלויים ועומדים ערב תחילתו של חוק זה, 15 בנובמבר 2019.

לרשות המיסים אין אינטרס להתפשר

הדין החל כיום, עד לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון, הוא כדלהלן: הליך של פשיטת רגל מתנהל לפי הוראות פקודת פשיטת הרגל עבור חייבים שהם יחידים ולפי פקודת החברות, לחייבים שהם חברות. בהתאם לדין החל היום, ניתן לסווג נושים לשלושה: נושים מובטחים - נושים אשר יש להם זכות ספציפית ("בטוחה") הניתנת להם לשם הבטחת חובם אליהם, למשל משכנתא על נכס מקרקעין; נושים בדין קדימה - נושים אשר על פי דין קבע המחוקק כי יש להם קדימות לפירעון החובות; והקבוצה האחרונה, הנושים "הרגילים" - זו ההגדרה השיורית ליתר הנושים.

הוראות פקודת החברות ופקודת פשיטת הרגל קובעות את סדרי נשייה בעת אירוע של חדלות פירעון. תחילה, יהיו הנושים המובטחים, לאחריהם הנושים בדין קדימה ולבסוף, הנושים "הרגילים". הנושים בדין קדימה נקבעו בדין לפי הסדר הבא: (1) עובדים - שכר עבודה קודם לכל גבייה; (2) סכומים שניכתה החברה משכר עבודה לפי הוראות פקודת מס הכנסה; (3) מיסים המשתלמים לאוצר המדינה, כגון מס הכנסה, מס ערך מוסף ומיסוי מקרקעין, מיסים מוניציפליים ודמי שכירות על נכס לשנת שכירות אחרונה.

על כן רואים אנו כי במועד של חדלות פירעון, החייב תחילה ישלם את חובותיו לעובדים, הוראה שמטרתה סוציאלית גרידא, ולאחריו, לרשויות המס בישראל. כך שכל חוב מס שיש לטובת רשות המיסים, ייגבה עוד קודם לצדדים שלישיים שאינם מובטחים, כגון ספקים ולקוחות. במצב החוקי דהיום, רשות המיסים היא נושה בדין קדימה בכל הליך של חדלות פירעון, כך שבמקרים רבים הזוכה שתהנה מהשבת חובה היא רשות המיסים, ואין לרשות המיסים כל אינטרס להתפשר או לסייע לחייב לשקם את עסקיו (לשם הבהרה, הדין כיום הוא כי חוב מס מובטח יהיה לתקופה של שנה אחת, ככל שישנם חובות מעבר לאותה שנת מס). פקודת פשיטת רגל ופקודת החברות אינן קובעות האם החוב כולל ריביות והצמדה על קרן החוב. בשורת פסקי דין נקבע כי חוב המס כולל גם את הריבית וההצמדה על קרן המס, מה שלבדן מגדיל משמעותית את חוב המס.

שינוי בסדר הנושים

עם חקיקתו של חוק חדלות פירעון, משתנה תמונת הנשייה. חוק חדלות פירעון נחקק במטרה לאחד את כלל החוקים הדנים בחדלות פירעון (פקודת פשיטת הרגל ופקודת החברות) לכדי חוק אחד שמטרתו שיקום החייב, כך שיינתנו לחייב הכלים לעמוד על רגליו חלף פירוק עסקיו. עוד מבקש החוק להסדיר הליך חלוקת נכסים שוויוני ו-ודאי יותר חלף המצב היום.

לשם מימוש מטרות החוק, תוקן בין היתר סדר קדימות הנשייה של החובות בדין קדימה. עד לכניסתו לתוקף של החוק, רשות המיסים היא נושה בעל זכות כמעט "עילאית" לגבות את חובותיה מידי חייב. בחוק חדלות פירעון מצטרפת רשות המיסים להיות נושה נוסף על יתר הנושים, ככל שלא תגיע לכדי הסדר עם החייב. כך, סדר הנושים המובטחים השתנה מהותית, כדלהלן: הנושים המובטחים הראשונים הם עובדי החייב. לאחריו, כל סכום שהיה צריך להיות מנוכה משכרם של העובדים, הן למס הכנסה והן לביטוח לאומי. השלישיים בסדר הנשייה הם הזוכים בקשר עם חוב מזונות. הזוכה הרביעי הוא מנהל מס ערך מוסף, בגין סכום קרן בלבד על חוב מע"מ שנוצר ב-12 החודשים שקדמו לצו פתיחת הליכים. הרביעיים הם יתר רשויות המדינה, ביניהן רשות המיסים, אך זאת תחת עמידה במספר תנאים.

חוק חדלות פירעון קובע כי חוב לרשויות המדינה יהיה חוב בקדימות רק בתנאי שנחתם הסדר לפריסת תשלום החוב לתקופה של 12 חודשים לפחות. הסדר הפריסה יחול על סכום קרן החוב בלבד ויהיה מוגבל לחיובים שנוצרו בתקופה של שלוש שנים לכל היותר מתוך הסדר הפריסה, ואם חל הסדר הפריסה על חיובים בשל תקופה ארוכה יותר - יחול דין הקדימה על חיובים שנוצרו בשלוש שנים, לאו דווקא רצופות, לפי בחירת בעל החוב. עוד קובע החוק כי סכום המס יהיה בגובה קרן בלבד, בניגוד לחוב המס הכולל את הריבית והפרשי ההצמדה, כפי שבדין החל היום.

לראשונה, חוק חדלות פירעון נותן לחייב כלים להתמודד מול רשויות המס ולנהל משא ומתן לא רק על פריסת תשלום המס, אלא גם על גובה המס. האפשרות של חייב להיכנס עם רשות המיסים להליך של דיון על גובה המס והסדר פריסת התשלומים מאפשרת לחייב לשלם פחות מס, תוך הסדר פריסת תשלומים ארוך טווח, וכך, לנסות ולהמשיך להפעיל את עסקו.

כל אירוע של חדלות פירעון טומן בחובו היבטי מס רבים, בין היתר של סכום המס השנוי במחלוקת ושל סדרי הנשייה, ולכן עוד בתחילתו של הליך יש לבחון נקודתית את האפשרות להגיע להסדר למול רשויות המס. 

■ רועי פלר הוא שותף מייסד במשרד ירון-אלדר פלר שורץ ושות', אוהד בוגנים עו"ד (רו"ח) במשרד. האמור לעיל איננו חוות דעת משפטית המתייחסת לעניין קונקרטי, ואין לראות באמור משום ייעוץ משפטי