אחת הבעיות הגדולות הקשורות בחינוך לישראל היא נטל התשלומים שנופל על ההורים. התשלומים ברובם אינם מפוקחים, ואחראים במידה רבה להרחבת הפערים הכלכליים-חברתיים. ב-2017 הגיע היקף התשלומים של משקי-בית ועמותות ל-23 מיליארד שקל - כך לפי נתונים חדשים שפרסמה היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר ב-22.5% מתוך ההוצאה הלאומית לחינוך.
משקי-הבית מוציאים כסף על תשלומי הורים בבתי הספר, בעיקר על שיעורי העשרה ותגבור, פעילויות חוץ ומסיבות סיום (סכום שמוערך בכ-5 מיליארד שקל), ולכך צריך להוסיף גם שיעורים פרטיים וספרי לימוד. הכסף שמוציאות העמותות מיוחס לתרומות ומענקים למוסדות חינוך שנתקבלו מהארץ ומחו"ל.
בסך-הכול הגיעה ההוצאה הלאומית ל-103 מיליארד שקל, והיא כוללת את ההוצאה השוטפת בכל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים בכל הדרגים, מחינוך קדם-יסודי (גילי 6-0) עד להשכלה גבוהה, הוצאות משקי-בית לשיעורים פרטיים, לספרי לימוד וכדומה, וכן הוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרכישת ציוד (השקעות בנכסים קבועים). מתוך סכום זה מימן המגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות מקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח) 77.5%.
מתוך ההוצאה השוטפת של הממשלה, 74% מהן היו עלות עבודה, כ-22% הוצאות על קניית סחורות ושירותים, ו-4% היו הוצאות תחשיביות על בלאי.
ההוצאה הלאומית עלתה ב-2017 ב-4.7%, לאחר עלייה של 4.9% ב-2016 ו3.5% ב-2015. כשיעור מהתמ"ג הגיעה ההוצאה הלאומית לחינוך ל-8.1% מהתמ"ג. בשנתיים הקודמות עמדה ההוצאה על 7.8% מהתוצר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
