נפתלי בנט: "בחברה היהודית צריך ללמוד יותר ערבית"

שר החינוך נפתלי בנט בוועדת החינוך של הכנסת: "צריך ללמוד ערבית גם בשביל דו-קיום וגם בגלל הצרכים הביטחוניים" • "זכאות לבגרות זה כבר לא המולך"

"לכל התלמידים מגיע חינוך מצוין והזדמנות הוגנת בחברה הישראלית, בלי קשר אם הם ערבים, דרוזים, יהודים, אם יש להם כיפה על הראש, הנטיה מינית או הדעה האישית שלהם. אני שר החינוך של כולם ומערכת החינוך לא תיתן לשנות את הקו הממלכתי הזה", כך אמר שר החינוך נפתלי בנט בישיבה שנערכת היום (ג') בוועידת החינוך של הכנסת לרגל פתיחת שנת הלימודים.

"החברה בישראל סובלת מפיצול והתרופה היא אחדות ופיוס דרך החינוך. בחודשים האחרונים אנחנו מתעוררים כל יום לשערורייה תורנית - מישהו אמר משהו לא במקום, כולם מתנפלים עליו וכל קבוצה מושכת לכיוון הבא, עד שעוברים לדבר הבא. זה בסדר וטוב, אבל כל עוד אנחנו זוכרים שיש לנו מכנה משותף - אהבת המדינה, הארץ והילדים.

בנט התייחס גם לתלמידים מהחברה הערבית ואמר כי "סוגיית השפה - ידיעת העברית - היא לא מספיק טובה. הכנסנו רכיבים כמו לימוד עברית מגן חובה, ולא מכיתה ג' כמו שהיה בעבר. הדבר נכון גם בצד השני - אנחנו צריכים שגם בחברה היהודית ילמדו ערבית, גם מבחינת דו-קיום, גם הצרכים הביטחוניים".

בוועדה, שבה הציגו בנט ומנכ"ל המשרד שמואל אבואב את התוכנית לשנה החולפת ולשנת הלימודים הקרובה, אמר השר: "יש עלייה בזכאות לתעודת בגרות, והמשמעות היא כרטיס כניסה לחברה הישראלית, אבל אנחנו שמים דגש גם על תעודת בגרות איכותית - מאוד קשה להתקבל למערכת ההשכלה הגבוהה עם 3 יחידות אנגלית ו-3 יחידות מתמטיקה.

"ואולם זכאות לבגרות זה כבר לא המולך, הכנסנו לפני שנתיים שיטות מדידה של מדדים ערכיים, כמו פיתוח הצוות החינוכי, אחוזי גיוס והתנדבות ועוד. אני בעד דרישת אחריות מהילדים, צריך לחנך אותם לא רק מגיע לי, אלא יש להם אחריות לעבוד קשה, לדאוג אחד לשני", הוסיף בנט.

שר החינוך התייחס גם לרפורמה בחינוך המיוחד, שספגה ביקורת רבה. "כשנכנסתי לתפקיד היה התקציב פחות מ-7.5 מיליארד שקל, והיום זה כ-10 מיליארד שקל -עלייה של שליש. הכנסנו כסף אבל ראיתי שהבעיות עדיין נמשכות - מפנים ילדים לבתי ספר לא מתאמים רק כדי לסגור תקן, הסעות ארוכות מדי, ופחות מדי השפעה להורים. גילינו שהבעיה לא הייתה הכסף אלא הכוונת הכסף והניהול. הייתי יכול לא לעשות כלום, הקדנציה נגמרת עוד מעט ורווח פוליטי אין בזה, אבל יש אחריות".

"העברת החוק היתה כרוכה בהרבה חיכוך וזה טבעי, אבל הוא עבר. עכשיו אני קורא לכל מי שמתעסק בזה לעבור ממצב של להראות שהרפורמה לא טובה לעבור למצב של לגרום לזה להצליח. אנחנו מאוד פתוחים לכך - מהחוק ועד היישום יש עולמות של גמישות", הוא אמר.

אבואב התייחס לשינויים שמבצע המשרד במסגרת רפורמת החינוך המיוחד, ובהתאם להערות שקיבל משרד החינוך במהלך השנה החולפת. אבואב הדגיש בין השאר כי תהיה תוספת של 500 כיתות בחינוך המיוחד, הנגשת ספרי לימוד, הקצאה של 30 מיליון שקל להנגשת כיתות, הנגשה של 116 בתי ספר שבהם יש קשיים לילדים עם מגבלה פיזית, סיוע להורים שלא מדברים עברית בייצוג שלהם מול המערכת ועוד.