אפרת פלד | בלעדי

בנק ישראל ידרוש מאריסון הבהרות לשוחד בשיכון ובינוי

השלכות חקירת בעלת השליטה בבנק הפועלים שרי אריסון ויד-ימינה אפרת פלד עלולות לעלות דרגה בגלל דרישות המהימנות של בנק ישראל להחזקת השליטה בבנק • האם החקירה תחזק את רצונה של אריסון למכור את החזקותיה בבנק הפועלים?

אם וככל שיתברר שהיה להן חלק בפרשת השוחד של חברת שיכון ובינוי וחקירתן תעמיק, עלולות שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, ויד-ימינה אפרת פלד, המכהנת גם כמנכ"לית אריסון השקעות וגם כדירקטורית בבנק, לחוש את השלכות המקרה גם ביחס לקשריהן בבנק הגדול.

אריסון, בעלת השליטה עד לאחרונה בשיכון ובינוי, נחקרה אתמול (א') במשרדי להב 433 של המשטרה במסגרת פרשת מתן שוחד על-ידי החברה שבונה בארץ וברחבי העולם, ושבמסגרתה הועברו לכאורה תשלומי שוחד לנציגי ממשל זרים, בד-בבד עם ביצוע עבירות נוספות.

לפי החשד, תשלומי השוחד נועדו לאפשר ביצועם של מיזמי בנייה בהיקף של מאות מיליוני דולרים בקניה ובמדינות נוספות בעולם. יחד עמה נחקרה גם פלד, שהייתה בעבר דירקטורית בשיכון ובינוי, כשבמסגרת הפרשה נחקרו בכירים נוספים שעבדו בשיכון ובינוי.

מקבוצת אריסון נמסר בהקשר זה כי "שרי אריסון ואפרת פלד זומנו מבעוד מועד למשרדי להב 433. הן שיתפו פעולה באופן מלא וסמוכות ובטוחות כי לא דבק כל רבב בהתנהלותן - וכי זו גם תהא מסקנת גורמי האכיפה. לקבוצת אריסון יש אפס סובלנות לכל התנהלות בלתי תקינה".

אולם, ייתכן ולחקירה זו יהיו השלכות נוספות. זאת מאחר שכל מי שמבקש לקבל היתר שליטה בבנק נדרש לעבור בדיקת מהימנות - פיט אנד פרופר (fit and proper). בדיקה זו כוללת בין היתר שורה של תבחינים ובהם הרשעה בעבירה, הגשת כתב אישום, חקירה פלילית, ממצאים שליליים מהותיים שנמצאו בהליכים משפטיים ובהליכי ביקורת, ריבוי תלונות מהותיות שנמצאו מוצדקות ועוד.

כמו כן, הקריטריונים למבקש החזקה באמצעי שליטה בבנק קובעים בין היתר כי הבנק המרכזי ישקול "יושר ויושרה אישיים ועסקיים", וזאת כאחד מ"ארבעת התחומים העיקריים שנשקלים בהקשר זה". 

כלומר, עצם המצאות בחקירה בעניין עבירה על טוהר המידות, בטח תחת אזהרה, דורש בחינה לעומק מצד גורמי הרגולציה, ובמקרה זה בנק ישראל. על אחת כמה וכמה במקרים של עבירה כגון שוחד, ובמיוחד עבור מי שמקבל לקבל רישיון.

"חקירה תחת אזהרה בעניין של שוחד לאיש ציבור היה מעכב מתן אישור שליטה", אומר גורם מעורה בהיבטי הפיט אנד פרופר. אולם, אריסון ופלד - שרק נחקרו בראשונה ובינתיים בכלל לא ידוע אם היה להן חלק ממשי בהליך נשוא החקירה - כבר קיבלו את האישורים מהפיקוח ממזמן.

"בהיבט זה יש הבדל אדיר בין מי שלפני האישור למי שאחרי קבלתו. צריך הרבה יותר "בשר" כדי להזיז את מי שכבר קיבל אישור", כש"עצם החקירה באזהרה לבדו אינו טריגר להזזה", מסביר אותו אדם. בכל מקרה, "במקרים שכאלה הקלישאה של כל מקרה לגופו נכונה מתמיד", הוא מוסיף. מה שכן עלול להוות בשורה רעה עבור מי שכבר קיבל אישור מהימנות הוא הגשת כתב אישום או גיבוש כתב אישום בעבירות לא פשוטות "זה סיפור אחר לגמרי".

במובן זה נראה כי עצם העובדה ששתיהן לא בתפקיד ניהולי יסייע להן גם אם תמונת החקירה תחריף מבחינתן, דבר שבכלל אינו ברור מאליו. זאת מאחר ועניין הקושי לתפקד ביום-יום תוך כדי התמודדות עם חקירה יהיה פחות רלוונטי עבורן כמו עבור בעל תפקיד ניהולי.

לפי הערכות, בבנק ישראל עוקבים אחר ההתפתחות וכנראה שיבקשו הבהרות. בבנק המרכזי ציינו היום (ב') כי הם אינם מתייחסים לנושא. אגב, קידום בדיקה של הפיקוח תלוי גם בשיתוף-פעולה מהמשטרה, מה שלא ודאי בשלב זה. נזכיר כי בעבר כבר היה מקרה, שונה מהותית בנסיבותיו, במסגרתו הוזז יו"ר הפועלים דאז, דני דנקנר, בגלל שהפיקוח רצה בזאת.

אריסון מחזיקה כיום בקצת יותר מ-20% ממניות בנק הפועלים , שנסחר לפי שווי של כ-33.7 מיליארד שקל. היא בעלת השליטה בבנק זה שנים, כשכבר תקופה שהיא מבקשת למצוא רוכש לחלק ממניות השליטה בבנק. כך, במהלך 2017 חתמה אריסון על מזכר הבנות להכנסת שותפים לגרעין השליטה בבנק הפועלים. מדובר היה ב-3 משקיעים זרים שהיו אמורים לרכוש 49% מאריסון החזקות, המחזיקה בגרעין השליטה בבנק. בסופו של דבר העסקה לא יצאה אל הפועל.

לאחרונה מכרה אריסון את השליטה בשיכון ובינוי לנתי סיידוף, מה שמשנה עבורה את הנסיבות ועשוי להותירה כבעלת השליטה בפועלים. בכל אופן, החקירה נגד השתיים עדיין בשלב מוקדם מאוד שלא מבשר דבר מוחלט, כשגם צו איסור יציאה מהארץ נחשב לחלק מהמהלך הרגיל במקרים אלה, בטח בשלב הראשון. 

על רקע החקירות: מניית שיכון ובינוי צנחה ב-5% ביומיים האחרונים

מניית שיכון ובינוי  ירדה היום, נכון לשעות הצהרים, ב-2% נוספים והשלימה צניחה של 5% ביומיים על רקע המשך חקירת פרשת השוחד של החברה שבמסגרתה נחקרו אתמול בעלת השליטה הקודמת בשיכון ובינוי, שרי אריסון ויד-ימינה אפרת פלד. בשנה האחרונה איבדה מניית ענקית הנדל"ן והתשתיות כ-20% מערכה.

בשבוע שעבר הושלמה עסקת מכירת השליטה בשיכון ובינוי מידי שרי אריסון לאיש העסקים נתי סיידוף תמורת 1.1 מיליארד שקל. בד-בבד עזבו את דירקטוריון החברה בשבוע שעבר הדירקטורים מטעם אריסון ובהם אפרת פלד, המשמשת כמנכ"לית אריסון השקעות.

לראשות דירקטוריון שיכון ובינוי מונה תמיר כהן, מנהל פיתוח העסקים של סיידוף. היו"ר הקודם של החברה, משה לחמני, ששימש בתפקיד זה מאז שנת 2012 מטעמה של אריסון, ימשיך לכהן בדירקטוריון בשיכון ובינוי וזאת לצד מינויו לממלא מקום המנכ"ל - מינוי שעשוי בעתיד להפוך לקבוע, על רקע היכרותו עם עסקיה של שיכון ובינוי ומעורבותו בקשירת עסקת מכירת השליטה בחברה לידי סיידוף.

המנכ"ל הקודם של שיכון ובינוי, יובל דגים, פרש בתחילת חודש יולי מהתפקיד לאחר כחצי שנה בלבד, ומונה זמן קצר לאחר מכן למנכ"ל חברת אבן קיסר. דגים החליף בתפקיד את ירון קריסי.

על מועמדותו של לחמני לתפקיד המנכ"ל מרחף סימן שאלה. בחודש שעבר נחקר לחמני בחשד לביצוע עבירות לכאורה שעניינן מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה, עבירות לפי חוק ניירות ערך וכן עבירות נוספות. הוא הובא לבית המשפט להארכת מעצר ונשלח על-ידי השופט למעצר בית.

נציג המשטרה אמר דיון כי לחמני הוא נושא המשרה הבכיר ביותר בשיכון ובינוי וכי "מזה כחצי שנה נאספות ראיות, מהן עולה כי מעשיה של החברה במיזמי בנייה שונים בעולם מוכתמים על-פי החשד במעשים פליליים. זיהינו בחומר דפוס פעולה ושרשרת בקבוצה". השופט גיא אבנון אמר בדיון לסנגורו של לחמני, עו"ד נתי שמחוני, כי "יש חשד סביר שקושר את החשוד הנוכחי לביצוע עבירות".