תשתיות טעינה לרכב חשמלי: בעולם דוהרים, ורק אצלנו זוחלים

ב–2025, ממש מעבר לפינה במונחים תכנוניים, כבר יסעו פה קרוב ל–200 אלף מכוניות חשמליות • במשרדי הממשלה מתחילים לעבוד בהדרגה על נקודות טעינה בבתים ובמרחב הציבורי, אך מתקשים לעמוד בקצב השינוי

מדינת ישראל מתכוננת לעלייה דרמטית במספר הרכבים החשמליים שיעלו לכבישי ישראל בשנים הבאות. על פי משרד האנרגיה ומשרד התחבורה, מדובר בתחזית מבוססת שמצריכה במקביל גם היערכות לטיפול בעלייה במספר הרכבים החשמליים בכל הקשור לנקודת הקצה - כלומר נקודות הטעינה.

גורמים בענף הנדל"ן מסבירים שמוסדות התכנון וגופים אחרים צריכים להתחיל כבר היום לעבוד על תקנים או תשתית לאותן נקודות טעינה, ובירור במשרדי הממשלה הרלוונטיים מעלה כי התחזית מוכרת להם, ועבודה בנושא כבר החלה, אף שנכון להיום היא בחיתוליה.

בשנת 2025, נתח השוק של כלי הרכב החשמליים יעמוד על 16% בממוצע, כך לפי מחקר של משרד האנרגיה שפורסם ביוני האחרון (בשיתוף מינהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה). עוד לפי הדוח, מספר הרכבים החשמליים יעמוד על 188,000 והם יהוו כ- 5% מכלל ציי הרכב באותה שנה.

גם בדו"ח ועדת אדירי, דו"ח מסקנות הצוות המקצועי לבחינה תקופתית של המלצות הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל (טיוטה להערות הציבור מיולי 2018), קיימת התייחסות לנושא: "תרחיש 'עסקים כרגיל' לחדירת הרכב החשמלי צופה חדירת רכב חשמלי בהיקף של 500 אלף כלי רכב חשמליים בשנת 2030. לצד תרחיש זה, ולאור הצהרת שר האנרגיה שטרם עוגנה באופן רשמי, כי המשרד יפעל לכך שהחל משנת 2030 תיאסר מכירת רכבים המונעים בבנזין וסולר, נבחן גם תרחיש של חדירת 1.5 מיליון כלי רכב חשמליים בשנת 2032".

באשר לדרישה לעמדות טעינה לרכב חשמלי בערים הגדולות בישראל (יותר מ-200 אלף תושבים), נכתב בדוח משרד האנרגיה כי "ממצאי המחקר מראים כי הדרישה הגבוהה ביותר לעמדות טעינה בשנת 2020 צפויה להיות בעיר תל אביב, עם כ-333 עמדות. אחריה חיפה עם דרישה לכ-194 עמדות טעינה, ובערים ראשון לציון וירושלים צפוי ביקוש של כ- 100 עמדות טעינה כבר בשנה זו".

בנוסף, מהמחקר עולה כי ב-2025 צפוי ביקוש של כ-149,184 עמדות טעינה פרטיות וכ-12,891 עמדות טעינה ציבוריות. הדרישה הגבוהה ביותר נמצאה בעיר תל אביב עם כ-3,279 עמדות, עלייה של פי 10 מהדרישה בשנת 2020. הצורך הצפוי לעמדות טעינה מהירות יעלה גם הוא ובשנת 2025 יידרשו בממוצע בישראל 327 עמדות".

במונחי תכנון, שנת 2030 נמצאת מעבר לפינה. נזכיר כי גם התוכנית האסטרטגית לדיור שאושרה בממשלה מתייחסת לטווח ארוך, אפילו ארוך יותר עד שנת 2040, ולכן מתבקש שאם הצפי לכניסת רכבים חשמליים כה גבוה, יש צורך בהיערכות תשתיתית כבר מהיום.

התשתיות בבניינים הקיימים לא יספיקו

על פי גורמים בענף הבנייה בישראל, כל בניין שנבנה מקבל הזנה מחברת חשמל ולרוב נדרשת מערכת טרנספורמציה שמעבירה את החשמל ממתח גבוה למתח נמוך. מערכת החשמל כוללת קווי חשמל התואמים את צפי דרישת החשמל בבניין, ארונות חשמל שצריכים להיות תואמים לדרישה, תעלות ועוד.

ואולם, אותם גורמים מציינים כי התשתיות הקיימות בבניינים קיימים, לא יוכלו לספק את הדרישה לחשמל במידה ואכן שיעור גבוה של רכבים יעברו להיות רכבים חשמליים. לעומת זאת, בבנייני מגורים חדשים ניתן כבר בשלב התכנון להתחשב בעובדה כי צריכת החשמל בבניין תגדל בצורה ניכרת בעתיד ולהכין את התשתית מראש.

רונן אהרון, מנכ"ל ABB ישראל העוסקת בין היתר בהקמת מערכות חשמל מתקדמות, מציין כי "מבחינה מעשית יש לאפשר כבילה מתאימה לחניונים תת קרקעיים במבנים רבי קומות לכל עמדת טעינה ויכולת אספקת אנרגיה שבאה לידי ביטוי בשנאים נוספים בחדר החשמל בבניין, ציוד מיתוג ראשי, ולוחות חלוקה לכל קומת חניון.

"ברמה התכנונית יש לתכנן מראש שרוולים שבהם יושחלו כבלי האספקה, השארת מקום פנוי בחדר החשמל לשנאים אספקה נוספים בהתאם לגודל הבניין ולמספר החניות, ובנוסף מקום שבהם יותקנו לוחות החלוקה. אין בעיה לתכנן וליישם את ההכנה הזו לעמדות טעינה".

בכל הנוגע לתוספת של עמדות טעינה לבניינים קיימים סבור אהרון כי מדובר במהלך שעשוי להיות בעייתי: "במבנים ישנים ההתקנה היא על הקירות כי לא הייתה הכנה והסדרת עניין השנאים בחדר החשמל. יש מקומות שכזו הכנה תהיה בעייתית בעיקר בגלל העלויות הכרוכות גם בשינוי המבנה".

"תוספת של אחוזים בודדים בצריכת החשמל"

גורם בכיר במשרד הבינוי והשיכון הסביר כי הנושא מקודם בשני כיוונים - המרחב הציבורי והמרחב הפרטי.

"במרחב הציבורי הנושא מתייחס להיבט של הטענה בחניות פרטיות לאורך הרחוב, הטענה של רכבים ציבוריים וגם מתחמים שהם מרכזי טעינה. העבודה עוסקת בין היתר בהגדרה של הנחיות איך לתכנן ואיפה. אגב, זה לא רק משרד הבינוי, יש לא מעט משרדים שותפים לצוות הזה, וזה מנוהל במשרד ראש הממשלה".

כך, ברגע שיתפרסם המדריך לעיר חכמה (פינוי אשפה, תאורה ועוד), הוא יכלול הנחיות לעיר חכמה גם בהקשר הנוגע לנקודות הטענה. אותו גורם מודה כי הן לא יהיו חובה, אבל המתכננים לוקחים אותם בחשבון.

בכל הקשור למרחב הפרטי, בנייני המגורים, הנושא פחות מתקדם. אותו גורם מסביר שנכון להיום עדיין אין הנחיות לתכנון אבל הוא מעריך שעם ההתקדמות של הצוות במשרד ראש הממשלה, יתחילו לגבש גם הנחיות לחניונים תת קרקעיים במבני מגורים.

הצפי לגידול בצריכת החשמל עשוי לדרוש גם שינוי בגודל או בתקן של חדרי הטרנספורמציה. "בכל הקשור לגידול באספקת החשמל", אומר אותו גורם, "להבנתי משרד האנרגיה לא צופה גידול משמעותי בצריכה בתוך שכונה. תוספת של אחוזים בודדים, אז אין דרישה להגדלת חדרי השנאים או הטרנספורמציה בשכונות. אבל ככל שהדבר יתקדם, נדבר על זה עם חברת החשמל".

אז נראה שגורמי התכנון כבר הפנימו שיש להתייחס לנושא, אבל השאלה הגדולה היא האם ההתייחסות הנוכחית מספקת. אבי פלדמן, מנכ"ל חברת ההשקעות Capital Nature, המשקיעה במיזמי אנרגיה נקייה מסביר שבעולם ההתקדמות מהירה יותר ומדובר בסוגיית ה'ביצה והתרנגולת' - כלומר, ללא תשתית מתאימה ופועלת הנושא לא יוכל להתקדם. "במישור הבינלאומי רואים את המשקים השונים מתקדמים בדהירה מלאה לכיוון הזה. הטכנולוגיה זמינה ועכשיו זה עניין של תימרוץ ממשלתי והכנת התשתיות התומכות במהירות האפשרית", הוא אומר.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר במקביל כי: "משרד הבינוי והשיכון מקדם הנחיות לתכנון ערים חכמות במסגרתן יינתן מענה לתשתיות עבור תחבורה חשמלית במרחב הציבורי, זאת בתיאום עם המשרדים העוסקים בנושא. כמו כן משתתף המשרד בצוות בין-משרדי, בהובלת מינהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה מטעם משרד רה"מ, המגבש הנחיות מתאימות למרחבים האמורים".

במינהל התכנון שבמשרד האוצר מסרו: "מינהל התכנון מגבש בימים אלו התייחסות, יחד עם משרדים אחרים כגון משרד התחבורה, משרד ראש הממשלה באמצעות מינהלת תחליפי דלקים, משרד הגנת הסביבה ומשרדים נוספים, כדי להבין את השלכות הרכב החשמלי ובעיקר הרכב האוטונומי והשיתופי על שימושי הקרקע".

אירופה: חובה להכין מראש תשתית

חן הרצוג, כלכלן ראשי ושותף ב-BDO זיו האפט שעסק בנושא, מספר כי אפשר ללמוד על הצרכים ממה שקורה היום בעולם: "באיחוד האירופאי גובשה בינואר 2018 הסכמה על דירקטיבה המחייבת את מדינות האיחוד בהקמת תשתית טעינה לרכב חשמלי", כך הרצוג, "לפי הרגולציה האירופאית, בבניה חדשה של בנייני מגורים שיש בהם 10 מקומות חניה או יותר, חובה להכין מראש תשתית לעמדת הטענה לכל מקומות החניה בבניין. המשמעות היא שכל דייר בבניין אירופאי חדש או שעבר שיפוץ, יוכל להתקין עמדת הטענה בעלות מינימלית על בסיס תשתית קיימת.

"בנוסף, הרגולציה האירופאית מחייבת שכל בניה מסחרית חדשה (מרכזי קניות, בנייני משרדים וכד') שיש בה 10 מקומות חניה או יותר, תכלול הכנה של תשתית להטענת רכבים חשמליים בלפחות מ-20% ממקומות החניה. בנוסף להכנת התשתיות, מחויבת בבניינים מסחריים אלה הפעלת עמדת טעינה אחת לפחות של רכב חשמלי כבר עם השלמת הבנייה".