המדינה תתמרץ מפעילי סלולר לפרוס רשתות דור חמישי

זאת, לאחר שהתברר שחברות הסלולר מצמצמות השקעות על רקע השחיקה ברווחיותן • משרדי התקשורת והאוצר מתכננים מודל להחזר על השקעות ומבנה חדש לאגרות התדרים • הרשת המתקדמת תאפשר הזרמה רציפה של מידע במכשירים סלולריים במהירות גבוהה מהנהוג כיום

איוב קרא/ צילום: איל יצהר
איוב קרא/ צילום: איל יצהר

משרדי התקשורת והאוצר יוזמים מהלך כדי לעודד השקעות של מפעילי סלולר בפריסת תשתית לרשת דור חמישי, כך נודע ל"גלובס". המטרה היא לתמרץ את המפעילים הסלולריים להשקעה על ידי החזר שיקבלו בתמורה לרכישת התדרים ופריסת הרשת.

המהלך מזכיר במקצת את מכרז התדרים שערך משרד התקשורת לקראת כניסת גולן טלקום והוט מובייל. השיטה אז עבדה כך שמי שהפקיד את הערבות הגבוהה ביותר קיבל תדרים להקמת רשת סלולרית, והערבות צומצמה בהדרגה בהתאם למימוש יעדי הפריסה שהציבה המדינה לזוכים.

המחשבה על תמריצים למפעילים באה על רקע ההבנה שהשוק הסלולרי נמצא במצב שבו המפעילים מצמצמים השקעות על רקע התחרות הקשה והשחיקה בהכנסות. במקביל, טרם נמצא פתרון לאגרות התדרים הגבוהות שהמפעילים משלמים למדינה, מה שאומר שהם מוותרים על הקצאות תדרים, רק מפני שהם לא יכולים לעמוד בתשלום האגרות.

כך קרה, למשל, כאשר המשרד הציע לחברות לקחת תדרים לניסוי בתחום ה-2.6 גיגה ואף מפעיל לא נענה, מפני שהמשמעות הייתה הוצאה נוספת על אגרות בהיקף של מיליוני שקלים בשנה, הוצאה שלאור מצבן הפיננסי של החברות הן לא יכלו לעמוד בה ונאלצו לוותר על התדרים. יותר מדויק יהיה לומר שהחברות דחקו במשרד שלא יקצה את התדרים ובלבד שלא ייאלצו לשלם אגרות.

לצורך המהלך, משרדי הממשלה שכרו את חברת אינפוסייט שעובדת בעניין זה ביחד עם בטא פייננס. שתי החברות מגבשות עבור המדינה מבנה חדש לאגרות התדרים, בעיקר על רקע העובדה שהתשלומים הגבוהים שמשלמות החברות בגינן, כ-300 מיליון שקל בשנה, פוגעים בתמריץ להשקעות ומהווים מס שמכביד מאוד על החברות. העבודה שנעשית עכשיו היא עוד אחת בשרשרת על עבודות מומחים שהזמין משרד התקשורת לאורך השנים כדי להתמודד עם גובה המס הנוסף שמשלמות החברות ואשר בסופו של דבר מגולגל על חשבון הצרכנים.

באופן פרדוקסלי, הסכום שמשלמות החברות כיום עבור התדרים גבוה יותר מהסכום ששילמו לפני הרפורמה בתחום הסלולר. בשנת 2011, לפני התחרות, ההכנסות של חברות הסלולרי הסתכמו ב-19.1 מיליארד שקל והן שילמו אגרות תדרים בהיקף של 210 מיליון שקל, ובשנת 2015 כשההכנסות צנחו ל-10.5 מיליארד שקל, שולמו אגרות בסכום של 300 מיליון שקל, שפגעו בצורה ניכרת ברווח הנקי.

ככל הנראה, המדינה תנסה למצוא מתווה לפיו המפעילים ישלמו יותר עבור תדרים "איכותיים" והרבה פחות עבור התדרים הגבוהים, שנחשבים פחות איכותיים. בכל מקרה, המודל הסופי ייקבע לפני מכרז התדרים לדור החמישי, רשת שתאיץ במידה ניכרת את קצב העברת הנתונים, שצפוי להיערך בדצמבר השנה. 

ממשרד האוצר נמסר כי "במסגרת ההכנות למכרז דור 5 נבחנות אגרות התדרים המשולמות על ידי חברות הסלולר. בחינה בינלאומית דווקא מצאה כי האגרות המשולמות נמוכות בהשוואה למקובל במדינות אחרות. עבודת מטה של ועדת המכרזים נמצאת בעיצומה ובשלב זה לא התקבלה החלטה לתמרץ פריסת תשתיות".