הנקראות ביותר

להמשיך בגיוס חובה לצה"ל

הטענה ש"הרוב בין כה לא מתגייס" לא יכולה להצדיק מעבר לשירות מקצועי בצבא. צריך לפעול לגיס את כ-ו-ל-ם

חיילים עולים לאוטובוס / צילום: רוני שיצר
חיילים עולים לאוטובוס / צילום: רוני שיצר

מעת לעת מופיע בעיתונות מאמר הדן בצורך לחדול מ"מודל צבא העם" ולעבור ל"צבא מקצועי"! לאחרונה הציע זאת חבר-הכנסת מהליכוד, יהודה גליק ("לעבור לצבא מקצועי - בלי כפייה", "גלובס", 5.7.2018). נימוקי המצדדים מבוססים על "מציאות" לכאורה, שבה שני-שלישים מבני ה-18 אינם מתגייסים; שמשלמים לחיילים שכר "עבדות"; שאין צורך שהמדינה תחנך ותגבש אותנו ל"עם אחד" וכדומה.

הנימוקים - כדורבנות, אך העובדות שונות.

נפתח בעובדות: לטענתם, פחות משני-שלישים מתגייסים לצה"ל. אמנם המספר כמחצית, אך כולל את כל המיעוטים הפטורים, פטורי הבריאות, הבנות החרדיות/דתיות ועוד. ודוק: משרד החינוך, מסיבותיו, מונע מבנות מהזרם הממלכתי-דתי להתגייס לצה"ל (על כך תלוי ועומד "בג"ץ לורך" נגד משרדי החינוך והביטחון). אזי כיצד מצדדי הצבא המקצועי סבורים שצה"ל יגייס את "אלו שהצבא צריך ויצטרך להם"?

בקרב הבנים שיעור הגיוס הוא יותר משני-שלישים. אזי איך פותרים את ריבוע המעגל. קרי, כיצד שיעור כזה של בני 18 ייתנו את "כל-כולם" לצבא ללא "אתוס ציוני"? טענת מצדדי הצבא המקצועי היא, שכ-ו-ל-ם יתגייסו כי לא "יכפו עליהם", והם יוכלו להתפרנס משירות צבאי ארוך ומתגמל. במשמע, אלו שלא מתגייסים היום משתמטים כי כופים עליהם, ואם לא יכפו, אלא יציעו שכר, הם יבואו בהמוניהם, תחת לחסות תחת "תורתם אומנותם", או היותם לא בריאים/בני מיעוטים.

גם טענתם, ששכר החיילים הוא שכר רעב פופוליסטית. האם בתוך עמם הם יושבים? נזכיר כמה עובדות שאין מי שטורח לכמתן: נוסף לדמי הקיום השוטפים, שעלו לכפי שניים וחצי כתוצאה מ"בג"ץ אריאל, שני ואמיר לורך" נגד משרד הביטחון, צה"ל מכסה את כל ההוצאות השוטפות של מחיית חייליו. בגדים, בריאות, מזון, ביטוחים, מגורים וכיו"ב. בתום השירות נהנים המשתחררים ממענק שחרור, מפיקדון ללימודים ומעוד הטבות.

קחו עובד שמרוויח את השכר החציוני במשק, כ-6,800 שקל לחודש, חישבו הוצאותיו ותשלומיו, כולל ביטוח לאומי, החלים על העובד, ומצאו ש"ימות המשיח" של מצדדי "צבא מקצועי, קטן וחכם" כבר כאן. אך העם, העם, לא מפנים, ונוהר בהמוני משתמטיו, לשורות צה"ל. ושורות משורותיו חסרים!

לצה"ל חסר כוח-אדם איכותי. עובדה שעולה מכל דוח. הצרכים העיקריים נובעים מקיצור שירות החובה, ומהפיכתו לצבא מוטה טכנולוגיה מתקדמת. לכך נדרשים בוגרי תיכונים מהטובים ביותר. קחו למשל את בנות המגזר הממלכתי-דתיש שהתקצוב פר-תלמיד בו גבוה מאחרים. ב"גלובס" פורסם שהפער הכספי הוא עד תוספת של 30%! ואכן בתי-הספר לבנות המגזר מככבים ברשימת הטובים בישראל! אך לצבא, משרד החינוך אינו מאפשר להן ללכת. מהיכן יבואו אותם טובים ש"אינם בני עניים" כדברי בעלי התזה?

בקרב הבנים המצב דומה. סקר שנערך בצבא מלמד שרוב המתגייסים ל-8200 הם מהמרכז המבוסס. עוני אינו נמדד רק בגודל הדירה ובטיב המזון, אלא גם בהזדמנויות שהקהילה פותחת לילדיה. והחינוך טוב יותר ביישובים חזקים. הנתינה רבה יותר בערים העשירות.

עוד עובדה חשובה: החרדים התגייסו לצה"ל עד 1978, כאשר ראש-הממשלה דאז, מנחם בגין, במחווה מיותרת ולא צופה פני עתיד, נתן להם פטור גורף ויצר את המצב הקשה, לכל הצדדים, שבו אנו מצויים היום, כשציבורים שונים חלוקים בנושא עד כדי שנאה. הסטטוס-קוו עבד: תלמידי חכמים נפטרו משירות, כמו סטודנטים גאונים וספורטאים מצטיינים. מצב הדברים היום הוא גם תולדה של תיקון מפלה, לא חכם, פופוליסטי שלא הייתה סיבה לעשותו - שכן "אם זה אינו מקולקל, אל תתקן אותו"!

■ הכותב הוא עורך דין במשרד יגאל ארנון ונאבק לשיפור תנאי השירות של חיילי החובה. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות