בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל / צילום: Reuters. POOL New
כל חיי התנגדתי לביטויים של מרד כמחאה על מהלכים שנויים במחלוקת של השלטון. איזה ביטוי יכול לקבל מרד כזה? השתמטות ממילואים? אי-תשלום מסים? אי-הגעה לעבודה? כן, בהחלט, אלה דברים שיכולים להיות יעילים במאבק פוליטי וחברתי, אם הולכים אתם בנחישות ובלי גמגומים.
כשהתנגדתי בכל מאודי למהלכים של מרידה, צעדים כאלה, הליכוד לא היה בשלטון, הימין לא היה בשלטון. נתניהו נהג בשנים הראשונות של שלטונו על-פי הכללים הדמוקרטיים המקובלים במדינה ובכלל. כל זה השתנה. בכל אשר ילך ויוביל את המדינה, נתניהו זורע פירוד ושנאה. כלי ההישרדות העיקרי שלו הוא ההסתה. קורה משהו שלילי במדינה? נתניהו מאשים את השמאל. בגרמניה, להבדיל, האשימו במקרים כאלה את היהודים. ככל שימי שלטון נתניהו מתרבים, כך הוא מאמץ יותר ויותר אלמנטים ממפלגות ומדינות אפלות.
השפעת מקיאבלי
חוק הלאום, למשל. אני חושב שמקיאבלי היה מעניק לנתניהו ציונים גבוהים על המהלך המבריק בפופוליזם ובהסתה הגלומים בו. הרי זו תמצית תורתו של מקיאבלי: תכליתה של מנהיגות היא לשלוט, וכדי להגיע לכך כל האמצעים כשרים.
שלושת הקופים
בכל פעם יש לא מעט שמזדעזעים מהאמירות של נתניהו, המיועדות להפריד, להתסיס. הוא עושה זאת כי זה עובד בשבילו. במהלך השנים התגבש במדינה ציבור שלושת הקופים, המסמלים אטימות ציבורית כלפי עוולות: "לא ראיתי, לא שמעתי, לא אמרתי". אצלנו התרבה מאוד מספר הקופים, בימין בכלל ובליכוד בפרט. ואין מי שישנה מצב זה, כי גם בשמאל-מרכז רבים הקופים החכמים יותר מהאנשים הנבונים.
האופוזיציה המתישה את עצמה
מה אפשר לעשות כדי לחסום את נתניהו בדישו המסית? הצבתי כאן כמה אפשרויות, אבל שום דבר מזה כמעט לא קורה. עושים הפגנה, מבסוטים אם הגיעו הרבה אנשים, והולכים הביתה כדי לנוח על זרי הדפנה. ההפגנות הללו לא ממש מזיזות למפלגות השלטון. זה אפילו טוב להן. תן לשמאלנים להתעייף בכיכר, לצעוק עד שיהיו צרודים, להוציא קיטור ולחלום על חילופי השלטון. ככה מתישים את האופוזיציה.
נתניהו האשים את השמאל בבלגן סביב חוק הלאום שהוא הביא לאישור הכנסת. שיטת התעמולה שלו ממשיכה לעבוד. במיוחד היא מצליחה כאשר מנגד ניצבת אופוזיציה שכל מה שיש לה לומר זה: פויה, לא יפה.