מנדלבליט אישר תוספות בתחום ניגוד העניינים בשירות המדינה

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הודיע היום (א') על אימוצו של דוח צוות חורין, אשר מונה לצורך בחינה מחודשת של העקרונות והכללים בתחום ניגוד העניינים בשירות המדינה.

המלצתו העקרונית של הצוות - שהוקם תחת הנחייתה של עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי) - היא שינוי נקודת האיזון הקיימת, לפיה נקבעות מגבלות בגין חשש לניגוד עניינים באופן אשר יבטיח את יכולתן של רשויות המדינה למלא את תפקידם באופן מיטבי, וזאת תוך שיפור יכולות האכיפה ביחס להפרת הכללים החלים בנושא זה.

בהתאם להמלצת הצוות - בראשו עמד עו"ד דני חורין, ראש אשכול טוהר המידות וביקורת שיפוטית בייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-מינהלי) - יינתן משקל רב יותר לשיקול הפרגמטי של מניעת ניגוד עניינים, ומשקל מצומצם יותר לחשש לפגיעה באמון הציבור. זאת, במקום בו אין חשש של ממש להטיית שיקול-הדעת, ובפרט כאשר יש לכך תרומה ליכולות הביצועיות של השירות הציבורי.

משיחה שקיים "גלובס" עם עו"ד דני חורין עלה כי הצוות קבע שורה של הקלות במגבלות שיחולו על עובדים בשירות המדינה, "שלא היו קיימות עד היום".

דוגמה אחת לכך היא קיצור תקופת הצינון של עובדי מדינה שהגיעו מהשוק הפרטי. אם בעבר נקבע כלל צינון של שנתיים, מבלי להתייחס לכל מקרה ומקרה באופן ספציפי - כעת מספר לנו עו"ד חורין כי תקופת הצינון תקוצר ותעמוד על בין חצי שנה לשנה לעובד, תלוי בנסיבות המקרה ועם החמרה לתקופה חמורה יותר רק במקרים חריגים.

דוגמה נוספת, לפי עו"ד חורין, היא הבחנה שיצר הצוות בדוח בין 3 מעגלי קירבה משפחתית שונים, וזאת לצורך הטלת מגבלות רלוונטיות לכל מעגל ומעגל. המעגל הראשון יכלול בני זוג, הורים וילדים; המעגל השני יכלול אחים, גיסים, חותנים, סבים ונכדים; והמעגל השלישי יכלול קירבה משפחתית רחוקה יותר.

המלצות הצוות: לצד הקלות מסוימות יש גם מגבלות חדשות

לצד אותן הקלות, מספר עו"ד חורין, יש "את הצד השני של המטבע", והוא קביעת מנגנונים לחיזוק אמון הציבור והגברת השקיפות, כגון פרסום יזום של חוות-דעת למניעת ניגוד עניינים של שרים, סגני שרים ועובדי מדינה בכירים, נקיטת פעולות להסברה והדרכה וכן הקפדה על אכיפה, במקרים של דיווחים חסרים ופעולות בניגוד להסדרים.

בכל הקשור לפרסום יזום של הסדרי ניגוד העניינים, מדובר בהתקדמות של ממש, וזאת נוכח העובדה שעד היום, בכדי לחשוף הסדר ניגוד עניינים של בכיר, היה על המבקש זאת להגיש בקשה לפי חוק חופש המידע.

עם זאת, חשוב לצנן את ההתלהבות ולהסביר כי פרסום הסדרי ניגוד העניינים לא ייעשה באופן גורף, אלא יכלול בשלב הראשון רק את עובדי המדינה הבכירים שחתמו על הסדר כאמור.

לא מדובר בשלב זה בפרסום הסדרי ניגוד העניינים באופן גורף לכלל עובדי המדינה, אלא בפרסומם של ההסדרים עליהם חתמו העובדים הבכירים בלבד. זאת, לפי עו"ד חורין, "לפחות בשלב הראשון".

בכל הנוגע לאכיפת הסדרי ניגוד העניינים, הצוות קרא להקפדה על אכיפת עבירות בתחום ניגוד העניינים. זאת, בראש ובראשונה במישור המשמעתי ובמקרים החמורים גם במישור הפלילי. בנוסף, צוות חורין המליץ כי השאלון לאיתור ניגוד עניינים ייחתם במסגרת תצהיר מאומת על-ידי עורך דין.

הבהרת הכללים החלים בנושא "קשרי חברות"

בסוגיות נוספות גיבש הצוות המלצות שאינן מובילות להקלה או החמרה, אלא נועדו להבהרה ולמתן כלים מדויקים יותר לצורך הכרעה בשאלות ניגוד עניינים.

דוגמה עיקרית ואקטואלית לימינו היא סוגיית "קשרי חברות". בסוגיה זו בחר הצוות שלא לקבוע נורמה חדשה, אלא בחר להעלות על הכתב את הקריטריונים שעל-פיהם ניתן להגדיר את המקרים שבהם אופי הקשר עם חבר של בעל התפקיד מחייב הטלת מגבלות על טיפול בעניינים הנוגעים לאותו חבר, ובאילו מקרים יראו במערכת היחסים בין המעורבים כמערכת יחסים בין מכרים רחוקים.

כדוגמה לחשיבות השינוי, ציין עו"ד חורין את סיפורו של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, שהועלו בעניינו האשמות שונות לפעולות שעשה בניגוד עניינים, כאשר לבסוף התברר כי לא נפל דופי בפעולותיו, לאור העובדה ש"הניגוד עניינים" עליו דיברו התייחס ל"מכר רחוק" של זינגר, ולא ל"חבר קרוב".

בהתאם נקבע כי יוטלו מגבלות בשל חברות כאשר מדובר בחבר קרוב של בעל התפקיד, אולם במקרים בהם לא מדובר בקשרי חברות של ממש, אין מקום להטיל מגבלות. בין היתר, הוצע לבחון את השאלות בנושא על בסיס אמות-מידה אובייקטיביות - בהתאם לאינדיקציות בדבר עומק יחסי החברות, משך החברות, נסיבות ההיכרות ותדירות וסדירות המפגשים. כמו כן, ייערכו התאמות בשאלון ניגוד עניינים, כך שיובהר על אילו קשרי חברות יש לדווח.

ניסיון להבהיר את השיקולים המשפטיים העומדים בבסיס נושא ניגוד העניינים

צוות חורין - שכלל מלבד עו"ד חורין גם את עו"ד ד"ר יובל רויטמן, עו"ד ד"ר יונתן קרמר, עו"ד יעל כהן, עו"ד ערן עסיס, עו"ד דרור כהנר, עו"ד דפנה גוטליב ועו"ד אחיה רוזן - הוקם (כך לפי הודעת משרד המשפטים) על רקע שאלות המתעוררות באופן תדיר, הן על-ידי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה והן בקרב בעלי תפקידים ציבוריים, באשר להשלכותיו של איסור ניגוד העניינים, ובכלל איסור זה, היקף המגבלות שיש לקבוע במסגרת הסדרים למניעת ניגוד עניינים, ומתוך ניסיון להבהיר ככל שניתן את השיקולים המשפטיים העומדים בבסיס הטיפול השוטף בנושא ניגוד העניינים בשירות הציבורי.

במסגרת עבודתו נדרש הצוות לסוגיות הניצבות בבסיס הכלל בדבר ניגוד עניינים, ובהן החשש הפרגמטי מהאפשרות ששיקולים אישיים ייכרכו בהחלטותיו של בעל התפקיד, השפעת האיסור על היכולות הביצועיות של השירות הציבורי וכן החשש מפני פגיעה באמון הציבור על רקע קיומן של זיקות אישיות הקשורות להחלטות של בעל התפקיד.

הדוח עסק בנוסף גם בכללים החלים על חברי ממשלה, כאשר בהקשר זו הוצע לקיים פגישה אישית של היועץ המשפטי לממשלה או גורמים מטעמו עם כל חבר ממשלה חדש. וזאת, לצורך מתן הזדמנות לדיווח אודות חשש לניגוד העניינים מצד גורמים שיש לחבר הממשלה זיקה אליהם והעלאת המודעות לנושא.