לפוליטיקאים ישראלים רבים יש יכולת ללהג במשך שעות, לשאת נאומים ארוכים וראיונות נצחיים - ועדיין לא לחשוף את העמדות האמיתיות שלהם או את המניעים למעשיהם. אבל לפעמים מגיע רגע נדיר שבו הפוליטיקאי מאבד לרגע שליטה, ואז פתאום השדים פורצים ממנו, והשלדים שהוא ניסה להחביא בארון יוצאים החוצה כמעט מבלי משים. פתאום פורצת ממנו האמת, עגומה ומטרידה, והיא מביאה עמה התבהרות לגבי טיבו האמיתי של אותו פוליטיקאי.
זה קרה למשל לאורי אור, סגן שר הביטחון לשעבר ממפלגת העבודה, כשכינה ב-1998 את יוצאי מרוקו "העדה הכי גדולה והכי פרובלמטית" והוסיף כי "אין להם סקרנות לדעת מה קורה סביבם". זה קרה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, כשלחש באותו אירוע לקקני ב-1997 לרב יצחק כדורי ש"אנשי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים".
אתמול (ד') זה קרה גם לשר החינוך, נפתלי בנט, באותו ציוץ בטויוטר שבו הוא התנצל בפני העדה הדרוזית על כך שחוק הלאום שבו תמך פוגע בהם. בנט בא להתנצל ויצא מקלל. וכך, נזכיר, צייץ בנט: "לאחר שיחות עם רבים מאחינו ה דרוזים , עולה שאופן החקיקה של חוק הלאום פגע מאד דווקא בהם ובמי שקשר גורלו למדינה היהודית. זו כמובן לא כוונת ממשלת ישראל. אלה אחינו לדם העומדים עמנו כתף לכתף בשדה הקרב וכרתו עימנו ברית חיים. עלינו, ממשלת ישראל, מוטלת האחריות למצוא את הדרך לאחות את הקרע".
הדברים הללו של בנט מעוררים דחייה ובעייתיים מלפחות שתי בחינות: ראשית, הציוץ חושף יחס פטרוני ומקטין של בנט לדרוזים ורשלנות קיצונית שלו ושל חבריו בהליך החקיקה - אם, אדוני שר החינוך, הציבור הדרוזי כל-כך קרוב ללבך, איך יכול להיות שלאורך הליך החקיקה הממושך של חוק הלאום שכחת ממנו לגמרי? מה קרה? בלי הדובונים והעוזים, שכחת מקיומם של הדרוזים?
אבל חמור מכך - דברי בנט חושפים את הגזענות ואת האפליה שלו כלפי יותר ממיליון אזרחי ישראל ששפת אמם היא ערבית וגם את המניעים האמיתיים שמאחורי חקיקת חוק הלאום. כי כשבנט מתנצל בפני הדרוזים על כך שחוק הלאום "פגע מאד דווקא בהם ובמי שקשר גורלו למדינה היהודית, וזו כמובן לא כוונת ממשלת ישראל" - אז הוא בעצם אומר: "חבר'ה, מצטערים, התכוונו לפגוע באזרחים המוסלמים והנוצרים והצ'רקסים של מדינת ישראל, לא בכם".
חוק הלאום הוא חוק שבבסיס שלו - זה שקובע כי ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה זכותו הטבעית להגדרה עצמית - אמור היה להיות מובן מאליו. אבל הסעיפים שהימין הוסיף לו, שמשנמכים את מעמדה של השפה הערבית ומדברים על התיישבות יהודית בלבד, פוגעים בעיקרון השוויון ומגלמים, כדברי פרופ' מרדכי קרמניצר, "גזענות, אפליה, הדרה והדתה". הסעיפים הללו מדירים מהמדינה חלק מאזרחיה, והם עומדים בניגוד מוחלט לעקרונות היסוד שעל בסיסם הוקמה המדינה. מה שבנט עשה באותו ציוץ אומלל, זה לחשוף בנוסף את המניע האמיתי מאחורי חקיקת החוק. בושה מה שקרה פה.
אז בנט נפל בלשונו ונתפס במערומיו. האם זה אומר שהוא ישלם על זה מחיר? ודאי שלא. בשונה מגורלו של אורי אור, בדומה לגורלו של בנימין נתניהו - בנט רק ירוויח עוד קולות בקלפי בזכות הציוץ הדוחה הזה. ואולי זה הדבר העצוב ביותר.