ספאנטק תציע לגדעון קרסני שכר חודשי של 120 אלף שקל

וגם: אירוע ההוקרה של פרויקט "אמץ לוחם", האירוע לטיפים בסטארט-אפ ביוזמת אלרון מקבוצת אי.די.בי ואירוע לרגל הטיסה הראשונה של חברת ארקיע לבגקוק

גדעון קרסני / צילום: רון שטיינבלט
גדעון קרסני / צילום: רון שטיינבלט

כשנה לאחר חזרתו מפנסיה של גדעון קרסני לניהול חברת ספאנטק , יצרנית הבדים הלא ארוגים מבקשת להשיב לו גם את התגמול החודשי ממנו נהנה טרם פרישתו לגמלאות ולאשר לו שכר חודשי של 120 אלף שקל, במקום 20 אלף שקל בהם הוא מסתפק כיום.

מזימון אסיפת בעלי מניות שפרסמה ספאנטק עולה כי לצד שידרוג השכר החברה מציעה להפחית את תקרת המענק הכספי תלוי ביצועים של קרסני לסכום מקסימום של 1.3 מיליון שקל, במקום 2.5 מיליון שקל עד כה, כשב-2018 הסכום המקסימלי יעמוד על 1.9 מיליון שקל. 

בספאנטק ציינו כי תנאי העסקתו של קרסני "עומדים ביחס הולם בהשוואה לתנאי ההעסקה של שאר עובדי החברה", וכן כי "לאור ההפחתה בתקרת המענק הכספי תלוי הביצועים, אין שינוי מהותי בסך התגמול המקסימלי לו עשוי להיות זכאי קרסני". עוד הוסיפו בחברה שבשליטת היו"ר יחזקאל ניסן כי ממועד חזרתו לחברה קרסני פעל "במקצועיות להביא לשיפור בתוצאות החברה", וכי הוא "תרם ליציבותה ולשיפור בעסקיה".

קרסני חזר לעמוד בראשה של ספאנטק בחודש יולי 2017 לאחר הרעה ניכרת שנרשמה בתוצאותיה הכספיות של החברה וצניחה של עשרות אחוזים שרשמה מנייתה - שגררו חילופי מנכ"לים מהירים.

עם פרישתו של קרסני מהתפקיד במארס 2016 מונה במקומו מישל בן וייס, שהתפטר כחצי שנה בלבד לאחר שמונה על רקע פרסום דוחות כספיים גרועים. את בן וייס החליף בתפקיד כמנכ"ל זמני בעל השליטה ניסן, וכחודשיים לאחר מכן מונה לתפקיד שלמה (מומו) לירן, שגם הוא החזיק מעמד בראשותה של ספאנטק כחצי שנה בלבד, אז הוחלט להחזיר את קרסני מפרישתו לגימלאות.

בקדנציה הראשונה של קרסני בספאנטק, בפברואר 2014 אישרו בעלי המניות את שידרוג שכרו לסכום הנוכחי (120 אלף שקל לחודש), לעומת 95 אלף שקל שקיבל קודם לכן. לפני שפרש, קרסני עמד בראשותה של ספאנטק במשך 13 שנה, בין השנים 2016-2003.

שמו של קרסני (68) עלה לכותרות בתחילת 2017, אז החליט דירקטוריון החברה לאשר לו מענק פרישה של עד 4 מיליון שקל, למרות התנגדות בעלי המניות למתן תגמול זה. מדובר היה בסכום של 2.25 מיליון שקל בתשלום אחד, וסכום נוסף תלוי ביצועי החברה עד סוף 2017, בהיקף של עד 1.75 מיליון שקל. עלות העסקתו ב-2017 עמדה על 3.6 מיליון שקל - שעיקרה (2.25 מיליון שקל) נרשם כמענק פרישה.

ספאנטק פועלת בשוק הבד הלא ארוג, ומתמקדת בייצור ובשיווק בד לא ארוג המיוצר בטכנולוגיית (Spunlace (Water entanglement והבדים שהיא מייצרת משמשים כחומרי גלם לתעשיות שונות - בעיקר בתעשיית המגבונים. מאז חזר קרסני לתפקיד התחזקה מניית ספאנטק  ב-10% והיא משקפת כיום שווי של כ-770 מיליון שקל לחברה.

בסיכום הרבעון הראשון של השנה הכנסותיה של ספאנטק עלו ב-14% ל-154 מיליון שקל והרווח הנקי שלה עמד על יותר מ-6 מיליון שקל, אחרי שורה תחתונה מאוזנת ברבעון המקביל. בסיכומה של שנת 2017 הכנסות החברה עלו ב-15% ל-584 מיליון שקל, אולם רווחיה נשחקו ב-26% ל-27 מיליון שקל. את השליטה בספאנטק מחזיק ניסן באמצעות החברה הבורסאית ניסן תעשיות רפואיות.

עוד מבקשת ספאנטק מבעלי המניות הצפויים להתכנס בתחילת חודש ספטמבר, לאשר את מינויים מחדש של הדירקטורים המכהנים בחברה, למעט הדירקטורים החיצוניים ברכה ליטבק ועמית ברגר, שיהיו זכאים לגמול שנתי של 40 אלף שקל, וגמול של 2,600 שקל לישיבה.

עיקרי תנאי ההעסקה שספאנטק מבקשת לאשר לגדעון קרסני:
שכר חודשי: 120 אלף שקל
תקרת מענק שנתי: 1.3 מיליון שקל
שכרו החודשי הנוכחי: 20 אלף שקל

המחנה המשותף: מי הגיעו לאירוע ההוקרה של פרויקט "אמץ לוחם"

אל הקריה בתל אביב (מחנה רבין), הגיעו אמש מוזמני אירוע ההוקרה לפרויקט "אמץ לוחם" של "יחד למען החייל". האירוע היה גם מסיבת פרידה מתת אלוף (במיל') איקה אברבנאל, יו"ר "אמץ לוחם" היוצא הפועל בו בהתנדבות מיום היווסדו, וקבלת פנים לאלוף (במיל') אבי מזרחי, הנכנס לתפקיד.

התייצבו במחנה: הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט; ורדה דרוקר, מנהלת פרויקט אמץ לוחם; אלוף (במיל') יורם יאיר (ייה), יו"ר יחד למען החייל; אבי פישר, יו"ר ומנכ"ל כלל תעשיות ונשיא "אמץ לוחם"; תא"ל (במיל') אילן טל, מנכ"ל יחד למען החייל; תא"ל (במיל') יחיאל גוזל, מנכ"ל קרן יחד למען החייל; תא"ל (במיל') אפי עידן, מנהל ארגון ידידי צה"ל בארה"ב (FIDF) בישראל; ישראל יניב, מנכ"ל הריבוע הכחול; מאיר שמיר, מנכ"ל ובעלי מבטח שמיר אחזקות; משה וידמן, יו"ר בנק מזרחי; שי דהן, מנכ"ל אלדן; נחמה רונן, יו"ר קבוצת ממן; איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל; קובי מלכין, מנכ"ל בנק אוצר החייל; אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר; יגאל שרייבר, מנכ"ל אלייד; עודד בלום, מנכ"ל דור אלון; נחשון קיוויתי, מבעלי ב ס ר הנדסה; צבי נטע, בעלי ויו"ר מכשירי תנועה; אלוף (במיל') משה קפלינסקי, מנכ"ל נשר; ניר גלילי, מנכ"ל סונול; יאיר המבורגר, בעל השליטה בהראל ביטוח; גיורא אקרשטיין, בעלי אקרשטיין; ורבים אחרים. 

בדברי הפרידה שלו מאברבנאל אמר אבי פישר: "לפני 10 שנים הגיע אלי איקה וביקש שאתגייס למען הפרויקט. במהלך השנים הללו, אימצתי גם חבר ואני מתרגש מאד בשבילו היום ואני מאחל בהצלחה לאבי מזרחי". אברבנאל סיפר כי "בתחילת דרכנו לפני 14 שנים היו רק 4 אנשים שותפים לרעיון יחד איתי: אפי הרלשטיין, עפרה שטראוס, בוגי (משה) יעלון ודן חלוץ. כששואלים אותי מדוע אני עוסק בפילנתרופיה, התשובה שלי היא שאינני יכול להתעלם מפער אותו אני מזהה, וכעת אני שותף לצוות של האקדמיה לאמנות בצלאל, המקים פרויקט מיוחד בפריפריה".

טיפים בדרך לאקזיט

במתחם החדשנות SOSA בתל אביב התכנסו בשבוע שעבר שלל סטארט-אפיסטים. המטרה: קבלת טיפים והשראה מניסיונם של יזמים שעשו באחרונה אקזיט. האירוע נערך ביוזמת אלרון מקבוצת אי.די.בי. במקום נערך פאנל בהנחייתו של זוהר רוזנברג, סמנכ"ל השקעות הסייבר באלרון, שאירח את שי מורג, מייסד סקדו (Secdo) שנמכרה באפריל האחרון לפאלו אלטו בכ-100 מיליון דולר, ושרון וגנר, מייסד קלאודין תוכנה, שנמכרה למיקרוסופט בכ-50 מיליון דולר). וגנר חשף את "הסוד הגדול" לפיו "אין פורמולה לבניית חברה מצליחה". עם זאת, הוא הסביר, כי אחד מתנאי הבסיס לעבודת צוות מוצלחת בין מייסדים והתגברות על מכשולים היא חזון משותף ושקיפות.

מורג המליץ "לא לדחות החלטות קשות. תמיד יש חשש מתגובות של הדירקטוריון, המשקיעים והצוות. אולם בסוף ההחלטה הקשה תצטרך להתקבל ויחד עימה התמודדות עם התוצאות, ויפה שעה אחת קודם, על מנת לחסוך לעיתים גם כסף וגם זמן יקר". עוד עצות שנתנו השניים, בנוגע לפעילות בארה"ב, היו שלא לבנות צוות מכירות בשלט רחוק ולהשתמש ביועצי גיוס מקומיים שמאפשרים להתגבר על הבדלי המנטליות. על השאלה האם המטרה היא לעולם אקזיט, השיבו השניים כי אין תשובה ברורה, אבל כשחברה מגלה עניין בך, היא כבר קיבלה את ההחלטה האסטרטגית. מעתה זה רק עניין של מו"מ וכמובן התאמה בתהליך בדיקת הנאותות (דיו דיליג'נס).

מסר בדרך לתאילנד 

ביום ראשון ערכה שגרירת תאילנד בישראל פנפרפה וונקויט, אירוע לרגל הטיסה הראשונה של חברת ארקיע לבנגקוק, יממה לפני שגלגלי המטוס נפרדו רשמית ממסלול ההמראה. בשיאו של האירוע הכריז אבי נקש, יו"ר ארקיע, כי הוא מבקש להעביר באמצעות השגרירה - שהאירוע התקיים בביתה שבהרצליה פיתוח - הזמנה לקבוצת הילדים שחולצו מהמערה בתאילנד ולהוריהם, ומצפה שיגיעו לביקור בישראל כאורחים רשמיים של החברה. השגרירה וונקויט הבטיחה להעביר את ההזמנה למלך תאילנד. כעת נצפה לסיקור ביקור המשלחת. 

עוד התארחו: מאיר שלמה, שגריר ישראל בתאילנד; ח"כ לאה פדידה, ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית עם תאילנד וחה"כ יוסי יונה ונורית קורן; ניר דגן, מנכ"ל ארקיע; עוז ברלוביץ', מנכ"ל ארקיע אינטרנשיונל ואחרים.