האישה שהגיעה אל "פסגת השאיפות של כל הטריאתלונים"

שרון אלמגור, מרתוניסטית וטריאתלטית היא האישה הישראלית הראשונה שתתחרה ב-Norseman, אחת מתחרויות איש הברזל הקשות בעולם, המתקיימת מדי שנה בנורווגיה

שרון אלמגור /  צילום: שלומי יוסף
שרון אלמגור / צילום: שלומי יוסף

שמונה שנים של תחרויות מרתון כבר מאחוריה, ועוד שלוש שנים של תחרויות טריאתלון מקומיות. בתרגום למדליות ולגביעים, מדובר בעשרות רבות. בשבוע הבא תהיה שרון אלמגור האישה הישראלית הראשונה שתתחרה בנורסמן (תחרות איש ברזל המתקיימת בנורבגיה), הנחשבת לאחת משלוש תחרויות איש הברזל הקשות בעולם, אם לא הקשה מכולן.

"הנורסמן זו פסגת השאיפות של כל הטריאתלונים, כי זו לא תחרות איש ברזל רגילה", אומרת אלמגור. מבחינת המרחקים היא כפופה לחוקי הטריאתלון הארוך (רצף של 3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבה ו-42.2 ק"מ ריצה), אבל השחייה למשל, היא במי פיורד קפואים, בטמפרטורה שנעה בין 13-16 מעלות, ומזג האוויר לרוב גשום.

האישה שהגיעה אל "פסגת השאיפות של כל הטריאתלונים"

תוואי התחרות גם הוא מאתגר, ומסתכם לדברי המארגנים בטיפוס מצטבר של יותר מ-5,000 מטרים. הבדל מהותי נוסף, הוא שבניגוד לתחרויות אחרות, שבהן יש קאט-אוף של זמנים לכל מקטע ולזמן הכולל, בתחרות הזו יש בנוסף קאט-אוף בק"מ ה-32.2 בריצה, 10 ק"מ לסיום.

רק 160 המתחרים הראשונים (מתוך כ-250) מורשים להמשיך את התחרות במסלול הכולל ריצת טיפוס אל פסגת הר, שבסופה מקבלים חולצה שחורה, שהיא הגושפנקה להיותך נורסמן. שאר 90 המתחרים מופנים למסלול שטוח שבסופו, אחרי 10 ק"מ, מקבלים חולצה לבנה שמהווה גושפנקה לסיום תחרות איש ברזל.

"טריאתלון בכלל והנורסמן בפרט כרוך בהוצאות גדולות מבחינת הציוד וההיערכות, מאמן ומלווים, המסתכמות בעשרות אלפי שקלים. מלבד הכנה מאוד ארוכה לתחרות בשילוב אנשי מקצוע, ובניגוד לתחרויות טריאתלון ואיש ברזל אחרות, נדרש צוות ליווי לאורך כל המסלול. הוא האחראי לשלום המתחרה, לאספקת תזונה (אין תחנות הזנה כלל), תמיכה טכנית והחלפת ביגוד במידת הצורך.

לצורך המימון חיפשתי פתרונות יצירתיים וראויים, והחלטתי, בעקבות ספורטאית אחרת שעשתה את זה לפניי, לצאת לגיוס המונים. הצלחתי לגייס כמחצית מהסכום".

שרון אלמגור / צילום: שלומי יוסף
 שרון אלמגור / צילום: שלומי יוסף

אישי: 42, רווקה, מתגוררת בשדה ורבורג

השכלה: תואר ראשון במינהל עסקים ושיווק (בהצטיינות) במכללת רופין, וב-2006 קיבלה רישיון של משרד האוצר כיועצת פנסיונית

מקצוע: יועצת פיננסית ופנסיונית ומרצה

חוסן: "ההצלחה תלויה בסיבולת, ביכולת להתמודד שעות עם גשם, רוח, ערפל, מים קרים ועוד. מנטלית, זה אומר שכל השדים הם שדים שלך. אבל כשאני מכוונת מטרה, הראש שלי טורפדו, ראש ברזל. גם אם יהיה קשה ויהיו נפילות, אני אמשיך את המסע"

ספורט אינדיבידואלי: "בניגוד לספורט קבוצתי, כאן את נדרשת גם לנהל את עצמך. לתכנן קצב ועומסים, לא לפספס שתייה, אכילה, כדורי מלח וכו', להיות המתאמן, המאמן, החבר, הקבוצה, וגם זה שעומד בצד ומעודד אותך לא לפרוש בנקודות שבירה"

תזונה (1): "לרוב אני לא מקפידה, למעט על צריכת חלבונים והימנעות מאלכוהול. באימונים ובתחרויות יש לי פרוטוקול קפדני - קלוריות, פחמימות ומלחים - שמספק את כמות האנרגיה שתאפשר לי מצב גופני אופטימלי"

תזונה (2): "בתחרויות, במיוחד בימים חמים, אני שותה לפחות 750 מ"ל של משקה איזוטוני בשעה, ולפחות חטיף אחד ושני כדורי BCAA (חומצות אמינו). תוספי מזון: כורכומין, ספירולינה, ברזל, מגנזיום, Q10"

פציעות: "לא מעט, בעיקר בראשית הדרך כמרתוניסטית. שברי מאמץ, קרעים בשרירים ועוד. אבל עם הניסיון ובזכות השילוב של שלוש דיסיפלינות - שחייה, רכיבה וריצה - הגוף חי עם זה יותר בשלום"

הכנה לתחרות (1): "תנאי השטח בנורווגיה ובישראל שונים. לכן טיפסתי עם האופניים מכבישי החרמון ועד ים המלח. כדי לתרגל שחייה במים מתוקים נסעתי לכינרת ולסחנה. למים הקפואים אין אופציה להתאמן בארץ. הכי קרוב - שחיתי בכינרת בינואר"

הכנה לתחרות (2): "לנורסמן התחלתי להתאמן כבר בינואר, בין 15 שעות בשבוע עד לשיא של כ-22 שעות בשבוע. תוכנית האימונים בנויה ממחזוריות של חודש: שלושה שבועות העלאת עומס, ושבוע אחריו הגעה לשיא והורדה"

הכנה לתחרות (3): "את האימון המסכם עשיתי בשבוע שעבר. שבע שעות רכיבה, על טריינר חכם (עם האופניים על מכשיר שמדמה את המסלול) ומיד אחר כך חצי שעה ריצה. למחרת - שעתיים וחצי רכיבה ושעתיים ריצה, ברצף. מעכשיו ועד התחרות הצטמצמות הדרגתית ל-15-20 שעות אימון בשבוע"

אימון בשלט רחוק: "את תוכנית האימונים קבעה המאמנת שלי, בחורה מגרמניה שניצחה בנורסמן שלוש פעמים. היא מאמנת אותי על בסיס התכתבויות ואפליקציה ייעודית לאימוני טריאתלון. יש בינינו תקשורת יומיומית כבר ארבעה וחצי חודשים"

זוגיות: "החלטתי להתרכז בהגשמת חלומות ויש לזה כמובן מחיר. הייתי עסוקה בלבנות קריירה ובספורט, וקיוויתי שאוכל לשלב בין כל העולמות וגם לבנות זוגיות, וזה לא קרה. אני מקווה שאחרי שאגשים את החלום הזה, אפנה את האנרגיות והזמן והרצון למציאת בן זוג, כזה שאזכה להגיד שהיה שווה לחכות לו"

דיי-ג'וב: "אני אוהבת את הדיאלוג עם הקהל, את התחושה שההרצאה שלי יכולה להשפיע על החיים שלהם לטובה, לסייע להם לממש את הפוטנציאל הכלכלי שלהם ולתת להם סיכוי לעתיד טוב יותר ובמקום הכי רגיש לכולנו - כסף"

נקודות שבירה: "מלא, אבל אף פעם לא עצרתי באמצע אימון. תמיד סיימתי. המקום שאליו אני בורחת כשקשה הוא מחשבות על המשפחה, ובמיוחד על האחיינים שלי. האהבה שלהם נותנת לי כוח. בוסט של אנרגיה, הכי טהור והכי נקי"

שיאים: "המרתון הראשון שלי היה ב-2011. האחרון ב-2015, באליפות ישראל במרתון, בטבריה. מקום חמישי מהנשים הישראליות ומקום שני בקטגוריית גיל. שם גם שברתי שיא: 3:0928. בחצי מרתון תל אביב קבעתי שיא אישי, 1:2833, מקום ראשון בקטגוריית גיל. במרחקים קצרים יותר אני פחות חזקה אך הצלחתי לסיים 10 ק"מ בפחות מ-40 דקות"

איך התקבלתי לתחרות: "אחד החברים רשם אותי להגרלה בקטע של הלצה, יחד עם עוד חמישה חבר'ה, שכולם גברים, וסיפר לי רק בדיעבד. צחקנו על זה, כי היה ברור לנו שלא נעלה בהגרלה. אבל אז נודע לי שנכנסתי לרשימת ההמתנה (התחרות מחויבת להשתתפות של 15 אחוז נשים). העובדה שאני מתחרה בתחרות הזו היא אבסורד. זו גם התחרות הראשונה שלי ואני גם הישראלית הראשונה שעושה את זה"

גיל: "פונקציה שפועלת לטובתי כי אני מביאה איתי בגרות, יכולת מנטלית חזקה, בשלות, ניסיון ועומק. הגיל הממוצע של נשות ברזל חזקות הוא סביב 45-35. דניאלה ריף, אלופת העולם באיירונמן, בת 31, ואלוף העולם, יאן פרודנו, הוא בן 36"

התחלות (1): "מאז שאני זוכרת את עצמי, פעילות גופנית הייתה חלק מחיי. בילדותי רקדתי שנים בלט. בתיכון הובלתי בכל תחרויות הריצה. אחרי הצבא, בעקבות עלייה במשקל, התחלתי להתאמן במכון כושר ומצאתי את עצמי מבלה שם שעות רבות על ההליכון"

התחלות (2): "לפני כשלוש שנים חציתי את הקווים לעולם הטריאתלון, ומאז השתתפתי בעשרות תחרויות. את השנה הראשונה סיימתי עם גביע האיגוד, מקום ראשון בקטגוריית גיל. בישראמן המתקיימת בישראל הגעתי למקום שלישי בקטגורית גיל, ובתחרויות נוספות בין שלושת הראשונות בקטגורית גיל ולעיתים בכללי"

התחלות (3): "לפני שמונה שנים אחד המדריכים בהולמס פלייס עודד אותי להשתתף בתחרות של מירוץ קאנטרי ג' הגעתי למקום ראשון, וזה פתח לי את החשק. לאט-לאט התקדמתי, ומצאתי את עצמי מסיימת במקומות הראשונים. ומשם עלה גם הרעב למרחקים ארוכים יותר"