כחלון יביא 30 מיליארד שקל? "הכל גימיקים של בחירות"

במערכת הביטחון הופתעו מ"תוכנית הטילים" של שר האוצר • ובינתיים יש דווקא מי שבונה על הכסף הגדול: רפאל ותע"א

משה כחלון / צילום: סטרינגר ישראל, רויטרס
משה כחלון / צילום: סטרינגר ישראל, רויטרס

1. "ההפתעה" של מערכת הביטחון

"הכל גימיקים של קמפיין בחירות. לא התקיים בנושא הזה שום דיון רציני, ואין סיכומים. הכל על בסיס של העיקרון 'בואו נרוץ ונספר לחבר'ה'. נכון להיום, מתקציב הביטחון קוצצו 8.3 מיליארד שקל". כך הגיב גורם בכיר במשרד הביטחון לידיעה מהבוקר שלפיה שר האוצר, משה כחלון, יביא ביום ראשון הקרוב לאישור הממשלה את התוכנית, חסרת התקדים בהיקפה להרחבת מערך ההגנה האווירית של ישראל, בכ-30 מיליארד שקל על פני תקופה של עשור.

בין משרד האוצר למשרד הביטחון מתקיים דיאלוג שנמשך חודשים ארוכים על הדרישה של שר הביטחון, אביגדור ליברמן, להזרים לתקציב הביטחון 8.3 מיליארד שקל. מבחינת ליברמן, אין מדובר בהגדלת תקציב הביטחון, אלא בהיצמדות אליו ברוח הסכם כחלון-יעלון (שר הביטחון לשעבר) שנחתם בשלהי 2015 ועל בסיסו נקבעה התוכנית הרב שנתית שעל פיה פועלים צה"ל ומשרד הביטחון.

לטענת ליברמן, מאז שההסכם בין כחלון לקודמו בתפקיד יעלון נחתם, הושתו על צה"ל עלויות רבות שלא נכללו בהסכם המקורי וזאת בשל שינויים שחלו במזרח התיכון כמו התבססות איראן בסוריה; התפתחות תעשיית הנשק האיראנית; הצורך לבנות קיר תת-קרקעי בעזה; התגברות הנוכחות הרוסית במזרח התיכון וכניסה של מערכות נשק מפרות שוויון לאזור.

בשיחה עם "גלובס" אמר היום גורם ביטחוני כי הנדיבות של משרד האוצר, כפי שעולה מהכותרות שיצאו מלשכת השר כחלון הבוקר, לא ניכרת בחדרי הדיונים: "לא ביקשנו מהאוצר 30 מיליארד שקל, וגם לא 15 מיליארד שקל. ביקשנו את מה שנשחק לנו מהתקציב שסוכם, שזה סכום של 8.3 מיליארד שקל - אבל האוצר לא מוכן לתת לנו שקל. הוא אפילו לא מנמק מדוע".

לדברי אותו גורם, אותם 8.3 מיליארד שקל שמשרד הביטחון מתעקש על החזרתם כוללים גם הרחבות והתעצמות במערכות ההגנה מפני טילים ורקטות: "זה סיפור מוזר, אולי הזיה של קיץ - קמנו בבוקר וגילינו שמשרד האוצר מחלק כסף, ועוד בסכומים שלא ביקשנו ובמסגרת תוכנית שלא הכרנו", אמר הגורם.

זה לא מפגש מוזר ראשון בין משרד הביטחון למשרד האוצר בשבועות האחרונים: על רקע רצף של רעידות אדמה שמקורן בכנרת, הודיע שר האוצר כחלון על הוצאתה לדרך של תוכנית מיגון בצפון שעלותה מעל 5 מיליארד שקל. זאת, בזמן שפיקוד העורף גיבש עבור משרד הביטחון תוכנית מקצועית שבמסגרתה בתים בצפון ימוגנו לקראת רעידות אדמה ומתקפות של רקטות וטילים. אלא שחרף תוכנית זו עדיין לא ברורים המקורות התקציביים שלה: למנכ"לי האוצר והביטחון ניתנו 60 יום כדי למצוא כסף שיאפשר להוציא אותה לדרך.

2. בתע"א וברפאל מריחים מיליארדים

אם התוכנית אדירת ההיקפים לעיבוי והרחבת מערך ההגנה האווירית של ישראל תצא לפועל - המרוויחות הגדולות שלה יהיו התעשייה האווירית (תע"א) ורפאל מערכות לחימה, האמונות על הפיתוח והייצור של רוב מערכות ההגנה האוויריות שעומדות כיום לשימוש צה"ל.

תע"א מפתחת ומייצרת את מערכות ההגנה מפני טילים בליסטיים מסוג חץ 2 וחץ 3. מדובר בטילים שמיועדים ליירט טילים ארוכי טווח שמופנים לעבר ישראל. טילי חץ 3 מאפשרים יירוט בחלל, זאת במטרה לענות על איום של טילים בלתי קונבנציונליים לעבר ישראל.

אלתא, חברת הבת של תע"א, מפתחת ומייצרת את המכ"מים "אורן ירוק" ו"אורן אדיר" המשמשים את המערכות של טילי החץ לגילוי וזיהוי הטילים המשוגרים לעבר ישראל, ומאפשרים את הכוונת טילי היירוט אליהם. בנוסף, אלתא מייצרת את המכ"ם MMR שעל בסיסו מזוהים שיגורי הרקטות לעבר ישראל ועליו, בין השאר, מבוססת מערכת הירוט כיפת ברזל.

רפאל היא המפתחת והיצרנית המרכזית של כיפת ברזל. בנוסף, ובשיתוף עם רית'און האמריקאית, רפאל מייצרת את מערכת "שרביט קסמים" (קלע דוד) שהוכנסה לפני כשנה פעילות מבצעית במערכת ההגנה האווירית של צה"ל. אתמול נרשמה הפעלה מבצעית ראשונה של שרביט קסמים ששוגרו אל עבר טילים מכיוון סוריה.

רפאל והתע"א הביעו במהלך השנתיים האחרונות הסתייגות מהתכנית של המדינה למכור את התעשייה הצבאית (תעש מערכות) לאלביט. "את אותן טענות שהעלו תע"א ורפאל במקרה של רכישת תעש, ניתן להעלות גם כאן: האם המדינה לא שמה את כל הביצים בסל אחד, כשהיא מבססת את כל מערך ההגנה האווירית שלה, בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים על שתי חברות?", אמר גורם בחברות הביטחוניות.

לטענות אלה מתווסף חשש כבד של התעשיות הביטחוניות על פגיעה ברווחיותן בעקבות השינויים הצפויים בהסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי. השינוי המרכזי שמעיק על החברות הביטחוניות הוא ביטול האפשרות של משרד הביטחון להמיר כרבע מכספי הסיוע האמריקאי לשקלים, שמאפשרים רכש מהחברות הביטחוניות בישראל. כניסת סעיף זה לתוקף צפויה בעוד מספר שנים, ובתעשיות הביטחוניות מצפים שהמדינה תמצא דרך לשפות אותן על מאות מיליוני שקלים בשנה - שלא יכנסו אליהן.

3. יעלון: "איום הטילים מחייב השקעה"

במענה על השאלה אם תכנית האוצר להרחבת מערך ההגנה האווירית ודרישת שר הביטחון ליברמן לתוספת של מיליארדים לתקציב הביטחון מהווים את "פריצת הסכם כחלון-יעלון", אמר היום שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון ל"גלובס": "אם מה שקראתי מאז הבוקר נכון, ויש תוכנית מוסכמת בין משרדי הביטחון והאוצר - הרי שאין כאן פגיעה בהסכם ובתוכנית הרב-שנתית של צה"ל". לדברי יעלון: "לא רק שלא ניכרת פגיעה, להיפך - סיכום כזה מהווה את המשך התוכנית, מתוך הכרה בצרכים החדשים".

לדברי יעלון, ההסכם שנחתם בינו לבין כחלון כולל גם סעיף שמאפשר את הגדלת תקציב הביטחון במקרה שיעלו צרכים חדשים או בהתרחש אירוע מז'ורי במזרח התיכון: "אין ספק שאיום הטילים קיים, הוא הולך ונהיה מדויק יותר והוא מחייב השקעה נרחבת יותר. זאת, בין השאר גם בשל הבשלה של טכנולוגיות המאפשרות יירוט, והצורך להתמקד ברכש מתאים. כיום יש כיפת ברזל משוכללת ומתקדמת יותר; שרביט קסמים הגיעה ליכולת מבצעית וכך גם חץ 3", אמר והוסיף: "ההגנה הטובה ביותר היא התקפה, אבל יכולות של הגנה אקטיבית מאפשרות יכולות תמרון טובות יותר גם לדרג המדיני וגם לדרג הצבאי".