מחיר הלחץ: ריבוי מקרי "כמעט תאונה" ברכבת לירושלים

חשש גובר לתאונות עבודה בעבודות על הקו המהיר של הרכבת לירושלים. זאת, על רקע הלחץ העצום ברכבת לסיים את העבודות עד ערב סוכות כפי שהתחייב שר התחבורה ישראל כ"ץ.

על פי מספר גורמים ששוחחו עם "גלובס", הלחץ גורם בשבועות האחרונים לריבוי מקרים של "כמעט ונפגע" בזמן העבודות על הקו. מדובר בין היתר על מקרים שכמעט שהסתיימו בהתחשמלות או בדריסה. לדברי אחד הגורמים, מנהל באחת החברות הקבלניות הפועלות בפרויקט, "יש כל כך הרבה גורמים שעובדים על הקו, קבלני תשתית, Semi (חברת ההקמה הספרדית ס"ג ו-ע"ב), רכבת ישראל, גורמי האיתות ועוד רבים אחרים - עד שהיו כמה מקרים של "כמעט תאונות" של התחשמלות ו"כמעט תאונות" דריסה. זה קורה למשל כאשר נכנסים לקטעים שאסור להיכנס אליהם - קטר נוסע או קרונית הטסטים של הרכבת". יצויין כי בעבר דיווח "גלובס" על חריגות לכאורה מנוהלי הבטיחות בפרויקט, למשל כאשר נהגי קטרים נכנסו למנהרות שלאורך התוואי מבלי שהיו ברשותם אמצעי קשר תקניים.

כזכור, מועד הפתיחה המקורי של הקו המהיר, הנחשב לפרויקט הדגל של הרכבת כיום, היה ערב פסח, אולם הרכבת הודיעה ברגע האחרון על דחיה של חצי שנה בלוחות הזמנים עקב דרישות בטיחות של המשטרה וכוחות ההצלה שאינן תלויות ברכבת. כפי שחשפנו ב"גלובס", גם העבודות ההנדסיות הנעשות בפיקוח הרכבת, רחוקות עדיין מסיום והשלמה.

"השלמת העבודות בזמן היא מדע בדיוני"

בהנהלת הרכבת הודו בעבר כי עבודות החישמול בקטע שבין משמר איילון לתחנת ההגנה בתל-אביב הם אחד מגורמי הסיכון העיקריים, והם עלולים לגרום לדחיית מועד הסיום של הפרויקט. בכיר ברכבת אף אמר כי "אנחנו מתאבדים על הקטע הזה".

לדברי גורמים מקצועיים העובדים בפרויקט, בעוד שמקטע הראשון של הקו המהיר המחבר בין משמר איילון לירושלים כמעט מוכן, המקטע השני שמסתיים בתחנת ההגנה עדיין לא קרוב לסיום. זאת, משום שקיימת בעייתיות מבחינת הכנת תשתיות החישמול - הגשרים שנמצאים במקטע המדובר נבנו בעבר ללא הכנה לעמודי חשמל, ובימים אלה עובדי הרכבת וחברת סמי עובדים במרץ להכנתן.

זאת ועוד, העבודה שנעשית במקטע זה (בין משמר איילון לתחנת ההגנה) נעשית בתוואי הרכבת הפעילה, דבר שאינו מאפשר עבודה רציפה, אלא רק בעת סגירה לפרקי זמן קצרים כל פעם. רק אתמול הודיעה הרכבת, למשל, על סגירה למשך יומיים וחצי של מקטעי המסילות שבין מודיעין לנתב"ג עקב עבודת תשתית להרכבת מערכות החישמול.
מתברר שכדי לעמוד בלוחות הזמנים עליהן הצהיר לא פעם השר כץ, הנהלת הרכבת בודקת אפשרות לפתיחה חלקית של המקטע המוכן. אופציה זו כוללת נסיעה ברכבת החשמלית מירושלים עד משמר איילון, שם תתבצע החלפה בין הקטר החשמלי לקטר דיזל - החלפה שנדרשות לה בין 10 דקות ל-15 דקות במידה שהכל מתבצע ללא תקלות.

השאלה המתבקשת וההגיונית ביותר לשאול היא מדוע צריך לפתוח קו באופן חלקי עם כל המורכבויות שבדבר, במקום להמתין עד להשלמת כל העבודות על הקו? "אילו הייתי יועץ התקשורת של שר התחבורה הייתי אומר לו להפסיק לדבר על ספטמבר, וגם לא הייתי נותן לו לדבר על מרץ. הלחץ ממש גדול, ואני מקווה שהלחץ הזה לא יגרום לאובדן חיים באיזשהו שלב ולא יגרום ל'יהיה בסדר' הישראלי - שייפתח משהו שאחרי יומיים יהיה בעייתי לתפקוד. אין לי ספק שעדיין דרושים להם עוד מספר חודשים כדי להכין את התשתית המלאה של שלוש רכבות בשעה לירושלים. כרגע זה נראה כמו מדע בדיוני", כך טוען המקור.

פתיחת הקו רצופה תקלות ודחיות

גורם נוסף שיכול לגרום לעיכוב בהשקה הוא דרישות מיוחדות של רכבי חילוץ והצלה. רכבי חילוץ והצלה מיוחדים למנהרות רכבת צריכים להיות מסוגלים לנסוע על מסילת הרכבת, זאת למקרה שהרכבת תתקע למשל באמצע מנהרה באורך של 11 ק"מ. לדברי גורמים ברכבת, שלושה מתוך ארבעה כלי הרכב שהוזמנו כבר הגיע. מכרז נוסף של רשות הכבאות הארצית עדיין מתנהל. עם זאת, במידה שאחד המפסידים במכרז יגיש עתירה לבית המשפט, דבר שקורה לא פעם במכרזי תשתיות - השקת הרכבת החדה יכולה להתעכב אף יותר.

עלותו של הקו המהיר לירושלים, שנחשב לפרויקט הגדול ביותר של משרד התחבורה, נאמדת בשבעה מיליארד שקל. הקו אמור לחבר את בירת ישראל למטרופולין גוש דן ואזור המרכז ולהביא להקלת גודש התנועה. משך זמן הנסיעה הצפוי בקו המהיר מתל-אביב לבנייני האומה בירושלים, תחנת היעד הסופית של הקו שנמצאת בעומק של כ-80 מטרים מתחת לפני השטח, עומד על פחות מ-30 דקות. הפרויקט החל את דרכו עוד ב-2001, אולם בעקבות שורת ליקויים ניהוליים נדחה מועד השלמתו מ-2008 ל-2017, ולאחר מכן לסוף מרץ השנה. אורכו הכולל של הקו הוא כ-57 קילומטר, מתוכם כ-32 ק"מ בתוואי חדש מאזור כפר דניאל ועד לירושלים, הכולל מערכת של 9 גשרים (באורך של כשלושה קילומטרים וחמש מנהרות (באורך של כ-19 ק"מ). מערכת זו נועדה לאפשר קו נסיעה ישר, רצוף ומהיר.

בעקבות חשיפת "גלובס" בפברואר נדחתה פתיחתו של הקו המהיר. זאת משום שהתברר כי טרם התקבלו כל האישורים הרגולטוריים הנדרשים לצורך הפעלת הקו לשימוש מסחרי לנוסעים. ברכבת היו אופטימיים ואמרו כי כבר נערכות נסיעות מבחן. עם זאת, באותה תקופה אמרה דוברת המשטרה, מירב לפידות, כי "לא נסכן את חיי הנוסעים רק כדי לאפשר את פתיחת הקו במועד. אי-אפשר לפתוח רכבת מבלי שיהיה מענה לחילוץ והצלה". לדברי לפידות, "המשטרה היא לא צוואר הבקבוק בפרויקט הזה. אופרטיבית, לרכבת אין שום יכולת לעמוד בהבטחה שלהם להתחיל בהפעלה מסחרית של הקו". 

מרכבת ישראל נמסר: "רכבת ישראל פועלת בנחישות להשלמת הקו המהיר לירושלים על מרכיביו השונים, ובכלל זה הרכבים היעודיים. לא נרשמו אירועי בטיחות מהסוג שאוזכר".