תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

טכנולוגיה ישראלית תסייע להתמודד עם אזורים מוכי אסון

ברעידת האדמה בהאיטי נהרגו כמאה אלף בני אדם ובפוקושימה שביפן התרחש אסון אקולוגי רחב היקף • סטארט-אפ ישראלי של יוצאי התעשייה האווירית יספק מענה תומך לאירועים דומים של אסונות טבע הצפויים להתרחש בעתיד

מסוק הקורמורן. מחלץ פצועים מאיזורים מוכי אסון/צילום: urbanaero.com
מסוק הקורמורן. מחלץ פצועים מאיזורים מוכי אסון/צילום: urbanaero.com

הכתבה בשיתוף קבוצת בסדנו

העולם ידע בשני העשורים האחרונים ולפניהם אסונות טבע גדולים במיוחד, שגבו קורבנות בהיקף שהגיע לעשרות אלפים ויותר. כך למשל, רעידת האדמה בהאיטי בשנת 2010 גבתה קרוב ל-100 אלף הרוגים, מאות אלפי פצועים והותירה למעלה ממיליון בני אדם ללא קורת גג. שנה לאחר מכן, רעש אדמה נוסף הביא לאסון הגרעיני בפוקושימה שביפן, שאמנם הוביל למותם של בודדים, אבל חשף מאות אחרים לקרינה מסוכנת ומסרטנת והותיר נזקים סביבתיים קשים.

בכל אסון מהסוג הזה, מדינות רבות בעולם שולחות סיוע, חלקו בכוח אדם, חלקו כלכלי והומניטרי ובנוסף גם טכנולוגי, כל זאת על מנת לסייע לאזור מוכה האסון לצאת מהמשבר בהקדם האפשרי. למרות הרצון הטוב של המחלצים והנחישות שלהם לסייע, לרוב הם נתקלים בקשיים רבים שפוגעים באפשרות שלהם לחלץ אנשים בחיים ובמהירות הנדרשת מאזור האסון. הנה כמה דוגמאות לקשיים כאלה.

רעידת האדמה בהאיטי ואסון הכור ביפן

רעידת האדמה בהאיטי, שהתרחשה בשנת 2010, נחשבת לאסון הטבע הגדול ביותר שאירע עד היום. רעידת אדמה בדרגה 7 בסולם ריכטר ועוד רעידות משנה שהגיעו עד לדרגה 5.9 בסולם ריכטר, הותירו מיליונים ללא קורת גג ומאות אלפים הרוגים. אחד הקשיים הגדולים שהתמודדו עמם המחלצים בהאיטי הוא אזורים מסוכנים, שלא ניתן היה להגיע אליהם. לא באמצעות המחלצים שהיו באזור ולא באמצעות כלי טיס שונים, שהיו יכולים לסייע בחילוץ ושינוע אנשים שנתקעו מתחת להריסות.

רעידת האדמה פגעה באזורים מאוכלסים מאד בהאיטי, ובניינים שקרסו אחד על השני יצרו אזורים שהיו רעועים מצד אחד וצפופים מהצד השני, כך שלא התאפשר למסוקי חילוץ להיכנס פנימה. זאת בשל המבנה הגדול שלהם והעובדה שהרוטור (הלהבים, או הפרופלור) שלהם היה עלול להתנגש בהריסות ולגרום לקריסת המסוק.

גם אסון הכור הגרעיני בפוקושימה שביפן הושפע מרעידת אדמה, ובנוסף גם מצונאמי. רעש האדמה אמנם לא הוביל להתמוטטות של אזורים עירוניים, אבל יחד עם הצונאמי הוא גרם לנזקים בכור שגרמו לקטיעת החיבור בין הכורים לרשת החשמל, הצפה והשבתה של הגנרטורים לשעת חירום, וכן התחממות של הכור ופליטת קרינה רדיו אקטיבית. זאת באופן שמנע מכוחות ההצלה להגיע לאזור. בסופו של דבר, קורר הכור באמצעות מי ים, אבל התהליך לקח זמן רב עד שיצא לפועל. עד היום האזור משלם את המחיר של האסון הגרעיני, מבחינה אקולוגית ומבחינת רמות הקרינה שנותרה, שעל פי ההערכות ייקח עוד עשרות שנים לתקן.

פתרון ישראלי טכנולוגי כחול-לבן בדרך

בעשור האחרון עובדים בחברת הסטארט-אפ הישראלית "אורבן איירונוטיקס בע"מ" על פיתוח טכנולוגי, שיכול לתת מענה בדיוק לקשיים הללו - כלי טיס ללא טייס, אוטונומי, שמסוגל לנחות באזורים אליהם כלי טיס רגילים לא יכולים להגיע. בראש החברה עומדים יוצאי התעשייה האווירית ומפקדי חיל האוויר, בעבר, ביניהם גם מפתחי מטוס הלביא המפורסם. עוד פעילים בחברה האלופים (במיל.) דוד עברי והרצל בודינגר.

מסוק הקורמורן, קבוצת בסדנו/צילום: urbanaero.com

בשונה מכלי טיס רגילים, כמו למשל מסוקים, שבהם הרוטורים נמצאים בחוץ, לקורמורן (ובעברית: שפרירית), כלי הטיס שפיתחו בחברה, רוטורים פנימיים, מה שמאפשר לו להיכנס לאזורים קשים ולבצע בהם משימות מדויקות. כך ניתן לחלץ בעזרתו בני אדם. כל כלי טיס כזה יכול לשאת עד 500 ק"ג באמצעות מנשא חיצוני שמחובר אליו, להעביר מוצרי מזון וסיוע ואפילו לבצע תיקונים בשלט רחוק באמצעות זרוע רובוטית, שמולבשת עליו ומופעלת מרחוק על ידי טייס ואיש צוות נוסף ששולטים על המטוס.

"הנושא של חילוץ פצועים מאזורי אסון הוא לא טריוויאלי", מדגיש ד"ר רפי יואלי, מנכ"ל אורבן איירונוטיקס ולשעבר מהנדס פיתוח בכיר בתעשייה האווירית. "כוחות נאט"ו, שנמצאים הרבה פעמים בחזית אזורי האסון בעולם, בחנו את כלי הטיס הזה וקבעו בדוח שפרסמו בשנת 2012 כי הוא היחיד שמתוכנן מראש להתמודדות עם משימות מהסוג הזה בהצלחה", הוא מוסיף. גודלו של הקורמורן הוא שליש מזה של מסוק, אבל הוא בעל יכולות סחיבה ותפעול בדיוק כמו מסוק רגיל.

גם אתם יכולים להשקיע בסטארט-אפים מבטיחים. לפרטים הקליקו כאן>>>

בחזרה לפוקושימה: מה ניתן היה לעשות אחרת?

באסון הכור הגרעיני בפוקושימה, בחרו לבסוף, כאמור, באפשרות של צינון הכור באמצעות מי ים, מאחר שלא היתה גישה לאזור. לו היו יכולים אנשי המקצוע לגשת לאזור, היה באפשרותם לבצע עבודות תיקון שהיו יכולות לסיים את האסון הרבה יותר מהר. כך אפשר היה לנקז את המים שהציפו את גנרטורי החירום, לתקן את שסתומי ויסות הלחץ ולאטום סדקים שנפערו בכור. אבל כל הפתרונות הללו נותרו על הנייר בלבד, בשל היעדר גישה לאזור.

"בשנה האחרונה קיבלנו שאילתה מיפן, ששאלה אם הקורמורן יהיה מסוגל לעבוד בתוך כור גרעיני שניזוק ונתנו להם מענה חד משמעי שכן", מספר יואלי. "במקרה של כור גרעיני, אנחנו יכולים באמצעות הזרוע הרובוטית, מצלמות המשדרות לחדר בקרה וההפעלה מרחוק לתקן מצבים כמו אלה שהתרחשו בפוקושימה, ולטפל בהם מבפנים ובצורה מהירה". בנוסף, יואלי מסביר כי לכלי הטיס יש גם שימושים רבים שאינם קשורים רק לטיפול באזורי אסון. למשל, ריסוס חקלאי אוטונומי בצורה יעילה יותר מאשר מטוס ריסוס שמופעל על ידי טיס או בשליטה מרחוק.

מסוק הקורמורן. פיתוח ישראלי/צילום: urbanaero.com

להשקיע בכלי חילוץ

חברת אורבן איירונוטיקס בע"מ, מפתחת הקורמורן, היא אחד הסטארטאפים שנתמכים כיום על ידי קרן ההשקעות של קבוצת היזמות וההשקעות האמריקאית-ישראלית בסדנו. זאת כחלק מקרן 65, קרן ההשקעה של הקבוצה לסטארט-אפים מבוססי הייטק וטכנולוגיה המיועדים לשוק המסחרי. "אנחנו מלווים את החברה משנת 2013, למרות שעוד לפני הקשר שלהם איתנו הם הספיקו כבר לגייס כמה מיליוני דולרים", מספר שמעון שנקר, מנהל לקוחות מקבוצת בסדנו. "כחלק מתהליך הבדיקה שלנו, של כדאיות ההשקעה בחברה, העברנו אותם לפחות 4-5 בדיקות - כגון איתנות כלכלית ופיננסית של פירמת רואי החשבון ארנסט&יאנג, בחינה של מומחים טכנולוגיים בתחום האווירונאוטיקה ועוד. כל הבדיקות הללו הראו שהחברה מאוד רצינית. מאז, גייסנו עבורה בהיקפים משמעותיים ממשקיעים שונים", הוא מוסיף.

בסדנו עוסקת בהשקעות הייטק כבר מאז שנת 2011 ובעלת ניסיון רב בתחום. עוד מציין שנקר כי לא רק אורבן איירונוטיקס, אלא כל חברה שנכנסת למסלול ההשקעות של הקבוצה עוברת בדיקות מדוקדקות של שווי הערך שלה כדי לייצר את הרווח המקסימלי למשקיעים. לדבריו, בעוד שחברה כמו אורבן עצמה מגייסת רק סכומים גדולים ולא מתעסקת עם משקיעים קטנים של כמה עשרות אלפי דולרים, החיבור שלה לקרן השקעות כמו בסדנו מאפשר גם למשקיעים קטנים יותר, שיש להם "רק", כמה מאות אלפים, להשקיע בה. כאשר הקרן מעבירה לחברה את סכום הכסף הגדול כמכלול.

בשורה התחתונה, כפי הנראה לא ניתן יהיה למנוע את אסון הטבע הבא. אולם השאלה החשובה ביותר שעליה עמלים רבים כדי למצוא פתרון, היא איך להיות מוכנים אליו ברמה הגבוהה ביותר. הפתרונות, כמו במקרים רבים, טמונים בתעשיות הסטארט-אפ וההייטק, כאשר ברור שלתעשיות כחול לבן יש הרבה מה לתרום בנושא. חשוב, אבל, גם לזכור, כי הסטארט-אפים הללו לא פועלים בחלל ריק. מאחוריהם יש גופי השקעות גדולים, כמו קבוצת בסדנו, שתומכים ומפקחים ומעניקים מעין גושפנקא לכך שאולי מדובר בסטארט-אפ טוב יותר להשקעה מאשר אחרים.

גם אתם יכולים להשקיע בסטארט-אפים מבטיחים. לפרטים הקליקו כאן>>>