"המטרה הייתה להצליח, לפתוח חברה ולקנות בית עד גיל 30"

הפורטפוליו של ליאור פוני • גיל: 47 • תפקיד: מנכ"ל DELL EMC ישראל

ליאור פוני / צילום: איל יצהר
ליאור פוני / צילום: איל יצהר

אני: יזם, שאפתן, מאוד אוהב אנשים. מוקף בבנות, מה שעוזר לי לפתח את האינטליגנציה הרגשית שלי.

משפחה 1: סבא וסבתא מצד אמא חיו בקזבלנקה בנוחות גדולה כבעלי אדמות, ובראשית שנות ה-50, כשהחלו רדיפות היהודים, עלו באמצעות הסוכנות דרך מארסיי חסרי כול. אמא הגיעה לכאן לבד, לבאר שבע, וחיפשה את אחיה הגדול שעלה לפניה ועקבותיו נעלמו. אחרי שנים התברר שנפל באחד הקרבות במלחמת העצמאות ורק לפני שנתיים אותרה המצבה שלו בצפת.

משפחה 2: אף שגם משפחתו של אבא מקזבלנקה, שתי המשפחות לא הכירו. סבא וסבתא, שהתעשרו מעסקי התעשייה והמסחר, גידלו עשרה ילדים. כשלאבא, בן הזקונים, מלאו 17, רדפו אחריו ערבים עם שבריות שלופות והוא החליט לעלות ארצה עם אחיו הבכור ונקלט בירושלים. ההורים נטשו הכול מאחור והצטרפו אליהם. אבא היה קצין בשריון ופגש את אמא כשלמדה בקורס אחיות בירושלים. אחרי החתונה עברו לתל אביב ואחר כך לחולון. הוא סיים תואר בהנדסה והתחיל לעבוד בתעשייה האווירית בזמן שאמא עבדה כאחות בתל השומר ואחר כך בבנק.

ילדות: חולון. שיחקנו הרבה בשכונה עם חברים ועד י"ב התאמנתי בקראטה. כשיצאו המחשבים הראשונים התחברתי לקומודור ומכיוון שלא היה לנו כסף לקנות משחקים, השתתפתי בקורסים לתכנות במין מכללה בדיזנגוף סנטר. תכנתי לעצמי משחקים ואחרי כמה שנים הפכתי למורה שם. בנוסף, עשיתי י"ג בהנדסאות מחשוב, כי אבא רצה שאלמד, מה שהכווין אותי לחיל האוויר.

קריירה: אחרי שירות צבאי כמדריך בקורס מערכות מחשוב של חיל האוויר, התחלתי לעבוד קשה כדי לחסוך ללימודים. שמתי לעצמי מטרה להצליח מאוד, לפתוח חברה ולקנות בית פרטי עד גיל 30. התחלתי לעבוד כטכנאי מחשבים בבוקר ובעוד עבודה בלילה, ואחרי שנתיים התקבלתי ל"דיסקל", שנתנה פתרונות לעסקים בתחום מערכות מחשוב ורשתות תקשורת.

קומליין 1: אחרי שנה וחצי, כשאחי חזר מטיול בארה"ב, הקמנו חברה שנתנה שירותים מקצועיים בתחומים של רשתות ואינטגרציה במערכות מחשוב. כש-HP נכנסה לארץ קידמנו את הפתרונות שלה ותפסנו נישה. התחלנו בקומה שנייה בקניון בראשל"צ, 20 מ"ר שהיו גם משרד וגם מחסן. ביום מכרנו ובלילות הטמענו, התקנו ועשינו פרויקטים. בשנים הראשונות לא היו לנו חיים ולאט-לאט גדלנו וגייסנו עובדים, כשבשיא הגענו ל-50 עובדים.

קומליין 2: הפכנו לזרוע הביצועית של HP בתחום השרתים ורשתות התקשורת ומיזגנו לתוכנו חברה בשם משוב שיווק. עברנו לרמת החייל, ושירתנו את מאה הלקוחות הגדולים בארץ. ב-1999 גד זאבי רכש אותנו בעסקת מזומן יפה. הפרידה מהחברה הייתה מאוד קשה. היינו שלושה שותפים ולא הייתה בינינו הסכמה מלאה אם למכור, ובסוף הלכנו על זה. בדיעבד החלטה מושכלת, כי השוק השתנה.

הישג: עמדתי במטרה שהצבתי לעצמי: הייתי בן פחות מ-30, עם חברה משלי וקניתי בית.

HP: המשכתי לנהל את קומליין ואז קיבלתי הצעה מ-HP לנהל את מגזר הטלקום שלהם בארץ. אחרי שנה החברה התמזגה עם קומפאק ואני הובלתי את ניהול מערך השותפים של החברה הממוזגת במשך שלוש שנים וחצי, שעליהן קיבלתי אות הצטיינות מקרלי פיורינה, מנכ"לית HP באותה תקופה, שהזמינה אותי לסופ"ש בהוואי.

קרן: אשתי, עובדת כיועצת חינוכית של כיתות י"א, מרכזת מגמה בתיכון בראשל"צ ומטפלת ב-NLP. היא מחוברת לעזרה והתמודדות של אחרים, אני אוהב אותה ואין כמוה. אנחנו גרים במשמר השבעה ויש לנו שלוש בנות.

EMC: אחרי ארבע שנים וחצי ב-HP קיבלתי פנייה מ-EMC שרצתה להקים פעילות של שותפים עסקיים והביאו אותי לבנות אותה. מוניתי לנהל את הפעילות הזו בספרד, יוון, פורטוגל ומלטה, ובמשך שנתיים חייתי על מטוסים ובקושי ראיתי את הילדים. כשאבא שלי חלה בסרטן והבנתי שזמנו קצוב, הודעתי לחברה שאני רוצה לעבור תפקיד. לקחתי על עצמי את ניהול הסניף הישראלי, הצלחנו מאוד, ואז התמזגנו בתוך DELL.

DELL EMC: לנו היו 180 עובדים בארץ ולהם 50 והתחיל קרב של מי יישאר ומי יילך הביתה. הוחלט למנות את שלומי קואטלר ואותי כמנהלים משותפים. זו הייתה תקופה מאתגרת, ובסופו של דבר נבחרתי להוביל את החברה לבד. יש לנו היום ארבעה מרכזי פיתוח בארץ, אלף עובדים, והרבה מהפיתוחים הטכנולוגיים של החברה נוצרו כאן. חשוב לי השוויון המגדרי בחברה, ואני דורש שברשימת המועמדים הסופיים לכל תפקיד תהיה אישה.

פנאי: אוהב כדורסל - משחק בליגה עם קבוצה מהמושב ונוסע עם הבת למשחקים שלה בהפועל ראשל"צ. עושה ספינינג וכילד שיחקתי טניס.

תפיסת עתיד: ממשיך בעשייה בחברה ובהטמעת המיזוג. גדלנו במספרים דו-ספרתיים ואני רוצה להמריא עוד. רילוקיישן? לא. אני אוהב את המדינה.