לא נשלב חרדים? נישאר בלי הייטק

קטר המשק משווע לכוח-אדם ראוי, והפתרון נמצא ממש מתחת לפנס

שילוב חרדים / צילום: תמר מצפי
שילוב חרדים / צילום: תמר מצפי

הכותרות שעוסקות במחסור במהנדסים בתעשיית ההייטק, הם כבר דבר שבשגרה. כמעט בכל כנס מקצועי שעוסק בנושא "עתיד ההייטק הישראלי", מתקיים פאנל מומחים על המחסור האקוטי בכוח-אדם מקצועי. בכירי התעשייה, החל ממנכ"ל רשות החדשנות ועד מנהלי חברות ההייטק הרב-לאומיות מדברים על הפער בין הביקוש להיצע, שנאמד ב-10,000 משרות מהנדסים, שאין מי שיאייש אותן.

המחסור בכוח-אדם איכותי משפיע מיידית על התעשייה. על-פי דוח של משרד האוצר, קצב הגידול של תעשיית ההייטק נמוך ב-50% מקצב הגידול של כלל המגזר העסקי בישראל. אם בעשור הקודם, נהגו לכנות את ישראל "סטארט-אפ ניישן", ולתהות כיצד מדינה כה קטנה מצליחה לעקוף מדינות מפותחות וגדולות ממנה, נראה שכיום אנחנו עומדים בפתחו של עידן ה"אקס-סטארט-אפ ניישן". המחסור בכוח-אדם מיומן ומנוסה, מונע את התפתחות התעשייה ואת הקמתן של חברות ענק ישראליות.

אמנם, הפתרון של מיקור-חוץ, והפניית פרויקטים למזרח אירופה, להודו ולמדינות לואו-קוסט, מתאים לחלק מהחברות, אך הוא אינו יעיל למקצועות הליבה ולמשרות הפיתוח בחברות הייטק ובסטרטאפים חדשים. לכן, מעסיקים מובילים, דנים כיום בשאלה - כיצד ניתן למצות את פוטנציאל ההון האנושי המקומי.

כאן המקום להזכיר כי ישנו מגזר רחב שכמעט נעדר מכוח-האדם המשתתף כיום בתעשיית ההייטק,הציבור החרדי. מספר העובדים והעובדות החרדים ברמות השונות בתעשיית ההייטק מוערך ב-4,500 איש, כ-2% מכלל העובדים החרדים, ופחות מ-0.5% מכלל עובדי ההייטק בישראל.

חוסר ההשתתפות של החרדים בתעשיית ההייטק, ובשוק העבודה בכלל, הוא איום נוסף על הכלכלה הישראלית. הציבור החרדי מונה כ-11% מאוכלוסיית ישראל, ובהתאם לקצב הגידול הנוכחי, הוא אמור לגדול לכשליש מהאוכלוסייה. כדי להבין את המשמעות הכלכלית של אוכלוסייה, ששליש ממנה הם חרדים שרק מחציתם עובדים, די להביט על מצבה הכלכלי של עיריית ירושלים.

בהכללה גסה, ניתן לומר שירושלים מחולקת לשליש ערבים, לשליש חרדים ולשליש יהודים, שאינם חרדים. אחוז הגברים החרדים העובדים בירושלים, הוא כ-50%. הכנסותיה הנמוכות ממילא של העירייה ממיסי ארנונה, נשענות בעיקר על תושבי מערב ירושלים היהודים הלא-חרדים. כדי להשלים את הפערים בתקציב, נעזרת העירייה בתקציב ממשלתי שגדל מדי שנה. השנה, 2018, הוא עמד על 975 מיליון שקל.

כל עוד מדובר בעיר אחת, חשובה ככל שתהיה, המדינה יכולה לספק לה רשת ביטחון תקציבית. אך אם המצב בירושלים יתפשט לרוב הארץ, מי יספק למדינה את רשת הביטחון התקציבית?

כדי לפתור את מצוקת כוח-האדם של תעשיית הייטק, על המעסיקים והממשלה להבין ששילוב חרדים בהייטק הוא אינטרס שלהם הרבה יותר מאשר הוא אינטרס חרדי.

היום, כ-100 אלף גברים חרדים עדיין לא משתתפים בשוק העבודה. כך שבשילוב כוחות של הממשלה והמעסיקים, בהכשרה נכונה ובפתרונות תעסוקה הולמים לאורח החיים החרדי, ניתן להוסיף עוד כ-10,000 אנשי פיתוח לתעשיית ההייטק.

הפוטנציאל הזה - שאינו ממומש היום - יכול לקבוע את עתידו של קטר המשק הישראלי, ואת חוסנו ויציבותו של המשק כולו.

■ הכותב הוא מנכ"ל ביזמקס - מתחם עסקים וחדשנות לגברים חרדים בירושלים.