צפי לאובדן של עד 800 מ' שקל בתספורת של אפריקה תעשיות

בתגובה לדרישת הבנקים הפועלים ולאומי אתמול החליט ביהמ"ש למנות את עוה"ד עופר שפירא וגיל אורן לכונסי נכסים זמניים לאפריקה תעשיות

מפעל פקר פלדה  / צילום:  תמר מצפי
מפעל פקר פלדה / צילום: תמר מצפי

סאגת התספורת הענקית בחברת אפריקה תעשיות-ס  נמשכת. מתברר שהבנקים (בעיקר) והמוסדיים שהעמידו הלוואות לחברה הבת של אפריקה ישראל חשופים לאובדן סכום של עד 800 מיליון שקל מהיקף ההלוואות. לשם השוואה, בחברה האם אפריקה  ישראל צפוי להיסגר בקרוב הסדר חוב שני, לאחר מו"מ של שנתיים, שיעביר את הבעלות בה לידי מוטי בן משה, ושבמסגרתו צפויים הנושים, מחזיקי האג"ח, לספוג תספורת קטנה יותר (יקבלו כ-2.4 מיליארד שקל מחוב של כ-3 מיליארד שקל).

בתגובה לדרישת הבנקים הפועלים ולאומי אתמול, למנות כונסי נכסים ולאכוף שיעבודים כלפיהם על רקע החשש הגובר לחובותיהם, ציינה היום אפריקה תעשיות, כי היא "איננה מתנגדת לסעדים המתבקשים", וביהמ"ש החליט לבטל את הדיון בנושא שתוכנן למחר, ולמנות את עוה"ד עופר שפירא וגיל אורן לכונסי נכסים זמניים לחברה.

מהדיווח של אפריקה תעשיות היום עולה, כי מלבד שני הבנקים, שלהם חייבת החברה כיום קרוב ל-240 מיליון שקל, וחוב של כ-160 מיליון שקל שיש לה לכמה גופים מוסדיים - בעיקר מגדל ומיטב דש - יש לה חובות נוספים בהיקף של כ-170 מיליון שקל, כך שסך חובותיה הנוכחיים עומד על יותר מ-560 מיליון שקל.

החובות הנוספים של אפריקה תעשיות כוללים "חוב בין-חברתי" לחברה הבת פקר פלדה בסכום של 95 מיליון שקל, חוב של 54 מיליון שקל כלפי בעלת השליטה בה, אפריקה ישראל, וחובות של כ-20 מיליון שקל לכמה חברות בנות שלה שכיום אינן פעילות.

באפריקה תעשיות ציינו, כי להבטחת החוב של אפריקה ישראל שועבדו החזקותיה בחברה הבת קוא גז (Koa Gaz) - המחזיקה במתחם להשכרת שטחים ושירותי שיטעון באזור מוסקבה שברוסיה, וכי בעלת השליטה המחתה לנאמני האג"ח שלה שיעבוד זה עם כניסתה להליך הסדר חוב.

על רקע האירועים האחרונים, המסחר במניות החברה הושעה הבוקר, לאחר שבשלוש השנים האחרונות הן איבדו את עיקר ערכן (כ-97%), והן משקפות כעת לאפריקה תעשיות שווי של כ-7 מיליון שקל בלבד.

עיקר פעילותה של אפריקה תעשיות כיום מתרכז בתחום הפלדה, שבו היא מעבדת ומשווקת מוצרי פח, פלדה שטוחה, פרופילים, צינורות, אלומיניום, נירוסטה ופלדות מיוחדות ועוד, באמצעות פקר פלדה, וכן בתחום ברזל בניין, שבו היא מעבדת ומשווקת מוצרי בניין, ובהם רשתות מרותכות וכלונסאות. זאת לאחר שבאפריל 2017 נפרדה מחברת נגב קרמיקה, שפעלה עבורה בייצור ובשיווק אריחי גרניט פורצלן לריצוף, וביבוא ושיווק מוצרי גמר בנייה נוספים לעיצוב הבית - כגון קרמיקה, כלים סניטריים וברזים.

במסגרת מכירתה של נגב קרמיקה לקרן ויולה, הסכימו הבנקים למחוק לנגב קרמיקה כ-430 מיליון שקל מהחוב (שהומרו לשטר הון) ופרסו מחדש את יתרת החוב, בהיקף של כ-265 מיליון שקל. באותה עת, חלק מחובה של נגב קרמיקה הומר לחוב של החברה האם אפריקה תעשיות, בהיקף של 220 מיליון שקל - 132 מיליון שקל לפועלים ו-88 מיליון שקל ללאומי (חוב שכאמור מתקרב כעת כבר ל-240 מיליון שקל), שאותו תכננה אפריקה תעשיות לפרוע באמצעות מכירתה של פקר פלדה, אולם ניסיונות המימוש לא צלחו.

המועד האחרון לתשלום החוב שהומר נקבע לאפריל 2018, וכעת, יותר מחודשיים לאחר שחלף התאריך, החליטו הבנקים לנקוט פעולה.

החובות הגדולים
 החובות הגדולים

להכין את פקר למכירה

ניתן להניח כי עורכי הדין שפירא ואורן, שמונו לכונסים, צפויים "לסדר" את פקר ולהכין אותה למכירה אפשרית, שתוכל לשרת את החזר החובות לבנקים, וזאת כאמור לאחר שאפריקה תעשיות לא הצליחה להוציא מהלך זה לפועל בעצמה.

בדוחות הרבעון הראשון של אפריקה תעשיות ל-2018 היקף התחייבויותיה של פקר פלדה עמד על כ-670 מיליון שקל, וככל הידוע יותר מ-600 מיליון שקל מתוכן הם חובות בנקאיים. בשלב הנוכחי, פעילותה של פקר פלדה מייצרת תזרים מזומנים חיובי שמאפשר לה עד כה להתמודד עם תשלומי החוב.

לדוחות 2017, שפורסמו בסוף חודש מארס, צירפה אפריקה תעשיות הערכת שווי לפקר פלדה, שהעריכה את שווי פעילותה בכ-663 מיליון שקל.

בסיכומה של השנה שעברה, הכנסותיה של פקר פלדה נשחקו ב-6% ל-636 מיליון שקל, לצד הפסד תפעולי של 16.5 מיליון שקל, אחרי רווח של כ-44 מיליון שקל שנרשם בסעיף זה ב-2016. ההפסד השנתי של פעילות הפלדה הצטבר ל-155 מיליון שקל, אחרי רווח נקי של 20 מיליון שקל ב-2016.

בחברה ייחסו את עיקר ההפסד (127 מיליון שקל) להפחתת יתרת חייבים מצדדים קשורים "שנרשמה על בסיס אומדן הנהלת פקד פלדה באשר ליכולת הפירעון של החברה", ונוסף על כך היא סבלה מהפחתת ערך שווי פעילות של כ-46 מיליון שקל.

בסיכום הרבעון הראשון של 2018 עמדו הכנסות פקר פלדה על כ-170 מיליון שקל (דומה לרבעון המקביל), אולם הרווח התפעולי שלה צנח ב-25% ל-7.5 מיליון שקל, והרווח הנקי צלל ביותר מ-60%, ועמד על פחות מ-2 מיליון שקל. באפריקה תעשיות ייחסו את המגמה השלילית לירידה במכירות מגזר הפלדה, לשחיקת שיעור הרווח הגולמי ולעלייה בהוצאות מימון.