הנקראות ביותר

להסדיר מטבעות וירטואליים

ישראל יכולה ליהנות משוק המטבעות הווירטואליים, אבל על הרגולטורים להתגייס למטרה

ביטקוין / שאטרסטוק
ביטקוין / שאטרסטוק

אמש נחשף ב"גלובס" כי ביטמיין, ענקית כריית הביטקוין העולמית, מתכננת לשלש את מרכז הפיתוח הישראלי. ואכן, ענף הקריפטו הישראלי זוכה באחרונה לפריחה חסרת תקדים, למרות הירידות בשערי המטבעות. אבל מתברר שלמרות הביקוש העולמי, שפע הכשרונות הישראלי והמומחיות הייחודית שמתרכזת בישראל, לחברות הקריפטו קשה להתבסס כאן. ומדוע? הרגולציה הבנקאית לא עומדת בקצב.

כך למשל, חברות שגייסו עשרות מיליוני דולרים ב-ICO (הנפקת מטבע ראשונית), מצליחות ללא קושי למכור את המטבעות שגייסו ולקבל תמורתם שקלים או דולרים. אך ברגע שהם מבקשים להפקיד את הכסף בבנק ישראלי - על מנת לשלם משכורות, שכירות או מיסים, העלילה מסתבכת והבנקים מתקשים לשתף פעולה.

חשוב להבין. לא מדובר בעניין אזוטרי. למעלה מ-40 סטארט-אפים ישראליים גייסו בשנה האחרונה מטבעות בשווי של עשרות מיליוני דולרים. חברות אלה, מטבע הדברים, נטועות בשני מיקומים גיאוגרפיים - לרוב מרכז פיתוח ישראלי והסניף שאחראי על הגיוס - במדינה אירופית כזו או אחרת. לאחר הגיוס, אותן חברות מבקשות להישאר בארץ - לגייס עובדים, לפתח טכנולוגיה ולשלם מיסים. אבל, הקשיים שמערימים עליהם הבנקים, בבואם לעמוד בכללים ולנהל את הסיכון בפעילותם, גורמים לרבים מידי לוותר ולפתוח את מרכז הפיתוח בבריטניה או גיברלטר במקום בתל אביב או יוקנעם.

אך הדברים לא צריכים להיות כל כך מסובכים. כבר היום יש לנו את האפשרות לנהל את הסיכון הזה, ולאפשר לבנקים לקבל את הכספים ללא חשש. הטכנולוגיה, במיוחד בביטקון ואיתריום, מאפשרת לזהות את מקור הכסף, את שימושי העבר שלו, וממי הוא הגיע, ובכך לעמוד בדרישות איסור הלבנת ההון של הרגולטור הישראלי.

יתרה מזאת, הטכנולוגיה כיום מאפשרת לדעת אם מטבע ספציפי נגנב או שמקורו בשווקים אפלים, הימורים או עסקים מפוקפקים אחרים. אנחנו יכולים לזהות את המשלם, ולהפעיל ניהול סיכונים כזה שהופך את השימוש בביטקוין ואיתריום לבטוח הרבה יותר משימוש במזומן ולעיתים, אף בטוח יותר משימוש בהעברות בנקאיות רגילות.

בעולם הקריפטו הולכת ומשתשרשת ההבנה שכדי להפוך למיינסטרים, כדי להביא את מהפכת המטבעות הדיגיטליים למרכז החיים הפיננסיים, אנו חייבים לעמוס על כתפינו את כללי הציות הנהוגים במערכת הפיננסית העולמית והישראלית. מטבעות דיגיטליים שישארו במחשכים לא יצמחו.

כבר ב-2014 פנינו לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בבקשה לעצב רגולציה לתחום הקריפטו, וזו הסיבה שדווקא אנחנו, הברוקרים והאקסצ'יינג'ים, דוחפים לכניסת כללים לתוקף שיטילו עלינו יותר מגבלות, יותר חובות, ויותר שקיפות. בחודש יוני אף פנה איגוד הבנקים בבקשה דחופה למפקחת לקבל הוראות ברורות בנושא שיאפשרו להם לפעול מול חברות הקריפטו, אך הוראות אלה טרם התקבלו.

אסור להיכנע לחששות. השקעות רבות יוכלו לזרום לישראל לו רק נסיר את החסמים הנובעים מהחשש מהלא מוכר. גם הבנקים אינם טועים בחלק מחששותיהם. יש צורך בהוראות של המפקחת על הבנקים לנושא, שיאפשרו לבנקים לנהל את הסיכון ולהבדיל בין מטבעות כשרים, לבין כאלה שיש חשש כלפיהם. עבודה כזו כבר נערכת בימים אלה ברשות למניעת הלבנת הון ומימון טרור, שם הוציאו טיוטה לצו למניעת הלבנת הון, המכסה את הנושאים הללו ונותן להם מענה רציני ומשמעותי. פעולה מתואמת וזריזה של הרגולטורים השונים עשויה לפתור את הבעיה, להוציא את העגלה מהבוץ ולאפשר לקריפטו לזרום לארץ הקודש.

■ הכותב הוא מנכ"ל חברת ביטס אוף גולד, ברוקר הקריפטו הגדול בישראל. 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!