משרד החינוך צריך לדאוג למערכת

כדי לפתור את מצוקת מנהלי בתי הספר, משרד החינוך צריך להפסיק לדאוג לחזקים

חוזרים לבית הספר / צילום: תמר מצפי
חוזרים לבית הספר / צילום: תמר מצפי

"אין להיענות לדרישות מנהלים אשר מתחילים לבצע את ימי ההיערכות אפילו שבוע לפני תחילת שנת הלימודים. אין להסכים לכך בשום פנים ואופן!", כך כתב יו"ר ארגון המורים רן ארז למורים שאותם הוא מייצג, שבועיים לפני היציאה לחופש הגדול.

המכתב של ארז היה ככל הנראה אחת הסיבות לתסיסה שקיימת בשבועות האחרונים בקרב מנהלי בתי הספר. המצב שאליו נקלעים מנהלי בתי הספר בחופש הגדול אינו חדש - בכל שנה הם צריכים להכין את שנת הלימודים וכדי לעשות זאת מסתמכים על הקשרים הבינאישיים שלהם עם המורים. אולם המכתב של ארז העלה את המצב הבלתי-אפשרי איתו הם מתמודדים שוב לסדר היום: מצד אחד יש להם אחריות, ומצד שני, אין להם מספיק סמכויות.

לא ברור אם הקמת ארגון יציג עצמאי יסייע למנהלים לפתור את הבעיות שלהם. זה בעיקר תלוי בהפנמה של הגורמים הרלוונטיים, בראשם משרד החינוך אך גם ארגוני המורים - ארגון המורים והסתדרות המורים - כי דאגה לתנאים של המנהלים כוללת בתוכה גם דאגה למורים עצמם.

כך למשל, הכנה טובה יותר לשנת הלימודים הקרובה היא לא רק אינטרס של המנהל עצמו, אלא תשפר את בית הספר כולו, ותתרום גם למורים. ארגון המורים והסתדרות המורים רוצים שהמדינה תתגמל את המורים על כך, ויכול להיות שהם צודקים, אבל בדרך הם מפקירים את המנהלים לדאוג למצב בעצמם.

אולם גם אם יתגמלו את המורים על הכנה לשנת הלימודים, זהו פתרון נקודתי שאינו שינוי הסדר הקיים. כדי שבכל זאת ארגון עובדים ייעודי למנהלים יסייע לפתור את הבעיה בכללותה, על משרד החינוך ומשרד האוצר לשנות את האופן שבו הוא מתנהל מול ארגוני המורים.

ההתנהלות של המדינה כיום דומה לאופן שבו היא מתנהלת מול כל ועד עובדים במשק, חזק יותר או פחות. אם ארז מנהל משא ומתן טוב, התגמול למורים שלו יהיה גבוה יותר. הוא מבחינתו עושה את העבודה שלו, אבל נוצר מצב אבסורדי - חלק מההישגים שלו מגיעים רק למורים אותם הוא מייצג ולא לכל המורים במערכת. כך לדוגמה, רק באחרונה ובעקבות פניות לבית המשפט של ארגון יציגים, קיבלו מורים שלא משתייכים לארגון המורים שי לחג, זכות שעד אז הייתה שייכת רק למי שמשתייך לארגון או להסתדרות.

בכך שהמדינה מאפשרת זאת היא למעשה מחזקת את כוחם של הארגונים המובילים על ידי יצירת חסמי מעבר לארגונים חדשים. בסופו של דבר, משרד החינוך צריך לחשוב מה הצעדים הנכונים למערכת החינוך כולה ולא לשים דגש רק על הגורמים שלהם יש יותר כוח. כך אולי המנהלים לא ירגישו שהם נזנחים על ידי המערכת.