גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ילדים מפונדקאות ומשפחות חד-מיניות עולים על ילדים אחרים"

זאת מכיוון שהורות מודעת ומבחירה היא מיטיבה - כך טוענת שופטת המשפחה תמר סנונית-פורר ● הדברים נאמרו בכנס של לשכת עורכי הדין שנערך הבוקר, על רקע סערת תיקון חוק הפונדקאות השולל מקהילת הלהט"ב את הזכות לפונדקאות בישראל

השופטת תמר סנונית-פורר / צילום: יוסי זמיר
השופטת תמר סנונית-פורר / צילום: יוסי זמיר

"התקיימו כבר כמה מחקרים שבהן בדקו האם יש הבדל בין ילדים להורים הטרוסקסואלים לבין הורים מאותו המין, וגילו שלא רק שהם שווים, אלא שהם אפילו עולים על ילדים להורים הטרוסקסואלים" - כך אמרה היום (ה') שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, תמר סנונית-פורר. הדברים נאמרו בכנס דיני המשפחה שקיימה לשכת עורכי הדין במלון קרלטון בתל-אביב ועל רקע סערת תיקון חוק הפונדקאות, שעורר מחאה בקרב קהילת הלהט"ב, ממנה שוב נשללה הזכות לפונדקאות בישראל.

במסגרת שיחה "אחת-על-אחת" בנושא "משפחות אחרות בעידן הטכנולוגי", שקיימה השופטת עם עו"ד יהודית מייזלס, מעורכות הדין המוכרות בתחום דיני המשפחה, הוספה השופטת: "נשאלת השאלה למה ילדים במשפחות מפונדקאות הם טובים יותר. לדעתי, כשאנשים באים להורות עם החלטה מאוד מודעת, להיות פונדקאית, להיות תורמת, להיות בהורות משותפת - אז ההורות היא מבחירה, והיא מודעת, והרבה פעמים היא יותר מטיבה. כשבודקים למשל מה מתרחש בבתי במשפט לנוער, כמה תיקים יש שם של ילדים מפונדקאות או משפחות חד-מיניות - אז אין. פשוט לא תמצאו. לעומת זאת, מקרים מאוד קשים של אימוץ ילדים עם קשיים מאוד גדולים, אימהות יחידניות עושות עבודה נפלאה, וילדים שנמסרים לאימוץ להורים בני אותו המין, עושים עבודה נפלאה". 

השופטת תמר סנונית-פורר ועו"ד יהודית מייזלס / צילום: אלה לוי-וינרב

"הפונדקאיות הישראליות: קיבוצניקיות, נשואות עם ילדים, משכילות ומרקע חינוכי"

השופטת סנונית-פורר אף ענתה בדבריה לחלק מן הביקורת שנמתחה על הרחבת הזכות לפונדקאות בישראל, מחשש לניצול נשים שייאלצו לכאורה "להשכיר את רחמן" מתוך מצוקה כלכלית. "אם הייתי שואלת אתכם פה בקהל מהו הפרופיל של הפונדקאית בישראל, הייתם אומרים שמדובר בנשים משכבות מוחלשות, גרושות, בעלות בעיות כלכליות, בטח עולות חדשות", אמרה, אך מיד הוסיפה: "אבל כשבודקים את הנתונים הנוכחיים מגלים עובדות חדשות: הפונדקאיות הישראליות הן קיבוצניקיות, הרבה מזרם דתי-לאומי, הרוב המוחלט הן נשואות עם ילדים, הן משכילות, עוסקות במקצועות שבין חינוך לאמנות. בטח לא כאלה שנגיד שהן לא מודעות. זה חשוב כי אנחנו נורא רגילים לשוב בקונספציות. אבל לחיים יש כוח עצום להביא לדברים חדשים, ולכן אגב הם מקדימים אותנו בבתי המשפט".

בהמשך השיחה שאלה השופטת סנונית-פורר את עו"ד מייזלס אילו תיקים נראה בבתי המשפט למשפחה בעוד 5 שנים מהיום, ועו"ד מייזלס השיבה על כך כי לדעתה אחד הנושאים שבו המשפט צועד מאוד מהר, ויש מולו מחסום שהיא מכנה "קדושת הגנטיקה": "יש נטייה של המשפט, של המדינה, של היועץ המשפטי לממשלה שמעורב בכל התיקים, לקדש את הגנטיקה, במובן של לתת לה עדיפות. אני מקווה שאנחנו צועדים לעולם שהוא מעבר לגנטיקה. למשל כשניגש לילד לשני אבות ונשאל אותו מי ההורים שלו, ברור שאנחנו לא לתשובה המבוססת על קשר גנטי. זה ברור שהם הוריו".

עו"ד מייזלס הוסיפה כי היא מצפה לשוויון, "אבל כזה שהוא באמת שוויוני. כשאומרת המדינה שלא מפלים בישראל להטב"ים כי החוקים חלים על כולם, זה כמו להבחין בין שוויון פורמלי לבין שוויון מהותי".

השופטת סנונית-פורר סיפרה בהמשך דבריה על תיק שהתנהל באולמה, שקשור לשאלה איך נקבע מי ההורה בעידן ההורות החדשה: "היה לי תיק של בנות זוג שהשתמשו באותו תורם זרע והביאו לעולם כל אחת בת, בהפרש של 3 שבועות. הן גידלו אותן יחד, אך לא הסדירו את הנושא מבחינה משפטית. כשהבנות היו בנות שנתיים, החליטו בנות הזוג להיפרד, וכל אחת לקחה את ילדהּ שלה. מונתה מומחית שנשאלה שאלות לגבי טיב הקשר, בחינתו, המשכו וכו'. לצורך כך נקבעה פגישה עם בנות הזוג, וגם עם הבנות - שכבר היו קצת יותר גדולות. בפגישה קרה דבר מדהים. הבנות באו לבושות בדיוק אותו דבר. זה לא תוכנן, וזה חידד לי את נקודת המבט שלהן. גם אם הן בנות שנתיים, צריך לראות את נקודת מבטן. ומנקודת מבת זו - הן אחיות. הן גדלו כתאומות. אז אני מציעה לעצור ולהבין שמשפחה זה עניין מאוד אישי, ולאנשים יש זכות למשפחה. בואו נשנה את נקודת המבט שלנו, ולא נלך בעקבות החץ הזה שאנחנו מדמיינים מכיוון ההורים. לפעמים כדאי לראות הפוך, לראות את נקודת מבטו של הילד כשהוא זה שנמצא במרכז".

כאמור, הכנס, שרוכז על-ידי עו"ד שמואל מורן ועו"ד בועז קראוס, התקיים על רקע מחאה שהולכת וגוברת בימים האחרונים בקרב קהילת הלהט"ב, כנגד תיקון חוק הפונדקאות, שאינו מעניק את הזכות לפונדקאות להורים יחידנים ולמשפחות חד-מיניות, חרף אמירתו של בג"ץ בפסיקה שניתנה לפני כשנה שלפיה החוק בנוסחו הנוכחי הנו חוק מפלה. בפסק הדין שנתן המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט סלים ג'ובראן, בעת פרישתו מכיסאו בבית המשפט העליון, ביקר השופט בדימוס את חוסר השוויון ביחס לקהילת הלהט"בים בישראל בנוגע להליכי פונדקאות ואימוץ, והבהיר כי יש לשאוף להקניית נורמות חדשות, מתקדמות וראויות בחברה הישראלית.

בין היתר כתב: "מתקשה אני להסכין למצב דברים שבו נמנע מיחידנים ומזוגות חד-מיניים להגשים את זכותם להפוך להורים על-ידי התקשרות בהסכמי פונדקאות, שעה שלאחיותיהם ולאחיהם ההטרוסקסואלים מוקנית זכות זו. הסדר חוקי המעניק זכות בעלת מעמד חוקתי לקבוצה אחת, ומדיר מפניו קבוצה אחרת בשל זהותה, העדפותיה, נטיותיה או אורחות חייה - הוא הסדר הנחזה להיות מפלה, אשר קשה להלום אותו. כשלעצמי, איני רואה כל הצדקה לבכר הורות הטרוסקסואלית על פני הורות חד-מינית ככלל, ובכל הנוגע למימוש הזכות להפוך להורה - על מגוון הטכניקות להגשמתה - בפרט".

חרף הדברים הללו, בתחילת השבוע החליטה ועדת העבודה של הכנסת לתקן את חוק הפונדקאות מבלי לכלול בו זוגות הומואים ולסביות וכן הורים יחידנים. חברי כנסת הומואים יצאו כנגד החוק, ובהם חבר הכנסת איציק שמולי, שאמר: "אני רוצה להיות אבא, ואני לא יכול להיות אבא. כדי לעשות זאת, עליי לפנות למדינה זרה מעבר לים, לשלם 140 אלף דולר ולקוות שיהיה בסדר... אנחנו מספיק טובים כדי לשרת את המדינה, אבל לא כדי להיות הורים. זה עלבון שאני לא יכול לתאר אותו. זה מצב שהוא פשוט מפלה וכואב ומלא בעלבון ולא הגון. זה לא בסדר". 

המחאה כנגד החוק ממשיכה לצבור תאוצה בימים האחרונים, ובמוצ"ש הקרובה מארגנת קהילת הלהט"ב הפגנה מול קריית הממשלה בתל-אביב.

עוד כתבות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה