איפה הכי כדאי לעבוד?

מה הקשר בין הזוכים במדד המותגים של "גלובס" לערך השוק של עובדיהם

גוגל / צילום: שאטרסטוק
גוגל / צילום: שאטרסטוק

הפרמטר בעל ההשפעה הגדולה ביותר על ערך המותג של עובדים הוא זהות המעסיק וערך המותג שלו - הרבה מעבר לכל פרטר אחר, לרבות הגדרת התפקיד. כלומר, אם המעסיק שלך הוא מותג, ערכו מוקרן אוטומטית עליך, וערכך בשוק העבודה יהיה גבוה בהרבה בהשוואה לעובדים מקבילים בחברות לא ממותגות, גם אם הם הרבה יותר מוכשרים ממך. במילים אחרות, לא משנה כמה אתה, מוכשר, משכיל, חכם ומצליח בתפקידך - ערכך כערך המעסיק שלך, וכנ"ל הפרמיה שאתה יכול לגבות על ערך המותג בשוק העבודה (תפקיד, בכירות, שכר וכו').

יצרנית עדיפה על משווקת

האם הטענה הזו נכונה תמיד? השבוע זו הזדמנות מצוינת לבחון אותה, לאור מדד המותגים של "גלובס" שהתפרסם השבוע, ובו דורגו 57 המותגים המובילים ב 15 קטגוריות שונות. ולהלן התוצאות:

5 המותגים המובילים בישראל הם קוקה-קולה, גוגל, סמסונג, אפל ושופרסל.

ואכן, לא צריך להיות גאון כדי להבין שעבודה בחברות המייצרות ו/או משווקות את מרבית המותגים שדורגו במדד מעניקה לעובדיהם יתרון יחסי ומעלה את ערך המותג שלהם, אם כי ההבדלים בין המותגים מהותיים. עיקר ההבדל נעוץ בגודל החברה, בקטגוריית הפעילות של המותג ויותר מכל במיקומה פירמידת מיצוב המגזרים והחברות במשק - שבקודקודה תעשיית ההייטק, במרכזה התעשיות המסורתיות ובתחתיתה המגזר הציבורי והשלישי. על כן אין זה מקרי ש-3 מתוך 5 המותגים המובילים הם מקטגוריית הטכנולוגיה והדיגיטל - עובדה שמשליכה ישירות על ערך המותג של עובדיהם, שממותגים גבוה יותר ממקבילים להם בחברות הפועלות בשאר הקטגוריות במדד.

יחד עם זאת, חשוב לעשות אבחנה בין חברות שמייצרות את המותגים לבין חברות שרק משווקות אותם. זאת משום ערך השוק של עובדים בחברות יצרניות גבוה מזה של עובדים מקבילים בחברות שמשווקות בלבד, לא משנה כמה המותג המשווק חזק. לכן עובדי חברות שמשווקות מוצרים טכנולוגיים, הגם שהם ממוקמים גבוה בפירמידת מיצוב המגזרים והחברות, ערך המותג שלהם בשוק העבודה נמוך ממקביליהם בחברות הפועלות בשווקים נמוכים יותר כמו למשל: תקשורת, מזון ומשקאות, מוצרי צריכה ועוד. מדוע? כי המורכבות של חברות יצרניות גדולה בהרבה מזו של חברות שמשווקות, ועל כן מבחינה תדמיתית עובדיהם נתפסים מנוסים/איכותיים יותר.

חוזק המותג לא מספיק

האם יש משמעות לדירוג של המותג בתוך הקטגוריה? לא בהכרח. למשל בקטגוריית המזון ומשקאות אין הבדל מהותי בערך המותג של עובדי ארבעת המותגים, כנ"ל בקטגוריית הרכב, אם כי בקטגוריות מסוימות ההבדלים הם משמעותיים ונובעים מפערי תדמית גדולים בין החברות.

רק שבצד המותגים שמחזקים את ערך המותג שלכם בשוק העבודה ישנם אלה שעלולים לתקוע לכם את הקריירה ולחבל בסיכויים לזוז בין תעשיות. זאת למרות חוזקם של המותגים והעובדה שמדובר בחברות גדולות, מבוססות ומצליחות. הסיבה לכך היא מיקום נמוך בפירמידת מיצוב המגזרים והחברות, כמו למשל קטגוריות הקמעונאות, והתיירות והבריאות שתרמו יחד למדד לא פחות מ-17 מותגים. אותו הדבר לגבי מותגים שפועלים בשווקים פחות תחרותיים / מונופוליסטיים, או בגופי המגזר הציבורי והשלישי.

מהסוף להתחלה

לסיכום, למרות שערך המותג של החברה המעסיקה הוא דרמתי לערך המותג שלכם בשוק העבודה (הרבה יותר מהגדרת התפקיד, שהיא חסרת כל ערך במנותק מהגוף המעניק אותה), חשוב לבחון לעומק כל מהלך ולא להתפתות בעיניים עצומות גם למותגי-על. הכול תלוי בערך המותג הנוכחי שלכם, בשווקים בהם יש לכם יתרון יחסי ומטרות הקריירה בטווח הארוך, שהרי קריירה מנהלים מהסוף להתחלה. בהצלחה.

■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com