לאן נעלמו האקזיטים הישראליים הבינוניים?

שני האקזיטים הגדולים שנרשמו ב-2018 עד כה עשויים להסתיר את התמונה האמיתית: מדוח IVC עולה כי פחות ופחות סטראט-אפים ישראליים נמכרים • למה זה קורה ולמה יכול להיות שזה דבר טוב?

הייטק/ צילום: Shuttherstock
הייטק/ צילום: Shuttherstock

KLA Tencor רכשה את אורבוטק מיבנה ב-3.4 מיליארד דולר, Permira רכשה את NDS מירושלים במיליארד דולר, פיליפס רכשה את EPD מדיקל מקיסריה ב-292 מיליון דולר, United Therapeutics רכשה את SteadyMed מרחובות ב-216 מיליון דולר, פרוטרום מחיפה מיזגה לתוכה את אנזימוטק ממגדל העמק תמורת 210 מיליון דולר. אלה הן חמש עסקאות האקזיט הגדולות שידענו בענף ההייטק הישראלי במחצית השנה הראשונה של 2018.

אלא שהסכומים הגבוהים האלה מטעים. ההיקף הכספי של 58 האקזיטים בתקופה זו אמנם הגיע ל-6.22 מיליארד דולר, אבל אם מוציאים לרגע מהתמונה את עסקאות אורבוטק ו-NDS, מגלים שחלה ירידה כוללת הן במספר האקזיטים והן בסכומים שבהם נמכרות חברות ישראליות. היקף 56 האקזיטים ללא שני הגדולים הגיע ל-1.82 מיליארד דולר בלבד, פחות מ-1.97 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2017 והרבה פחות מ-4.4 מיליארד דולר באותה תקופה ב-2016 ונתונים דומים בשנים שלפני כן. גודל אקזיט ממוצע במחצית 2018 הוא 32.5 מיליון דולר, דומה למצב ב-2017, אבל ירידה חדה של 50% בהשוואה ל-2015 ו-2016.

בתקופה הנסקרת נערכו שלוש הנפקות בלבד של חברות הייטק ישראליות, לעומת שמונה הנפקות במחצית הראשונה של 2017. סך ההון שגויס בהנפקות אלה הגיע ל-115 מיליון דולר בהשוואה ל- 247 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2017.

מספר והיקף האקזיטים
 מספר והיקף האקזיטים

הנתונים האלה, שפורסמו היום (ד') בדו"ח האקזיטים של IVC-Meitar, עלולים להעיד על ירידה מתמשכת באטרקטיביות של ההייטק הישראלי. גם היקף העסקאות הכללי יורד וגם מספר העסקאות יורד: במחצית 2018 נרשמה ירידה של 20% במספר האקזיטים, מגמה שנמשכת בהתמדה מאז 2015.

אבל נראה שלפחות חלק מההסבר למצב הזה קצת שונה: סטארט-אפים ישראליים פשוט רצים פחות לאקזיט. לא מעט מנהלים בחברות כאלה מעידים באחרונה שעיקר העניין שלהם הוא בהגדלת הערך של החברה: אם כבר למכור, לפחות בסכום גבוה. גם בקרב קרנות ההון סיכון יש כיום נטייה ברורה של "השבחת החברות" לפני שהן מוצעות למכירה, אם בכלל מוכרים. חברות ישראליות חוששות פחות כיום להקים פעילות בינלאומית, לפתח שווקים ולהקים מטות שיווק ומכירות בארה"ב, אירופה ואפילו באסיה-פסיפיק. וזו כבר תופעה ברוכה.

על רקע זה מעניין לשים לב לניתוח של אלון סהר, שותף בפירמת מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'. לדבריו, בשנים האחרונות גדל מספר החברות המגייסות הון בהיקף משמעותי ועל פי שווי גבוה (כפי שאפשר ללמוד גם מעמודי מדור זה), במקביל לירידה במספר האקזיטים. "כדי להצדיק את ההשקעה וכדי לעמוד בהחזרים סבירים למשקיעים, התעשייה תהיה חייבת לייצר מספר גדול בהרבה של עסקות מכירה או הנפקה בטווח מחירים של מאות מיליוני דולרים. הפער בין מחיר החברות לצורך גיוס הון, לבין מספר ושווי האקזיטים, יכול לשמש כהסבר לירידה במספר עסקות המיזוג והרכישה בשנים האחרונות. יותר ויותר חברות רוצות להיבנות כחברות משמעותיות, מה שמרחיק את מועד האקזיט ומקטין את מספר העסקאות".