נכנסים לישורת האחרונה - מי יהיה הנגיד הבא של בנק ישראל?

נתניהו וכחלון, שמודעים לכך שהבחירות מעבר לפינה, ינסו לשחזר את תקדים סטנלי פישר ולמנות איש כלכלה בעל שם עולמי • יעקב פרנקל ויוג'ין קנדל מסתמנים כמועמדים המועדפים על ראש הממשלה ושר האוצר לתפקיד • "גלובס" ממפה את המועמדים לרשת את קרנית פלוג בנובמבר הקרוב

משה כחלון וקרנית פלוג / צילום: אוריה תדמור
משה כחלון וקרנית פלוג / צילום: אוריה תדמור

האם נגיד בנק ישראל הבא יהיה כלכלן בעל שם עולמי? החיפושים אחר נגיד בנק ישראל הבא עלו הילוך בעקבות הודעתה של נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, כי לא תבקש קדנציה נוספת בתפקיד. הנגידה תסיים את תפקידה בחודש נובמבר אך האפשרות להקדמת הבחירות מקצרת את שעון החול שעומד לרשות ראש הממשלה ושר האוצר, שאמורים להביא שם של מועמד שמוסכם עליהם לאישור הממשלה.

נתניהו וכחלון נפגשו בשבוע שעבר לפגישה ראשונה שהוקדשה לנושא, ובמהלכה עלו מספר שמות אפשריים כמועמדים מתאימים לתפקיד, אך לא סוכם על מועמד משותף. חשוב לציין כי לפחות בשלב זה הסיבה לעיכוב איננה מחלוקות בין ראש הממשלה לשר האוצר - כחלון אמר לנתניהו כי הוא תומך בכל השמות שנתניהו העלה. מה שמעכב את נתניהו כרגע הוא הצורך להשיג את הסכמת של האישים שהציע לתפקיד.

המועמד האופטימלי שנתניהו וכחלון מחפשים הוא כאמור כלכלן בעל שם בינלאומי המצויד ברקע מקרו-כלכלי מוניטרי שמילא תפקיד בכיר בבנק ישראל, או במגזר הפרטי. נתניהו התגאה מאוד בזמנו במינויו של סטנלי פישר (שנתניהו המליץ עליו כשר אוצר לראש הממשלה אריאל שרון) וחיפש מועמד בעל מאפיינים דומים גם לאחר פרישתו של פישר, לפני חמש שנים.

הדרישה למעמד בינלאומי רלוונטית למגעים שינהל הנגיד מול סוכנויות דירוג האשראי ומול גופים כלכלים בינלאומיים. הכוונה לגופים כמו קרן המטבע הבינלאומי וה-OECD שמנהלים מעקב שוטף אחרי הכלכלה הישראלית. הביצועים הטובים שהפגינה הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות הקלו על עבודתה של פלוג, אך נתניהו יודע שהצמיחה והשגשוג אינם נמשכים לנצח ושבעת משבר כלכלי השווקים תהיה חשיבות רבה לכך שהכלכלן מספר אחת בישראל יהיה אישיות הזוכה לאמון השווקים והמערכת הפיננסית הבינלאומית.

סימני שאלה מעל יעקב פרנקל

יעקב פרנקל, ששמו עלה בפגישת כחלון-נתניהו, הוא השם בעל הרקורד המרשים ביותר. פרנקל שימש כבר כנגיד בנק ישראל בשנים 1991-2000 וכיום הוא מכהן כיו"ר JP-Morgan Chase מקבוצות הבנקאות הגדולות בעולם ונמנה על ראשי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס ומועדונים יוקרתיים נוספים.

פרנקל נחשב למועמד המועדף על נתניהו לתפקיד. כחלון מצדו אמר לנתניהו כי יברך על מועמדותו של פרנקל אולם מעל המינוי מרחפים עדיין שני סימני שאלה. הראשון הוא פרנקל עצמו, שהודיע לאחרונה בראיון לבלומברג כי הוא מעוניין להישאר בתפקידו הנוכחי. נכון, מדובר באמירה שאיננה טורקת את הדלת ושאפשר לחזור ממנה בעתיד, אך מצד שני המשרה לא הוצעה עדיין לפרנקל באופן רשמי, כך שאין לו למה לסרב. סימן השאלה השני הוא ציבורי - פרנקל הסיר כזכור את מועמדותו לפני חמש שנים בעקבות פרשה מסתורית בהונג קונג שבמהלכה עוכב או נעצר על ידי המשטרה המקומית. פרנקל הופתע בזמנו מהעיסוק בפרשה ויש להניח שאם יחליט להתמודד גם הפעם הוא יהיה מצויד במסמך כלשהו שיוכיח את ניקיון כפיו. ועדיין, השאלה כיצד יתקבל מינויו של פרנקל בציבור היא בבחינת שאלה פתוחה.

השם השני שהועלה בפגישת נתניהו-כחלון הוא של פרופ' יוג'ין קנדל, העומד כיום בראש מיזם סטראט-אפ ניישן סנטרל, הפועל לקידום תעשיית ההייטק הישראל. קנדל, ד"ר למימון מאוניברסיטת שיקגו, נחשב כלכלן מוערך שמילא בהצלחה קדנציה כפולה כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה.

קנדל השכיל לשמור על יחסי אמון עם נתניהו שעימו הוא גם חולק תפישת עולם כלכלית דומה. מצד שני אין לקנדל ניסיון בניהול מדיניות מוניטרית והוא לא מילא תפקיד בכיר בבנק מרכזי. כחלון אינו צפוי להתנגד למינויו של קנדל, אך נראה כי המכשול העיקרי כרגע בפני המינוי הוא קנדל עצמו, שאומר כי טוב לו במשרתו הנוכחית וכי הוא אינו מעוניין בתפקיד. בעניין זה אפשר לציין כי קנדל כבר סירב להצעה לשמש נגיד לפני חמש שנים, כשעמד לסיים את כהונתו כיו"ר המועצה הלאומית.

שם נוסף שהוזכר על ידי נתניהו בפגישה עם כחלון הוא שמו של מרטין אייכנבאום, פרופ' לכלכלה מאוניברסיטת נורת'ווסטרן. מדובר בשם מפתיע ולא מוכר בציבור הישראלי, אך בחוגי הכלכלנים נחשב אייכנבאום למועמד מוערך וראוי. הוא יהודי דובר עברית שמרבה לבקר בישראל ואף חבר בדירקטוריון מכון אהרן לכלכלה במרכז הבינתחומי. כמו קנדל, גם אייכנבאום קיבל כבר הצעה מנתניהו לשמש נגיד לפני חמש שנים, אך אז הוא סרב מנימוקים משפחתיים.

הפרופ' שהתנגד לבייבי של כחלון

לצד הכלכלנים שנתניהו הזכיר בפגישה עם כחלון ישנם עוד שני שמות בולטים של כלכלנים העונים לדרישות שהגדיר נתניהו. מדובר בפרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית הספר אריסון למינהל עסקים ובית ספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי. אקשטיין שימש משנה לנגיד בנק ישראל בתקופתו של סטנלי פישר ומלמד גם כיום באוניברסיטאות בארה"ב.

מצד שני אקשטיין אינו נמנה על הכלכלנים הנחשבים מקורבים לנתניהו וגרוע מכך, הוא התבטא בעבר נגד תוכנית 'מחיר למשתכן' של שר האוצר משה כחלון. אמנם כנגיד אקשטיין אינו צפוי לעסוק במחיר למשתכן, אך כחלון אינו מגלה סובלנות לכלכלנים המסתייגים ממחיר למשתכן כפי שיכולה להעיד הנגידה הנוכחית. השם החמישי והאחרון שעונה על דרישות הסף של נתניהו וכחלון הוא פרופ' נתן זוסמן, מי שכיהן עד לפני שנה כמנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל. זוסמן, כלכלן בעל שם בינלאומי, נחשב למועמד המועדף על צמרת בנק ישראל הנוכחית - אולם זהו גם חסרונו העיקרי. נתניהו אינו מסתיר את סלידתו מההשקפות והעמדות שביטא בנק ישראל בקדנציה הנוכחית שלו ואינו צפוי לפיכך לתמוך במועמדותו של זוסמן.

בהנחה והחיפושים אחר נגיד לא יסתיימו בקרב חמשת השמות העונים על ההגדרות שקבע נתניהו נראה כי ראש הממשלה ייאלץ להגמיש את דרישות הסף שלו כדי שניתן יהיה להרחיב את החיפושים למעגלים נוספים. במקרה כזה נראה כי השם המוביל הוא שמה של יושבת ראש בית ההשקעות פסגות מיכל עבאדי בויאנג'ו. החשבת הכללית לשעבר איננה בעלת ניסיון במדיניות מוניטרית וגם אינה נמנית על הכלכלנים בעלי השם הבינלאומי אך מצד שני היא בעלת ניסיון רב בהתנהלות מול סוכנויות הדירוג והשווקים הפיננסיים וזוכה לאמונו של נתניהו כמו גם לברכתו של שר האוצר כחלון. ונקודה אחרונה, עבאדי-בויאנג'ו היא גם השם הנשי היחיד שעולה בבורסת השמות, לפחות בשלב זה.