עשרות אלפי התושבים שמתגוררים בחוף הכרמל, אחד האזורים היפים והפסטורליים בארץ, היו רגילים במשך שנים לסיים את היום שלהם עם כוס קפה מול שקיעה ים-תיכונית אדמדמה יפה, או בטיול על רצועת החוף היפה. אבל בחודשים האחרונים, מבחינת רבים מתושבי האזור, המראה שנשקף מכיוון מערב מבשר רעות. האסדה לטיפול בגז ממאגר "לווייתן" שמקימות בים השותפות בו - נובל אנרג'י, דלק ורציו - 10 ק"מ מחוף דור, מדירה שינה מעיניהם. מדובר באסדת ענק, שאמורה לטפל בכל הגז במתחם הים הצפוני, ואשר מיקומה נקבע במסגרת תמ"א 37 ח, ואושרה על-ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה.

אומנם האסדה תוכננה בתחילה להיות מוקמת על היבשה והורחקה לקצה המדף היבשתי בעקבות לחץ התושבים וארגוני הסביבה, אבל לדברי התושבים שמנהלים מאבק להרחקתה למרחק של 120 ק"מ מהחוף, 10 ק"מ רחוקים מלהספיק. לדברי התושבים שהתארגנו בעמותת "שומרי הבית", המשמעות של הפעלת האסדה במרחק 10 ק"מ מהחוף היא ברורה והרת אסון - זיהום סביבתי עצום, פגיעה בים ובחיים בו, וסכנה בריאותית חמורה לאזרחי ישראל.

התושבים מציינים כי הגז הטבעי אומנם משווק לציבור כ"אנרגיה ירוקה", אך בעת הפקתו נפלטים לאוויר ולים תוצרי לוואי רעילים ביותר. מדובר במסרטנים ובגורמי מחלה נוספים, כגון בנזן - מסרטן ודאי; קדמיום - הפוגע בכליות ובמערכת הרבייה; ועופרת - הפוגעת במערכת העצבים ובתפקוד השכלי, בעיקר בקרב ילדים. לדברי המוחים, אסדת לווייתן אמורה לפלוט לים כ-800 קוב מים רעילים בכל יממה. כלומר, כ-300 אלף קוב בשנה. לזיהום הצפוי מהתפעול השגרתי נוסף חשש מהותי מפני תרחישי אימה כתוצאה מתקלה, טרור או עימות צבאי.

אסדות קידוח במאגר תמר / צילום: משה שי

בימים האחרונים, המאבק להרחקת אסדת הגז לעומק הים הולך וצובר תאוצה. כמיטב מסורת המחאה, עיר אוהלים קטנה הוקמה בסמוך למקום שבו מתבצעות העבודות להנחת הצינור שיוביל את הגז מהאסדה לחוף, אספות הסברה נערכות ברחבי הארץ, הרשת מלאה בסרטוני תמיכה במאבק, והמוחים גייסו אליו סלבס כמו השחקנים אלי פיניש ונלי תגר, שהעלתה סרטון מחאה מוצלח במיוחד שהפך ויראלי.

מנגד, לפי מידע שבידי G, חברות הגז עומלות בימים אלה על קמפיין הסברתי נגדי, שנועד להרגיע את התושבים ולהפיג את החששות שלהם מפעילות האסדה. החברות, כמו גם המשרד לאיכות הסביבה ומשרד האנרגיה, בטוחים שהפחד של התושבים מפעילות האסדה הוא משולל יסוד.

לגרסתן, אסדת לווייתן מתוכננת על-פי תקנים בינלאומיים מחמירים וכמערכת סגורה - כלומר גזים מושבים לשימוש חוזר בתהליך. כחלק מההערכות לתקלות, יותקן באסדה לפיד. במצבים בלתי שגרתיים ינותבו הגזים לשריפה בלפיד. תפעול האסדה ייעשה בהתאם להוראות היתר הפליטה לאוויר מהמשרד להגנת הסביבה ואין חשש לפגיעה באיכות האוויר באזור החוף. בגזרה המשפטית, אגב, כל מי שנאבק נגד פיתוח מאגר לווייתן וההשלכות שלו, נחל תבוסה.

אדם טבע ודין | נגד המאבק

אבל עד כאן רקע: המאבק להרחקת אסדת הטיפול בגז מהחוף, כמו גם למציאת פתרונות חלופיים לאכסון תוצר הגז המסרטן, הקונדנסנט, באתר חגית הסמוך ליקנעם, הוא מאבק ירוק קלאסי. לכן, מפתיע מאוד לגלות שהארגונים הירוקים המובילים בארץ לא תומכים בו, או תומכים בו באופן מסויג וחלקי בלבד.

לא מדובר בהתנהלות מקרית של הארגונים אלא במהלך מתוכנן ומתואם. לפי מידע שבידי G, בשבוע שעבר נערכה פגישה בין ראשי הארגונים הירוקים והוחלט כמעט פה אחד שלא לתמוך במאבק. מבין הארגונים המובילים, אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים וצלול, רק האחרון הצטרף למאבק התושבים, וגם זה באיחור רב, לפני כחודש, ובלשון רפה למדי, אחרי שבעבר תמך בפתרון של הרחקת האסדה מהיבשה למרחק של 10 ק"מ ממנה.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל ארגון אדם טבע ודין הוותיק, שהוקם לפני 25 שנה במטרה להוביל שינוי בסדר היום הסביבתי והחברתי בישראל, מסתייג ממאבק תושבי חוף הכרמל ותומך בעמדה של חברות הגז ושל המדינה. להשקפת הארגון, עומדת לדבריו התועלת הסביבתית מהפעלת האסדה שעולה לאין שיעור על הנזק הסביבתי שעלול להיגרם ממנה. "תפיסת העולם של אדם טבע ודין מתחילה מהמקום שחשוב לקדם משק אנרגיה נקי ככל שניתן", אומר ברכה. "המעבר לגז טבעי הוא הכרחי כדי להפחית את זיהום האוויר לסביבה ולציבור".

ברכה מזכיר כי לפני כמה שנים הארגון היה שותף ל"מאבק מאוד מוצלח יחד עם התושבים וארגוני הסביבה לא לאפשר את הקמת אסדת הטיפול של לווייתן על החוף אלא במרחק של 10 ק"מ. הטענה שלנו הייתה שעל החוף, פוטנציאל הנזק הוא משמעותי. אנחנו רואים בהרחקת האסדה 10 ק"מ מערבה כהישג סביבתי גדול".

ובכל זאת, הפעלת האסדה תביא לזיהום אוויר.

"אני מסכים שיהיה גידול מסוים בהיקף זיהום האוויר, אלא שהוא בטל בשישים לעומת הפחתת הזיהום וסגירת תחנות הכוח הפחמיות בחדרה. זוהי השורה התחתונה של הכול. האסדה הזאת אל מול תחנת הכוח הפחמית תיטיב במהלך השנים עם בריאות הציבור. כשמסתכלים על הנתונים, רואים שזיהום האוויר שייגרם בשל פעילות האסדה הוא נמוך מאוד ועומד בתקנים בהתאם לכל חוות הדעת של המומחים שלנו ובראשם ד"ר אריה ונגר.

"זיהום האוויר שצפוי באירוע של תקלה משמעותית, מטבע הדברים יהיה גבוה יותר, אבל עדיין, לפי הבדיקות שלנו אנחנו מבינים שגם במקרה של תקלה הוא יחרוג במקרה הגרוע רק בזמנים קצרים ביותר מהרמות התקינות. אנחנו לא מאמינים שתקלה חמורה כזו תימשך לאורך זמן, ואין בחשש הזה כדי להצדיק לבדו את הזזת האסדה".

ברכה מוסיף שלא נכון בעיניו להרחיק את האסדה אל לב ים, כאסדה צפה - בניגוד לאסדה במרחק 10 ק"מ מהחוף שמעוגנת אל הקרקע - במים הכלכליים משום שהאכיפה והרגולציה במים הכלכליים היא אפסית. "החקיקה הישראלית וחוק התכנון והבנייה לא חלים על המים הכלכליים שאליהם רוצים התושבים להרחיק את האסדה, אלא רק על המים הטריטוריאליים של ישראל. המשמעות של הרחקת האסדה תהיה שהרגולטור לא יוכל לפקח עליה. לא יהיו לו את הכלים המשפטיים לשם כך. בנוסף, פרקטית, כשאסדה נמצאת בלב ים, הרבה יותר קשה לטפל בה באופן מיטבי ולמנוע תקלות. אסדה צפה סובלת מטלטלות של הגלים, שעלולות להביא לתקלות רבות מאוד שיביאו לזיהום ים משמעותי".

לברכה חשוב לומר כי אדם טבע ודין, כארגון, "לא מוכן אף פעם לקבל 'עסקים כרגיל' ואנחנו פועלים במרץ כדי להחיל את החקיקה הישראלית בלב ים, גם במים הכלכליים. בין היתר, אנחנו מקדמים בימים אלה הצעת חוק להקמת רשות ים שתתכלל את כל הפעולות שנעשות בים. בשבוע שעבר בג"ץ גם נתן אישור החלטה לכך שהחקיקה הישראלית לא חלה בים, במסגרת דיון בעתירה שהגשנו בעניין החלת החקיקה הסביבתית על מאגרים כריש ותנין שנמצאים במים הכלכליים".

מה אתה חושב על המאבק של התושבים?

"אני לא מתווכח עם תחושות של תושבים ואני לא נכנס לוויכוח עם תושבים שמפעלים מוקמים ליד הבית שלהם. אבל אני חייב לראות את התמונה הרחבה יותר, הכוללת יותר, והיא - איך פועלים להשגת משק אנרגיה נקי לישראל".

איך זה להיות בצד של ה"רעים"?

"אני לא חושב שאנחנו בצד של הרעים. אני מאמין שאנחנו כארגון אחראי ובוגר רואים את התמונה הכוללת. ושוב - אנחנו אומרים לתושבים, למדינה ולמזהמים - אנחנו עם שבע עיניים עליכם. קם כאן מפעל תעשייה, גם אם הוא מרוחק 10 ק"מ מהחוף, ואנחנו נוודא שתהיה ההסדרה הסביבתית המיטבית ביותר ושמבעוד מועד נוקטים בכל האמצעים הסביבתיים והבטיחותיים כדי לוודא שלא תתרחש תקלה משמעותית מהאסדה".

ובכל זאת, אתה לא חושש מתסריט של תקלה גדולה שתתרחש ותביא לאסון אקולוגי?

"אני יותר חושש מתקלה 120 ק"מ מהחוף כי כפי שאמרתי, במרחק של 120 ק"מ, אין למדינה יכולת פיקוח או יכולת למנוע מבעוד מועד תקלה".

החברה להגנת הטבע | גם כן נגד

גם החברה להגנת הטבע, הארגון הסביבתי הגדול והוותיק בארץ, אינה שותפה למאבק להרחקת אסדת הגז מהחוף. דובר החברה להגנת הטבע סירב בתוקף לאפשר לנו לשוחח עם מנכ"ל החברה בנושא ודרש כי נעביר אליו שאלות בכתב. אז העברנו.

בתשובה לשאלותינו נמסר כי "החברה להגנת הטבע תומכת במעבר משק האנרגיה הישראלי להסתמכות על גז טבעי, כדלק הראשי, בהיותו בעל השפעה פחותה במידה ניכרת על בריאות האדם ועל הסביבה, ביחס לדלקים פוסיליים אחרים, המשמשים כיום את המשק בישראל. גז טבעי פולט פחות פחמן, ביחס לשימוש בפחם ובדלקים נוזליים, יעילותו האנרגטית היא גבוהה יותר והוא מאפשר הסתמכות על מקורות אנרגיה ישראליים, ובכך תורם לעצמאות אנרגטית למדינה. מעבר המשק לגז טבעי יפחית באופן משמעותי את זיהום האוויר, אשר פוגע בבריאות האזרחים וגורם לתמותה ולכן, המעבר לשימוש בגז הטבעי הוא בעל אינטרס ציבורי וסביבתי ממעלה ראשונה".

מתוך המאבק הסביבתי להרחקת אסדות הגז / צילום: גלים הפקות מעגן מיכאל באדיבות "שומרי הבית"

לדברי החברה להגנת הטבע, "על מנת לסגור את תחנות הכוח הפחמיות בחדרה בפרט, ולצמצם את השימוש בפחם בכלל, נדרשת אמינות אספקה, אשר מחייבת מתקן יציב, בטוח ומוגן, שיוקם במהרה. החברה להגנת הטבע סבורה כי העברת האסדה לעומק הים, היכן שאין כמעט רגולציה סביבתית, וההליכים כלל אינם מפוקחים ושקופים לציבור, תהיה מהלך חסר אחריות, שכרוך בסיכון סביבתי כבד לסביבה הימית. הדבר משמעותי במיוחד לאור העבודה כי מאגר לווייתן, שממנו מופק הגז הטבעי, הינו מאגר בקנה מידה גדול, בעל חשיבות אסטרטגית למשק הישראלי. למעשה, המרוויחות העיקריות מהעברת האסדה לעומק הים יהיו חברות האנרגיה, שיפעלו בהיעדר רגולציה, פיקוח ושקיפות. לדעת החברה להגנת הטבע, זו תהיה טעות, שבצידה גם מחיר סביבתי כבד".

ישנם נתונים מדאיגים על הזיהום שנגרם כתוצאה מפעילות אסדת תמר. אתם לא חוששים שאותו דבר יקרה גם באסדת לווייתן?

"אין מקום להשוואה בין המקרים, שכן האמצעים למניעת זיהום אוויר שהותקנו על תמר, שונים בתכלית מאלו שיותקנו על לווייתן. בנוסף, יש להזכיר כי תמר ממוקמת במים הכלכליים (מרחק של כ-23 ק"מ מהחוף), שם, כידוע, לא חלה כמעט חקיקה סביבתית וההליכים אינם שקופים. הזיהום מן האסדה הוא תוצאה של מצב זה. זהו אינו המצב בלווייתן".

האם הופעלו עליכם לחצים מצד המדינה ו/או חברות הגז?

"שיקולי החברה להגנת הטבע, בכל נושא, מאבק או פעילות, הם תמיד מקצועיים וענייניים. לא הופעלו ולא מופעלים על הארגון שום לחצים, מאף כיוון. עמדת החברה להגנת הטבע נקבעת אך ורק לטובת שמירה והגנה על הטבע, שום שיקול אחר".

בחברה להגנת הטבע מדגישים בנוסף, כי החברה שותפה לעמדת התושבים שחובה לנקוט זהירות יתרה ולהבטיח שמנגנוני הבטיחות והסביבה, בהליכי הפקת הגז הטבעי, יהיו המתקדמים והיעילים ביותר, ו"שהפיקוח על פעילות זו יהיה הדוק - מטעם הממשלה והציבור כאחד. על המדינה לצמצם, ככל הניתן, את ההשלכות הסביבתיות, לרבות היבטי זיהום אוויר, זיהום אור, פליטות לים, פגיעה בחי הימי וסכנת דליפות ושפך של דלקים ושמנים. כמו כן, יש לוודא כי למדינה קיימת היכולת להתמודד כראוי וביעילות עם מקרי זיהום, שפך ואסונות".

עמותת צלול | כעת תומכת, אבל

הארגון הירוק הבולט היחידי שבכל זאת תומך במאבק התושבים להזזת האסדה הוא כאמור צלול, עמותה סביבתית ישראלית (נוסדה ב-1999) ששמה לה למטרה לשמור על הנחלים, הים ומקורות המים של ישראל. עם זאת, גם התמיכה של צלול היא מסויגת ורחוקה מלהיות חד-משמעית. מנכ"לית צלול מאיה יעקובס אומרת ש"אנחנו לא ב-100% ביחד עם 'שומרי הבית', אבל אנחנו כן בעד הזזת האסדה. אני לא מזדהה עם הארגונים הירוקים שהחליטו לא לתמוך במאבק, אבל מבינה חלק מהשיקולים שלהם".

מה זאת אומרת?

"שאנחנו מבינים את הצורך של מדינת ישראל בביטחון אנרגטי, ולכן לא יוצאים נגד קידוחים ימיים באופן גורף - למרות שהשפעתם על הסביבה הימית מזיקה גם בשגרה, כשאין מקרי חירום ודליפות. בנוסף, בסוגיית מיקום האסדה היינו שותפים כבר לפני שלוש וחצי שנים למאבק שקרא לטיפול בגז בעומק הים במקום ביבשה מתוך הבנה שיש סבירות גבוהה להתפתחות תעשייה פטרוכימית נרחבת סביב מתקן יבשתי כזה שיהווה סכנה לבריאות הציבור".

ותמכתם במתווה של העשרה ק"מ, אז למה לפני כחודש שיניתם את עמדתכם?

"אנחנו לא הסכמנו ולא התנגדנו. משרד האנרגיה שכנע אותנו שאין פתרון טוב יותר מהנוכחי וזה היה בזמנו הישג מבחינתנו, כי האסדה הורחקה מהיבשה. משרד האנרגיה קבע כי החלופה המועדפת גם סביבתית היא במרחק של 10 ק"מ בתוך הימים הטריטוריאליים של מדינת ישראל ולא בלב ים. אבל נכון שמאז הדברים השתנו. בעצם, התבררו שני דברים - האחד, שרמות הזיהום מאסדת תמר הן גבוהות ממה שצפו שיהיו. מתברר שיש שמה בעיה חמורה מאוד של זיהום אוויר. וההפתעה לרעה הזאת גרמה לנו לתמוך היום ברעיון להזיז את האסדה של לווייתן למקום יותר רחוק מהחוף".

השחקנית נלי תגר, מתוך סרטון מחאה ויראלי להרחקת אסדת הגז / צילום: מתוך סרטון מחאה

מה הדבר הנוסף שהשתנה וגרם לכם לשנות את עמדתכם?

הדבר השני שקרה הוא שהתברר שיש אפשרות לטפל בלב ים במאגר כריש-תנין. אמרו לנו בזמנו שאי אפשר לטפל בגז בלב ים, אבל אחרי תגליות כריש-תנין התברר שאפשר לטפל בלב ים. אלה הם שני נתונים שלא ידענו אותם כשלא התנגדנו לפתרון של האסדה עשרה קילומטר מהחוף".

מהי העמדה הנוכחית שלכם?

"אנחנו רוצים שהאסדה תורחק. אם לא למרחק של 120 ק"מ, אז ל'מים הסמוכים'. המדינה לא נותנת לנו הרגשה שהיא פועלת למקסם את ההגנה על הים".

את מתחרטת היום על כך שתמכתם במתווה שאפשר להציב את האסדה 10 ק"מ בלבד מהחוף?

"אני לא מתחרטת על כלום. עשינו מה שחשבנו שהוא המיטבי באותו זמן. אז נכון שהורדנו את הרגל מהגז והיינו עסוקים במאבק נגד מכל האמוניה בחיפה - וזה הסיט את תשומת הלב שלנו מענייני האסדה - ועכשיו אנחנו חוזרים. מאז, כאמור, נחשפו נתונים ששינו את התמונה. גם המעורבות של הציבור בשנה האחרונה והקמפיין הרציני שהציבור עושה החזירו את הנושא לתשומת הלב הציבורית".

את לא חוששת שהטעו אתכם כשגרמו לכם לתמוך בפתרון 10 הק"מ?

"המידע לגבי זיהום האוויר הוא חדש ולכן יכול להיות שהטעו אותנו. ואולי פשוט לא הייתה בקרה מספיקה על העבודות כי נובל אנרג'י טענו שאין שום בעיה עם האסדות שלהם, ושבאותה צורה הם פועלים גם במפרץ מקסיקו. אבל במפרץ מקסיקו הן נמצאות הרבה יותר רחוק מהחוף".

מה את חושבת על ההתנגדות של הארגונים הירוקים האחרים למאבק?

"נכון שאנחנו הארגון היחידי שכרגע תומך במאבק, אבל יצרנו מפגש עם ראשי ארגונים אחרים כדי לנסות לייצר אמירה משותפת. כולנו מסכימים למשל שאין סיבה להמשיך לפתח קידוחי גז ונפט בים. המדינה חייבת לשים מעתה יותר דגש על אנרגיות ירוקות אחרות. חשוב לנו שהמדינה תפעל ליישום התוכנית הלאומית למניעה וטיפול במקרי דליפה ושמן וצריך לתקן את חוק אזורים ימיים וגם לתת למשרד להגנת הסביבה סמכויות ממשיות ולא רק סמכויות ייעוץ. כי היום הכול בידי הממונה על הנפט במשרד האנרגיה. כל הליכי התכנון שם לגמרי מדירים את הציבור מלהשפיע על החלטות".

שומרי הבית | "אנחנו ננצח"

מה אומרים ראשי המחאה על חוסר התמיכה מצד הארגונים הירוקים? יוני ספיר מכרם מהר"ל, מייסד ארגון שומרי הבית, אומר ש"כשמדברים על ארגונים ירוקים, חושבים בעיקר על החברה להגנת הטבע או אדם טבע ודין שלא תומכים בנו, אבל יש ארגונים פחות מוכרים שדווקא תומכים במאבק".

מי תומך בכם מלבד צלול, שגם כן מסויג?

"למשל, 'ירוק עכשיו', שזה ארגון של הציבור הדתי וגם 'הירוקים של חיפה', שמתנגדים להכנסת קונדנסט לבז"ן. הם הפגינו איתנו, כי אם לא תהיה אסדה במרחק 10 ק"מ, לא יוזרם הקונדנסט ליבשה".

אתה לא מאוכזב מהעמדה של הירוקים הגדולים - החברה להגנת הטבע ושל אדם טבע ודין?

"החברה להגנת הטבע זה גוף שנתמך על-ידי ממשלת ישראל ולכן אין לה יכולת לעמוד מול עמדת הממשלה בצורה נקייה מלחצים - והופעלו לחצים. בנוסף, ישבנו עם החברה להגנת הטבע והטיעון המרכזי שלהם היה שתפקידם להגן על הטבע, ולכן הם לא רוצים בכלל אסדת טיפול בים אלא על היבשה. התפיסה שלנו היא כמובן שעל היבשה יש בני אדם וצריך קודם כול להגן על בני אדם. אז הראייה שלהם אחרת לחלוטין מזו שלנו".

על העדר התמיכה של רשות הטבע והגנים במאבקם אומר ספיר ש"מדובר בכלל בגוף סמך ממשלתי, אז ודאי שאין לנו ציפייה שתהיה להם עמדה שמנוגדת לעמדת הממשלה".

ומה עם עמדת אדם טבע ודין?

"יש לנו שיחות איתם ולדעתנו אין להם את הרקע המדעי שיש בידינו, ולכן הם לא מצטרפים למאבק. הם לא רואים את התמונה האמיתית או את הסדק המשפטי שדרכו אפשר להיכנס למאבק הזה".

ספיר מעריך (או מקווה) ש"בהמשך הדרך, אדם טבע ודין יוכלו שוב לשקול את העמדה שלהם ולהצטרף לעתירה משפטית שלנו להרחקת האסדה". עוד אומר ספיר כי הוא אינו מופתע מעמדת הארגונים הירוקים. לדבריו, "ארגונים שהם פתוחים ללחצים, לא תומכים במאבק. לעומת זאת, הארגונים שיש להם עמדות עצמאיות, תומכים במאבק".

לאן המאבק שלכם הולך?

"המאבק שלנו הולך לניצחון. עם ישראל יעמוד על הרגליים האחוריות ויגיד לקברניטי המדינה: התבלבלתם. המדינה צריכה לשרת את אזרחיה ולא את טייקוניה. אין לי ספק שבסופו של דבר, האסדה תורחק מהחוף ואנחנו ננצח".