מכירת החיסול בשוקי סין שונה מזו של 2015; היא גרועה יותר

בעוד שלפני שלוש שנים הירידות בשוק הסיני היו תוצאה של בהלה מהירה וחולפת, הפעם גוברים הסימנים לכך שהמשקיעים מגיבים בצורה רציונלית לבעיות יסוד בכלכלה הסינית

בורסת שנחאי / צילום: רויטרס
בורסת שנחאי / צילום: רויטרס

המימושים בשוק המניות ובמטבע הסיניים השנה מעלים זיכרונות כואבים מהמפולת האחרונה בסין, בקיץ 2015, אבל בהבדל אחד - הפעם המצב נראה מדאיג יותר.

המניות בשנחאי איבדו מתחילת השנה 17% - הביצוע הגרוע ביותר מבין מדדי המניות העיקריים בעולם. היואן נחלש מול הדולר ב-3.6% מתחילת יוני, על רקע שילוב של עצבנות משקיעים ומאמצי הבנק המרכזי הסיני להחליש אותו, בעוד שמלחמת הסחר עם ארה"ב מסלימה.

על הנייר, הירידות הללו מחווירות בהשוואה ל-2015. לפני שלוש שנים, מדד המניות המשולב בשנחאי איבד כמעט מחצית מערכו בחודשים יוני-יולי, והמשיך לרדת עד תחילת 2016. המדד עדיין לא חזר לשיא שלו ממחצית 2015. הבנק המרכזי הסיני גם הדהים את השווקים באוגוסט 2015 בפיחות יזום של 2% ביואן.

מה שמדאיג יותר הפעם הוא שכמה גורמים, כולל המסע של בייג'ין נגד רמות חוב גבוהות ומלחמת הסחר עם ארה"ב, מאותתים שהמשקיעים מגיבים בהיגיון לסימני בעיות יסוד במשק הסיני.

ארה"ב הטילה מכסים על מוצרים סיניים שנמכרים בארה"ב ב-34 מיליארד דולר ביום שישי שעבר בחצות. בורסת שנחאי הגיבה אמנם בעלייה של 5% ביום שישי, אבל ירידת המניות הואצה מאז שמתיחות הסחר גאתה בחודש מאי.

בניגוד לכך, הגאות והשפל של השוק הסיני ב-2015 נבעו מהמשקיעים הקמעוניים, שבעידוד הרשויות לקחו בהתחלה הלוואות וחובות כדי להמר על מניות, ואחר כך מיהרו למכור כשהשוק הצטנן.

קיץ פסימי
 קיץ פסימי

"כמו שפעת שבאה והלכה במהירות"

"המפולת של 2015 הייתה כמו לחטוף שפעת שהגיעה במהירות, אבל גם עזבה במהירות. מה שאנחנו רואים הפעם הוא ירידה עקשנית מאוד", אמר לנדינג ז'נג, מנכ"ל חברת ניהול הנכסים וההשקעות CYAMLAN משנחאי.

הבדל גדול אחד מ-2015 הוא שמשקיעים מוסדיים, שבדרך כלל נוקטים גישה ארוכת-טווח יותר לשוק, הם שמניעים הפעם את מימושי מניות.

אין בנמצא נתונים על התפלגות מסחר לפי סוגי משקיעים, אבל כמה גורמים מצביעים על ההובלה של המוסדיים. ראשית, חלק גדול מהמפולת של השנה נובע מירידת מניות של חברות ממשלתיות גדולות, כמו סיטיק ניירות ערך ובאושאן ברזל ופלדה. מניות אלה פופולריות בקרב משקיעים מוסדיים גדולים.

"המימושים האחרונים הם ללא ספק בהובלת מוסדות, כי בעבר כשהשוק נפל, המניות המובחרות הגדולות שחו במקרים רבים נגד הזרם. הפעם, גם מניות הבלו צ'יפ הללו נופלות, וזה נראה כמו התנפלות של מימוש", אמרה איימי לין, אנליסטית בכירה בחברת הברוקרים קפיטל סקיוריטיז בהונג-קונג.

גם ירידה חדה במימון המרווח (margin), אותן הלוואות ברוקרים שמאפשרות למשקיעים הקטנים להמר ביותר כסף על מניות, היא סימן לכך של-90 מיליוני המשקיעים הקטנים בסין הייתה השפעה קטנה יותר על הירידה בשוק השנה. ערך כל הלוואות המרווח העומדות ירד ל-909 מיליארד יואן (137 מיליארד דולר) ביום חמישי שעבר, משיא של 2.1 טריליון יואן לפני תחילת המפולת של יוני 2015.

"אף אחד - לא אני ולא רבים מהחברים שלי - לא רוצה להשקיע בשום דבר. אין אמון וביטחון, ואין לנו מצב רוח", אמר וו יונפנג, משקיע קטן משנחאי שלא מחזיק מניות מהשנה שעברה, לדבריו.

הפסימיות הגוברת של המשקיעים המוסדיים מתחילה למצוא ביטוי בנתונים הכלכליים. למרות צמיחה סולידית ברבעון הראשון השנה, הנתונים של מאי הצביעו על האטה בתחומים כמו השקעות ומכירות לצרכן. המסע של בייג'ין נגד בנקאות הצללים - מתן אשראי על ידי חברות לא בנקאיות - גילח את היצע האשראי במדינה ביותר מחצי במאי.

"הכלכלה היתה טובה יותר ב-2015, ושוק המניות עלה תקופה ארוכה לפני המפולת. גם לא היתה מלחמת סחר באותה שנה", אמרה האנליסטית הבכירה לין.

המשימה הקשה של בייג'ין

בעיני כמה וכמה משקיעים, האווירה הקודרת בשוק המניות משקפת את המשימה הקשה של קובעי המדיניות בבייג'ין - הניסיון האקרובטי לארגן ניקוי יסודי של המערכת הפיננסית מחובות מנופחים ובד בבד לשמור על הצמיחה הכלכלית במדינה, והכול על רקע מלחמת סחר.

גם הבנק המרכזי הסיני ניצב בפני דילמה כשהוא מנהל את היואן מול הדולר. עליית הריבית בארה"ב, וההאטה בצמיחה הסינית, יצרו לחצי ירידה על היואן. בייג'ין אולי מרוצה מכך שהמטבע שלה נחלש, ומוזיל את היצוא שלה כאשר המכסים בארה"ב מייקרים אותו.

אבל קובעי המדיניות גם נזהרים שלא להניח ליואן לרדת יותר מדי ומהר מדי, מחשש לבריחת הון מהמדינה, שתגרום מחסור בנזילות במערכת הפיננסית.

"הגיוני לראות מפנה בסנטימנט כלפי ההשקעות, מפני שתמיד הופתענו מהאופטימיות של בייג'ין בעניין המסע נגד המינוף (החובות של הבנקים והחברות). לא חשבנו ששוק המניות מגלם במחירים שלו את המסע הזה", אמר ג'וליאן אבנס-פריצ'רד, כלכלן בחברת המחקר קפיטל אקונומיקס בסינגפור.

האי-ודאות של המשקיעים בשאלה האם בייג'ין יכולה לחולל ירידה מהמינוף (החובות) בכלכלה הסינית, ולהימנע מהאטה כלכלית משמעותית, גברה על רקע כמה איתותים סותרים של קובעי מדיניות. הרשויות ניסו אמנם לפעול נגד מתן אשראי על-ידי מוסדות של בנקאות צללים, אבל במקביל הם גם שחררו יותר כספים לבנקים הרגילים להלוואות השנה. הם הורידו את יחס היתרות של הבנקים שלוש פעמים השנה.

"הממשלה רוצה להפנות יותר כסף לכלכלה האמיתית, אבל זה לא קל, מפני שהמשקיעים אינם מראים הרבה סימני ביטחון בחברות הסיניות, בייחוד בחברות במגזר הייצור", אמר ז'נג מחברת ההשקעות CYAMLAN.