א', אב ל-4 ילדים קטינים, הסתכסך עם אשתו, ב', לאחר 10 שנות נישואים - והשניים החליטו להתגרש. הרכוש חולק, טקס הגירושים נקבע, ובית המשפט קבע כמה מזונות על א' לשלם. אבל אז הסיפור הסתבך. כש-א' ראה את חיוב המזונות שהוטל עליו - 5,500 שקל לחודש ועוד 1,500 שקל עבור מדור (מגורים) - הוא החליט שזה לא ממש מתאים לו ועשה מעשה: הוא ברח לחו"ל.

בהמשך התברר ל-ב' כי בעלה לשעבר נמצא בפיליפינים, אבל הידיעה היכן הוא נמצא לא עזרה לה. כיצד היא תגבה ממנו את חוב המזונות והתשלומים החודשיים, כשהוא שם, והיא כאן, בארץ, עם הילדים? ב' נותרה אובדת עצות ונקלעה לקשיים כלכליים בשל עול כלכלת הילדים. אולם אז מישהו גילה לה "סוד" שרבים אינם יודעים: ישנה מחלקה בסיוע המשפטי של משרד המשפטים, שכל תפקידה הוא לגבות מזונות מחייבים שברחו לחו"ל עבור ילדיהם שנותרו בארץ. והדבר הכי טוב ביחידה הזאת הוא שהשירות ניתן ללא כל תשלום (מלבד אגרת סיוע משפטי). 

הסיפור הזה הוא סיפורן של 1,600 משפחות שקיבלו שירותי גביית מזונות בסיוע המשפטי ב-8 השנים האחרונות, בחינם, וזכו לראות את הכסף שסרבן המזונות (או סרבנית, אם כי ברוב המוחלט המקרים מדובר באבות סרבני מזונות) ביקשו להעלים מילדיהם. 

סכום המזונות הגבוה ביותר שנגבה באמצעות המחלקה בסיוע המשפטי מחייב מזונות עומד נכון להיום על 450 אלף שקל. הסכום נגבה על-ידי המחלקה בסיוע המשפטי מאב שעזב את ישראל לטקסס שבארה"ב וסירב לשלם לאם, שנותרה בארץ עם ילדיהם, את חוב המזונות. לאחר פעילות גבייה נמרצת של המחלקה בסיוע המשפטי - החוב שולם, וגם הריבית.

הצ'ק הגבוה ביותר שהתקבל בתשלום אחד בגין חוב מזונות של חייב שחי בחו"ל היה על סך 70 אלף דולר. 

מיליוני דולרים מגיעים לארץ באמצעות המחלקה הייחודית לגביית המזונות בסיוע המשפטי, ובכל זאת רבים לא ידעו או שמעו עליה. המחלקה אינה סודית, והשירותים הניתנים בה עשויים להשפיע ולשנות לטובה חיים של משפחות שלמות, ואולם עד כה היא התנהלה מתחת לרדאר.

"גלובס" חושף היום לראשונה את פעילותה של המחלקה, המביאה מיליוני דולרים נחוצים מחוץ לגבולות המדינה היישר אל פיותיהם של אלה הזקוקים להם יותר מכל. בלי טיפת ציניות. 

כפר מזונות גלובאלי

סיוע הדדי באיתור ובגבייה

נכון להיום, בשעה ששורות אלה נכתבות, עורכי הדין של המחלקה לגביית מזונות בסיוע המשפטי של משרד המשפטים ועורכי דין חיצוניים שמונו על-ידי המחלקה לטובת העניין, פועלים מול 37 מדינות שונות לגביית עשרות מיליוני דולרים של מזונות שנפסקו לטובת ילדים בישראל, אך לא משולמים על-ידי החייב במזונות, שנמלט לחו"ל. בין המדינות הללו: ארה"ב, אוקראינה, גרמניה, צרפת, אנגליה, ארגנטינה, ספרד, נורבגיה, מולדובה, אסטוניה, אורוגוואי, אוסטרליה, רומניה, הפליפינים, אלג'יריה, אקוודור, האיטי, גואטמלה, ברזיל, ליבריה, מונקו, סיישל, סרי לנקה, צ'ילה, קזחטן, סין ועוד. 

המחלקה הוקמה ב-2010 על-רקע חתימת מזכר הבנות בין מדינת ישראל לבין ארה"ב לשיתוף-פעולה לאכיפת תשלום מזונות ילדים. ארה"ב, כך מתברר, היא יעד מועדף להגירה של ישראלים חייבי מזונות ילדים. רבים מהם מהגרים מישראל לארה"ב לצורך התחמקות מתשלום מזונות ילדיהם. במקביל, חייבי מזונות לילדים מארה"ב עולים או חוזרים לישראל על-מנת להתחמק מתשלום מזונות הילדים. 

על הרקע הזה ועל רקע הקשרים ההדוקים בין ישראל לבין ארה"ב, חתמו שר המשפטים הישראלי והקונסול הכללי של ארה"ב בישראל בפברואר 2009 על מזכר הבנות לשיתוף-פעולה באכיפת תשלום מזונות ילדים. בהתאם למזכר ההבנות, ארה"ב וישראל אחראיות לשיתוף-פעולה לאכיפת תשלום מזונות ילדים מהורה שמתגורר בתחום מדינתן עבור הילדים שבמדינה האחרת; וזאת הן במסגרת אכיפת פסק דין למזונות, הן באמצעות סיוע להגשת תביעה חדשה למזונות (אמצעי ייחודי שאינו קיים בכל המדינות שעמן משתפת ישראל פעולה לגביית מזונות) והן באמצעים נוספים. 

המקרה הקלאסי הוא כאשר ניתן פסק דין מזונות לטובת ילדים בישראל, וההורה החייב במזונות מתגורר בארה"ב; אז ניתן יהיה לפנות בבקשה לאגף לסיוע משפטי - המחלקה האמונה על ביצוע מזכר ההבנות - על-מנת לאכוף את פסק הדין בארה"ב ולגבות את המזונות מאותו הורה. לפי המזכר, כל מדינה נושאת בכל הוצאות ההליכים בבתי המשפט ובהוצאה לפועל בתחומה. 

בעקבות מזכר ההבנות והקמת המחלקה הייחודית לגביית המזונות בסיוע המשפטי, נגבו ב-8 השנים האחרונות 2.5 מיליון דולר מחייבי מזונות שברחו/היגרו לארה"ב ולא שילמו את חוב המזונות שלהם בארץ. אולם לא רק הבורחים לארה"ב מצויים על המוקד. בין מדינת ישראל לבין מדינות רבות ברחבי העולם (כ-60 מדינות) קיימת אמנה של ועידת האו"ם בדבר חיובי מזונות מ-1956 (אמנת ניו-יורק). לפי אמנה זו, ילדים הזכאים למזונות בישראל מקבלים סיוע בגביית מזונות מחייבים החיים במדינות ברחבי העולם החתומות על האמנה. באופן הדדי מדינת ישראל מסייעת, באמצעות מחלקת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, בגביית מזונות מחייבים במזונות בישראל לטובת ילדים הזכאים במזונות במדינות-חוץ החתומות על האמנה.

במהלך ההליך המשפטי, הרשויות במדינת החוץ מסייעות באיתור החייב, מגישות תביעה נגדו, אוכפות פסק מזונות קיים ומפעילות אמצעי גבייה ואכיפה הניתנים לביצוע על-פי הדין במדינה שבה מתגורר החייב. אמצעי הגבייה והאכיפה של פסקי המזונות מגוונים, ובהם ניכוי מהשכר של חייב המזונות, ניכוי מחשבונות בנק, עיקול החזרי מס או תשלומי ביטוח לאומי, ביטול רישיון נהיגה, רישיון עיסוק, מכירת רכוש ואף מאסר. 

ניו-יורק ואוקראינה בראש

עו"ד יעל שמחי, הממונה על תחום מזונות-חו"ל במחלקת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, מסבירה כי "נכון להיום הפעילות הענפה ביותר לגביית המזונות נעשית מול ארה"ב. יותר מ-70% מהתיקים נשלחים לארה"ב, ומתוך זה מחצית מהתיקים נשלחים לניו-יורק. כנראה שזה היעד המועדף של סרבני מזונות. אחרי ארה"ב, הפעילות הגדולה ביותר שלנו היא מול אוקראינה. יש לא מעט אוקראינים לשעבר שעברו לגור בישראל ולהפך. אנחנו מטפלים בתיקים לשני הכיוונים - גם מגיעים לפה הרבה תיקים שבהם החייב במזונות לפי פסק דין מאוקראינה, נמצא בתוך ישראל. אחרי אוקראינה יש לנו פעילות ענפה מול גרמניה, אנגליה ועוד. יש לנו מדינות שיש כמה תיקים ומדינות שיש רק תיק אחד - כמו ארגנטינה, ספרד, נורבגיה, מולדובה, אסטוניה, אורוגוואי".

לדברי עו"ד שמחי, בעוד שבארה"ב נגבו כבר 2.5 מיליון דולר מזונות, ההיקפים בכל המדינות האחרות נמוכים משמעותית ומסתכמים יחד לכדי מאות אלפי שקלים בלבד. "זה נובע גם מהשוני בין המדינות. בארה"ב השכר יחסית גבוה, אבל באוקראינה, למשל, השכר הממוצע במשק מאוד נמוך, ולכן פסקי הדין שניתנים שם לחיוב מזונות הם גם באופן יחסי בסכומים נמוכים יותר".

עו"ד שמחי מבהירה שוב כי השירות של המחלקה בראשותה ניתן בחינם ואינו קשור ליכולת הכלכלית של האדם שלטובתו קיים חוב מזונות. זאת, בין היתר, כיוון שמדובר בהתנהלות בין מדינות ולא בין אנשים. "לעומת תיקי סיוע משפטי אחרים, במקרה של מזונות לא חל 'מבחן הזכאות הכלכלית', כי מדובר באוכלוסייה מוחלשת, מדובר במשפחה שצריכה להגיש בקשה למדינה זרה, שם השפה זרה, התרבות אחרת, שיטת משפט שונה - לכן המשפחה חייבת את העזרה של גוף ממשלתי, כדי לגשר על הפערים האלה. אם יש לה מספיק משאבים לאותה משפחה, אז בוודאי היא גם יכולה לקחת עורך דין פרטי ולהתנהל לבד עם ייצוג מקומי פרטי, אם היא מעוניינת בכך, אבל הסיוע המשפטי שניתן על-ידינו הוא ללא עלות וללא הוצאות".

מזונות תמורת חצי דירה

הסיפורים שמגיעים אל המחלקה בראשות עו"ד שמחי קשים, מרגשים, כואבים ומטלטלים. מרביתם כוללים אב שמתכחש לצורכי ילדיו ואמא שמתקשה להתמודד עם העול הכלכלי (ישנם מיעוט מקרים של אם שחויבה במזונות ומסרבת לשלם). "אנשים מגיעים אלינו במצב קשה, מוחלשים", היא אומרת. 

מטבע הדברים, כשצ'ק מזונות שהם עמלו להשיג "עושה עלייה" לארץ, הם חשים סיפוק אדיר. אולם לדברי עו"ד שמחי, יש לא מעט מכשולים בדרך לצ'ק הזה. "מכשול אחד גדול זה כשלא ידועה כתובת החייב בחו"ל. לשמחתנו, גם אמנת ניו-יורק וגם מזכר ההבנות עם ארה"ב כוללים סעיף שאומר שכל המדינות מוכנות לנסות לאתר את מי שצריך לאתר. ברגע שמתגברים על המכשול הזה, התיק כבר נכנס למסלול של אכיפה". 

מכשול נוסף הוא כאשר חייב המזונות מותיר אחריו אדמה חרוכה לא רק בפן של המזונות - וקיימים עוד הרבה קצוות פתוחים בסכסוך בין החייב למי שנותר מאחור. "יש לנו גם לא מעט תיקים בהם יש גם עגונה, כלומר מסורבת גט, ולפעמים הגשת הבקשה לאכיפת פסק דין על מזונות, זה הלחץ שמביא את הצד השני לבוא לתת את הגט. 

"היה לנו ממש לאחרונה תיק כזה שחשנו סיפוק שנגמר גם בתשלום המזונות וגם במתן גט. במקרים אחרים מגיעים להסדרים מאוד-מאוד מכובדים. למשל, אם החייב השאיר בישראל חצי דירה, הרבה פעמים בהסדר הוא פשוט מסכים לוותר על חצי הדירה שלו, והאישה מוותרת על המשך גביית המזונות - כלומר מקבלת את הדירה במקום מזונות, שזה גם הסדר שמקובל על שני הצדדים ומסיים תיק בצורה מאוד טובה". 

בין הסיפורים שהגיעו אל המחלקה הייחודית במשרד המשפטים היה גם סיפורם של בני זוג שהתגוררו בארה"ב, ונישואיהם התפרקו על רקע מחלוקות בנוגע לחינוך הילדים - האם רצתה לשלוח אותם לחינוך יהודי במסגרת שעלותה פי 10 מהחינוך הרגיל, והאב סירב. השניים נפרדו, האם עברה לישראל, ובמשך 10 שנים האב לא שילם את מזונות ילדיו. כשהמחלקה לסיוע משפטי נכנסה לתמונה, הוא שילם את המזונות בעבור כל התקופה - 10 שנים - במכה אחת, בצ'ק בסך 70 אלף דולר. "זה היה הצ'ק החד-פעמי הגדול ביותר שראיתי ב-8 שנים של פעילות. הגבייה החד-פעמית הגבוהה ביותר", נזכרת שמחי.

תיק נוסף שבו טיפה שמחי לאחרונה נגע אף הוא לבני זוג שהתגוררו בארה"ב, אך התוצאה שלו הייתה קצת שונה (ו"מאוד מרגשת", כפי שמתארת עו"ד שמחי). "בעקבות הגשת הבקשה לאכיפת פסק הדין הישראלי האב ביקש לראות את הילד בסקייפ, ואז הוא ראה את הילד ואת האמא, וכנראה נתקף געגוע, ובעקבות התיק הם חזרו לחיות ביחד כזוג והתחתנו מחדש. זה היה גם דבר שקישר ביניהם, בפן החיובי ומפתיע", מספרת שמחי. 

במקרים הפחות משמחים מגיעים האבות עד לאיום במאסר עקב סרבנותם לשלם מזונות. "עוד לא היו לנו מקרים של מאסר, כי בדרך-כלל האבות משלמים לפני. במקרה אחד, למשל, אחרי שהוצאנו צו הבאה של האב לבית המשפט לפני מאסר, האב מיד שילם את סכום הפיגור של חוב העבר".

אתגר הגבייה בפועל

עו"ד פז יצחקי-וינברגר, מומחה למשפט בינלאומי פרטי ואחד מעורכי הדין שנותנים שירות חיצוני למחלקה לגביית מזונות חו"ל, ופעל כבר לגביית מזונות בארה"ב, בגרמניה, ברומניה, בצרפת, באיטליה ובפיליפינים, מסביר כי "ברוב המוחלט של התיקים מדובר בנשים שמבקשות לאכוף פסקים נגד האב, אבל יש לי גם שני תיקים חריגים של גברים שבהם האמא התנכרה לילדים וניתקה מהם את הקשר, כולל בסירוב לתשלום מזונות. זה נדיר, אבל זה קורה". 

לדבריו, האתגר בחלק מהתיקים הוא האתגר של הגבייה בפועל. "יש חייבים מאוד חמקמקים, שחיים במזומן בלבד, ואין להם שום תלוש שכר מסודר משום מקום, שום חשבון בנק על-שמם, אין רכבים על-שמם, אין דירות על-שמם, הם משתמשים בכל מיני אנשי-קש, הרוב בורחים לא רק מגרושתם או מילדיהם, אלא גם מנושים אחרים - אז צריך לפעמים לחשוב על מהלכים שחורגים מהעבודה הרגילה. שם מדובר בתיקים שפתרנו בכל מיני מהלכים יצירתיים או בפשרה". 

עוד לדבריו, לעתים מתגלים מכשולים שכלל לא חשבת שקיימים - ודווקא המדינה שמשתפת פעולה עם ישראל היא זו שמערימה אותם. "יש מקרים שהמדינה שגובה את המזונות עבור ישראל, פתאום מציבה כל מיני תנאים להעברת הכסף. למשל, אני מטפל כעת במקרה של גביית מזונות מול אוסטרליה, ושם האוסטרלית החליטו שהם לא מעבירים כסף לחשבונות בישראל, ושהאישה שאותה אני מייצג צריכה לנסוע לאוסטרליה כדי לקבל את הכסף". 

אליפות הסרבנים

קפקאיות אוסטרלית: אם ל-8 תיאלץ לטוס ליבשת המרוחקת כדי לאסוף את כספי המזונות

בימים אלה מתנהל במחלקה לגביית מזונות בחו"ל של הסיוע המשפטי במשרד המשפטים תיק שחושף עד כמה מורכבת, קשה ועתירת מכשולים הדרך אל קבלת המזונות. "התיק" הוא סיפורה האישי של רביה-טל שבח, אם לשמונה מרחובות שפנתה לסיוע המשפטי בבקשה שיעזרו לה לאתר את הגרוש שלה, שברח לאוסטרליה ב-2009 וסירב לשלם לה מזונות חודשיים בסך כ-9,000 שקל (כ-7,500 שקל בגין מזונות ו-1,500 שקל בבור מגורי הילדים). 

ונתחיל דווקא מסוף הסיפור, שהוא לכאורה סוף טוב: בעקבות הפנייה של הסיוע המשפטי - באמצעות עו"ד פז יצחקי-ווינברגר שייצג את רביה-טל - האוסטרלים איתרו את הגרוש והצליחו לשים יד על עשרות אלפי דולרים שאמורים לעבור לידי רביה-טל. אבל הסוף הזה הוא רק "לכאורה" טוב, כיוון שהכסף עדיין לא הגיע לידי רביה-טל ולא משמש עדיין את שמונת ילדיה.

מדוע? כי ממשלת אוסטרליה הודיעה לעו"ד יצחק-ווינברגר כי היא אינה מוכנה להעביר כסף לחשבון בישראל. כעת נאלצת רביה-טל לטוס לאוסטרליה על-מנת לקבל את הכספים המגיעים לה. היא נאלצת להוציא כ-15 אלף שקל על הנסיעה על-מנת לקבל כ-45 אלף דולר שנגבו עבורה על ידי האוסטרלים. רביה-טל הסכימה לחשוף את סיפורה האישי ב"גלובס" כדי לחזק משפחות אחרות שהגיעו לאותו מצב, ולהעביר להן מסר: אתן לא לבד. 

שבח /צילום: אמיר מאירי

הבריחה והאיתור

נחזור כעת לתחילת הסיפור: רביה-טל הייתה מורה למתמטיקה, בעלת הכנסה לא גבוהה במיוחד. ב-1995 היא נישאה להיי-טקיסט, אשר לקראת פרידתם, ב-2009, עבד במוטורולה ונהנה משכר גבוה. השניים חבד"ניקים. ב-2009, מיד לאחר לידת בנה השמיני, פתחה רביה-טל בהליכי גירושים, חלוקת רכוש ומזונות לילדיהם נגד בעלה, והוצא צו עיכוב יציאה מהארץ נגדו, בשל היותו בעל אזרחות אוסטרלית. הוריו היו אוסטרלים, והוא התגורר באוסטרליה במשך שנים עד שעשה עלייה. לכן היה חשש אמתי שיברח - והחשש אכן התממש. באוקטובר 2009, בעיצומם של ההליכים המשפטיים וחרף צו איסור היציאה מהארץ, הצליח הבעל לברוח לאוסטרליה. לדברי רביה-טל, לימים התברר לה כי הוא זייף דרכון. 

בעקבות בריחתו, תבעה רביה-טל את המדינה על רשלנות, מאחר שהיא ראתה במדינה אחראית לכך שגרושה הצליח לצאת מגבולותיה. "תבעתי את מדינת ישראל על הנזק שלי. טענתי שהנזק הוא העובדה שאני לא יכול לגבות ממנו מזונות", היא מספרת.

ואז - היא גילתה על המחלקה לגביית מזונות בחו"ל. "במסגרת הליך גישור המדינה הציעה למנות לי עורך דין מטעם הסיוע המשפטי לאכיפת פסק דין של מדינת ישראל, באוסטרליה, והסכמתי", היא מספרת. 

הסיוע המשפטי מינה לבא-כוחה של האישה את עו"ד פז יצחקי-וינברגר המתמחה בתחום אכיפת פסקי חוץ, ושכבר טיפל באותו שלב בכ-30 מקרים דומים מול מדינות שונות בעולם - והוא החל בתהליך המורכב מול הרשויות באוסטרליה. הפנייה אליהם התקיימה לאחר שבישראל כבר נפתח נגד הבעל תיק בהוצאה לפועל, ונכון להיום חובו של הגרוש עומד על כחצי מיליון שקל.

בדומה למקרים אחרים, סרבן התשלומים אותר באוסטרליה, והרשויות המקומיות אף הצליחו לגבות ממנו סכום התחלתי של כ-45 אלף דולר על חוב עבר שלו כלפי האישה בישראל, לאחר שאיימו עליו בסנקציות מקומיות.

התנאי התמוה

אולם בשלב זה חלה תפנית מפתיעה (לרעה) בעלילה: האוסטרלים הודיעו לעו"ד יצחקי-וינברגר כי הם לא מוכנים להעביר את הכסף לחשבון בנק מחוץ לאוסטרליה, לא מוכנים לעשות העברה בנקאית, לא לשלוח צ'קים ולא דואר רשום לישראל. בשורה התחתונה, למרבה האבסורד נאלצת רביה-טל לעזוב את הילדים, לטוס לאוסטרליה, לפתוח שם חשבון בנק ולקבל את הכסף לשם. 

כל ניסיונות ההתכתבות, השיחות והפשרות מול ממשלת אוסטרליה לא שינו את המצב. לדברי עו"ד יצחקי-וינברגר מהסיוע המשפטי, "ניסינו למצוא את כל הפתרונות הקיימים, אבל הם לא מוכנים להעביר את הכסף לישראל ולמעשה דורשים מהאישה להגיע לאוסטרליה, לפתוח שם חשבון בנק, ורק אז יעבירו לה את הכספים. 

"טיפלתי בכ-30 תיקים במהלך השנים, ומעולם לא נתקלתי במשהו כזה. במאמץ משותף הצלחנו להגיע לתוצאה המיוחלת עבור משפחה מרובת-ילדים, אחרי שאיתרנו את החייב והוא כבר החל לשלם את הכסף, ודווקא באופן קפקאי בישורת האחרונה של העברת התשלום, הכסף יושב ומחכה בקופת האוצר האוסטרלית. זאת, כשמצדם אין שום גמישות שתקל על האישה ותמנע ממנה את המסע הארוך מישראל לאוסטרליה כדי לגבות את המזונות שמגיעים לה".

"קיבלתי גט משליחים"

ובינתיים, בזמן שהתיק מתנהל, קרו כמה דברים: בשנים שבהם התנהל התיק, רביה-טל למדה משפטים, והיא כיום עורכת דין עצמאית ומפרנסת את ילדיה בכבוד וברווחה כלכלית יחסית למצב שבו הייתה נאלצת לפרנס אותם ממשכורת של מורה בלבד. במקביל, ובזכות ההליכים המשפטיים העיקשים שניהלה, הצליחה לקבל "גט בהתכתבות" מהגרוש שלה, שברח לפני שהם התגרשו והותיר אותה עגונה.

הדבר השני הוא שהכסף ממשיך לזרום לידי רשויות אוסטרליה, שממשיכות לגבות את סכום המזונות החודשי עבור רביה-טל. "אחרי שנפרדנו, עזבתי את התחום של ההוראה והלכתי ללמוד משפטים, ויש לי משרד לעורכי דין, ואני מתפרנסת יפה, ברוך השם. את הגט הוא שלח לי משם. אני קיבלתי גט שליחים", אומרת רביה-טל, שמצטיירת כאישה חזקה וחיובית.

בפן הפחות חיובי, חלק מילדיה אינם מכירים כלל את אביהם. "אני מדברת ממקום אופטימי ועוצמתי, אבל קשה לתקן את עוגמת-הנפש של הילדים שלי, שגדלים בלי אבא. יש לי 3 ילדים, שאם הם יישבו לידו באוטובוס, הם לא ידעו שהם הילדים שלו, כי הם לא יזהו אותו". 

מעבר לכך, מוסיפה רביה-טל, לא כל אישה הייתה יכולה להשקיע את הכספים שהיא משקיעה כעת כדי לקבל את הכסף. "זה עולה לי כמעט 15 אלף שקל לנסוע לאוסטרליה, הוצאות הנסיעה והשהייה, בלי שופינג ובזבוזים. לא לכל אחד יש את הכסף הזה להוציא. אם הייתי מורה למתמטיקה שמרוויחה 7,000-8,000 שקל, לא יכולתי לנסוע להביא את הכסף. זה היה בגדר חלום. היו לי המון לילות לבנים עד שהגעתי למקום שאני נמצאת בו היום. לדאוג ל-8 ילדים ולחיות בלי מדור, בלי תמיכה 8 שנים, זה לא דבר פשוט. רק עכשיו הגענו לכסף ועוד לא נגעתי בו". 

ב-6 באוגוסט תעלה רביה-טל לראשונה בחייה למטוס ("זו הטיסה הראשונה שלי בחיים", היא מספרת. "בחיים לא הייתי עוזבת את הילדים וטסה אם לא הייתי חייבת. זו בהחלט כפייה לא פשוטה בשבילי"), בתקווה לחזור עם חלק מסכום המזונות עבור ילדיה בני ה-9 עד ה-21. 

למי הסיוע המשפטי יכול לעזור כאשר החייב במזונות ילדים אינו בישראל