ישראל תופסת את המקום הראשון ביחס בין העשירון התשיעי לתחתון. פי 7.22 על פי נתוני 2016, כך עולה מדוח התעסוקה לשנת 2018 אשר פורסם אתמול (ד') על ידי ה-OECD. היחס הממוצע בין העשירונים האלה במדינות ה-OECD הוא 3.22. במקום השני, הרחק מישראל, נמצאת ארה"ב, עם יחס של 5.05 לפני קוסטה ריקה עם יחס של פי 5 בין עשירון העליון לעומת התחתון.
עוד עולה מהדוח כי המשק הישראלי רשם בשנים האחרונות אחת הירידות הגדולות ביותר בחלקם של העובדים בתוצר, זאת בשל עלייה איטית בשכר בהשוואה לגידול בפריון. על פי הנתונים, בישראל נרשמה ירידה מצטברת של כ-7% בחלקו של השכר בתוצר לעומת הממוצע בשנים 1995-2013.
על פי הדוח, רק בארה"ב, פולין וקוריאה נרשמה ירידה גבוהה יותר מאשר בישראל בחלקו של השכר בתוצר. הדוח מציין כי הסיבות לירידה זו נעוצות בניתוק שבין עליית הפריון לעליית השכר הריאלי. בכמעט כל מדינות ה-OECD השכר עולה בקצב איטי יותר מאשר בשנים שקדמו למשבר הכלכלי של 2008. למעשה, בכל אזור ה-OECD קצב העלייה בשכר הנומינלי היא כמחצית מהקצב הממוצע לפני עשור, 3.2% לעומת 5.8% בהתאמה.
יש ציין כי בישראל נרשם שיעור אבטלה מהנמוכים ביותר בין מדינות ה-OECD בשנת 2016, כ-4.2%, לעומת ממוצע של 5.8% במדינות ה-OECD. מדינות עם שיעורי אבטלה נמוכים יותר היו יפן, 2.8%, מקסיקו, 3.5% וגרמניה, 3.8%.
מהדוח עולה גם כי העובד הישראלי נמצא ב"צמרת" מבחינת שעות העבודה השנתיות שלו, 1,885 שעות לשנה, לעומת ממוצע של 1,750 שעות בממוצע למדינות ה-OECD. רק במקסיקו, יוון, רוסיה, פולין, צ'ילה וקוסטה ריקה נרשמו יותר שעות עבודה לשנה מאשר במשק הישראלי. שיאנית שעות העבודה היא מקסיקו עם 2,257 שעות לשנה.
פערי השכר OECD
פיגור במדיניות ההכשרות המקצועיות
הדוח מראה, פעם נוספת, את הפיגור הרב הקיים במשק הישראלי בכל הקשור למדיניות פעילה של הכשרות מקצועיות לעובדים ואמצעי מדיניות לשיפור יכולות ופריון. לישראל אחד מהשיעורים הנמוכים ביותר בין ה-OECD בתחום זה. ההוצאה הממשלתית לתוכניות של קידום פעיל של עובדים עומדת על 0.27% מהתוצר בישראל, גבוה רק מארה"ב ויפן, עם 0.27% ו-0.3% בהתאמה. בדנמרק, במקום הראשון, השיעור היה 3.22%.
ישראל נמצאת במקום הראשון כאשר בוחנים את תחולת השכר הנמוך בשוק העבודה. שיעור העובדים עם שכר נמוך משני שלישים של השכר החציוני עמד בישראל על יותר מ-26%. ארה"ב ניצבת במקום השני עם שיעור של 24.9%. הממוצע של תחולת השכר הנמוך במדינות ה-OECD היה 17.9%.
ה-OECD מציין כי הירידה בקצב עליית השכר פגעה במיוחד בעובדים בתחתית סולם השכר. אלה שרשמו את העלייה הגבוהה ביותר בשכר היו העובדים במאיון העליון של סולם השכר. מהנתונים גם עולה כי פערי השכר בישראל היו מהבולטים ביותר
פער השכר בין גברים ונשים עמד בישראל על כ-19% לעומת ממוצע של 14% ב-OECD. נתון נוסף מראה כי פער ההכנסות בין עובדים בגילאים 25 -64 לעומת גילאים 15 עד 24 עמד על 73%, כמעט פי שניים מהממוצע של ה-OECD. הדבר משקף, בין היתר, את ההכנסות הנמוכות של צעירים בגיל גיוס לצבא בישראל.
מן הדו"ח עולה כי בישראל שיעור העובדים במשרות חלקיות נשאר יציב בשנים האחרונות, ברמה של 15% עד 15.5%, אם כי הרכב העבודה הזמנית השתנה. שיעור העבודה החלקית בקרב הגברים עלה מ-7.4% בשנת 2000 ל-9% בשנת 2017. לעומת זאת בין הנשים ירד שיעור המועסקות במשרה חלקית מ-25.4% בשנת 2000 ל-22.4% בשנת 2017.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
