לעבור לצבא מקצועי - בלי כפייה

כששני שליש מהצעירים אינם מגויסים לצבא, האשליה של "צבא העם" רק יוצרת סרבול, שסעים ופגיעה כלכלית

חיילי מילואים/ צילום: דובר צה"ל
חיילי מילואים/ צילום: דובר צה"ל

השבוע, שוב, בפעם המי יודע כמה, הגיע נושא הגיוס לצה"ל לנקודת רתיחה, והפעם בשל "חוק הגיוס", ששוב איים על יציבות הקואליציה והממשלה. סביר להניח, שגם הפעם תצלח הממשלה את הסערה התורנית בנושא הזה, שכבר 70 שנה גורם לשסע בציבורים ולשיסוי אלה באלה. כמה פאתטי שאף על-פי כן, אנחנו ממשיכים להגדיר את הצבא כ"צבא העם", הדבר שמאחד את כל העם.

השאלה היא - כמה זמן עוד נמשיך לרמות את עצמנו ולהגדיר את צה"ל כ"צבא העם", כאשר פחות משני-שלישים מבני הגיל הפוטנציאלי מתגייסים לצה"ל?

במציאות, צה"ל אינו מגייס את החרדים ואת הערבים, את רוב הבנות הדתיות, ולא את רוב בעלי המוגבלויות, לא את הפציפיסטים, וכן עוד כמות הולכת וגדלה של כאלה המצליחים למצוא דרכים להשתמט מהשירות.

ברור, כי צה"ל אינו יכול, ואף אינו מעוניין, לגייס את כל המועמדים לגיוס. ידוע שכבר כיום שיעורי האבטלה הסמויה והבלתי סמויה בצה"ל, מגיעים לממדים עצומים.

הגיע הזמן לשים את המראה הזאת מול הפרצוף שלנו, ובעידן שבו אנו מדברים על ערכים של יעילות ושקיפות בכל המערכות, הם לא ידלגו גם על צה"ל.

ראוי גם לשאול את עצמנו, לגבי חיילים שכן נותנים את כל כולם לצבא, והצבא זקוק להם נואשות - האם 100 שנה לאחר שהעבדות חוסלה בעולם החופשי, נמשיך אנחנו לשלם להם משכורות של עבדות?

כל אלה מובילים למסקנה, שתופסת תאוצה לאחרונה, וגם אנחנו הפסקנו להגיד אותה בחדרי-חדרים: מדינת ישראל חייבת לבדוק כעת את ההיתכנות לעבור לצבא מקצועי. בכינוס בנושא שכינסנו בכנסת, שאלנו ח"כ מוסי רז (מרצ) ואני, את השאלות הללו, והעלינו לדיון היבטים נוספים בסוגיה.

לצבא מקצועי יגויסו אלה שירצו, ואלה שהצבא צריך ויצטרך להם. הם יעברו הכשרה ממושכת ואז ישרתו בצבא במשך זמן ארוך ומשמעותי, ויראו בכך קריירה לכל דבר. צבא כזה גם יתגמל את כלל חייליו בשכר הולם. צבא כזה ימתג את חייליו ורבים מתוך הקהילות שלא מתגייסים כיום, משום שהצבא הוא כפייתי, ישמחו להתגייס, ולקבל תגמול ראוי.

מהלך כזה ישחרר לתוך מעגל היצרנות והכלכלה במדינה את אותם המובטלים הסמויים והגלויים, וכך הם יוכלו לתרום באמת לחברה הישראלית ולא ב"כאילו".

ברגע שלא יהיה גיוס חובה, "ישוחררו" אלפי בני ישיבות שיושבים בישיבות, רק משום שאין להם ברירה, יתרמו גם הם את חלקם, ישתלבו במעגל התעסוקה, וממילא יפסיקו להיות נטל על הציבור.

רבים מהתוקפים את רעיון הצבא המקצועי, טוענים שזה יהפוך לצבא שישרתו בו רק בני עניים. טענה זו מופרכת על-פי הניסיון הרחב בעולם. האם עדיף שאותם "בני עניים" ימשיכו להרוויח משכורות רעב, ויהיו עוד נטל על משפחותיהם? הרי לאלה יישארו שתי אופציות טובות פי כמה מהמצב כיום. הם יוכלו להשתלב בצבא המקצועי, או לצאת לשוק העבודה. בשני המקרים הם יסייעו לכלכלת משפחותיהם במקום להמשיך להיות נטל על הציבור.

הטענה השנייה הרווחת נגד "צבא מקצועי" היא, שאנחנו פוגעים ב"אתוס הציוני". אישית, אינני חושב שבעידן הזה יש צורך בכך שהמדינה תחנך את העם. יתרה מכך, ברגע שפחות משני-שלישים מתגייסים לצבא, האתוס הזה כבר לא באמת קיים. כמו כן, האם המשרתים בגופים הביטחוניים המקצועיים הקיימים כיום - דהיינו, המוסד והשב"כ, לוחמי האש, מד"א, המשטרה וכיו"ב - אינם חלק מ"האתוס הציוני"?

השורה התחתונה - כאשר צה"ל יהפוך גם הוא לגוף מקצועי, קטן וחכם, הוא יהיה פחות מסורבל, יותר יעיל, וגם משהו שנוכל עוד יותר להתגאות בו, כ"אתוס ציוני" אמיתי.

■ הכותב הוא חבר כנסת מהליכוד.