הנקראות ביותר

מסרבים לשתף פעולה: הבנקים הישראלים נגד חברות הפינטק

סטארט-אפים פיננסיים טוענים: לא רק שהבנקים מסרבים לשתף איתנו פעולה, הם עושים הכל כדי למנוע מאיתנו לפתוח חשבונות ● החודש יידרשו הבנקים להבהיר לכנסת את מדיניותם ● בנק ישראל: "הסיבה למגבלות היא שעלולים לנצל את חברות הפינטק לרעה"

פינטק \ צילום: שאטרסטוק
פינטק \ צילום: שאטרסטוק

שניר יוסף, יזם הייטק צעיר בן 29, הקים בשנה שעברה חברת פינטק בשם Blinkwire. מטרתה היא לאפשר העברות כספים בין אנשים פרטיים בדרך שעוקפת את הגופים הממוסדים, במטרה להוזיל את ההעברות בעשרות אחוזים. התשתית הטכנית קיימת, אתר אינטרנט יש, אפליקציה יפה יש, לקוחות פוטנציאליים יש בשפע. רק השירות לא עובד. למה? לדברי יוסף, שני בנקים ישראליים סירבו לפתוח חשבון בנק עבור החברה. ובלי חשבון בנק אין דרך לבצע העברה בנקאית.

"אני כבר שנה וחצי לא מנהל חברה, אני מנהל מלחמה", אומר יוסף ל"גלובס". "אין סביבה עוינת לעסקים ולחברות פינטק כמו ישראל, לא ראיתי דבר כזה. אם יבוא אלי היום יזם ויגיד לי 'שניר, אני רוצה לפתוח בארץ חברת פינטק', אני אגיד לו שזו טעות אסטרטגית".

לדברי יוסף הוא מכיר את דרישות החוק בתחום העברות הכספים, ועל כן הקדים והצטייד בכל הניירת הדרושה, המעידה על רמת הביטחון הגבוהה שעליה תשמור החברה. התוכנית העסקית הייתה להוציא את המוצר לשוק בתוך 10 חודשים, לאחר סיום ההליכים בבנק. אלא שבשנה האחרונה זה פשוט לא קרה, ובהיעדר פעילות עסקית המצב מידרדר. "הבאנו כסף מהבית, אני לא יכול להסביר לך באיזה All In אנחנו. הבנק יודע שאתה לא יכול להפעיל את העסק בלעדיו, והאינטרס שלו הוא למשוך אותך כמה שיותר. אני אומר לך את האמת: היום החברה במצב של גסיסה. לא פחות מזה".

לפני פרק היזמות שימש יוסף שימש כעורך דין של חברות הייטק. "הייתי בטוח שראיתי הרבה דברים, אבל תחבולה כמו שהפעילו עליי לא ראיתי. הבנק יודע שאסור לו לסרב רשמית לפתוח חשבון, אז הוא ממציא לך דרישות מסמכים, שאלוהים יודע איך אתה יכול להשיג אותם. דרשו ממני מידע על לקוחות, מסמכים שחלקם מנוגדים לכללי האתיקה של רואי החשבון. אין ספור שאלות שחוזרות על עצמן בלופים של שלושה חודשים. עשיתי אינספור ביקורים בסניף, העברתי עשרות אישורי רואי חשבון, עשרות אישורי עורכי דין, עשרות הבהרות - ואתה רואה שאין בזה תכלית. המטרה היא להתיש אותך".

"אנחנו נמצאים בסיטואציה הזויה"

בעוד שבועיים, ב-15 בחודש, יגיע המועד האחרון שניתן לבנקים "לקבוע מדיניות ונהלים לפתיחה וניהול חשבונות לגופים פיננסיים". בוועדת הרפורמות בכנסת כבר נערכים לישיבה רחבת משתתפים, שבה יידרשו הבנקים להציג נהלים מסודרים לפתיחת חשבונות מצד כל גוף ש"נוגע בכסף". רבים מהגופים האלה הם סטארט-אפי פינטק, שמנסים לחבר בין המערכת הפיננסית השמרנית לעידן הטכנולוגי הזריז.

עוד בנושא גלובס טק


ישראל, כך מעידים הנתונים והדוברים הממשלתיים הנלהבים, הופכת למעצמת פינטק עולמית. לפי נתוני IVC, סטארט-אפים בתחום גייסו ברבעון הראשון של 2018 לבדו 328 מיליון דולר - 141% יותר מאשר בתקופה המקבילה בשנה שעברה. אלא שבשטח רבים מנהלי החברות האלה ממורמרים, מתוסכלים ואפילו מיואשים. לתחושתם מדינת ישראל דואגת לבנקים, לא להם.

זאב מימון, מנכ"ל סטארט-אפ התשלומים Mazalit, המתמקד בסחר ביהלומים, מספר על חוויה דומה לזו של יוסף: "תראה איזו סיטואציה הזויה: אתה מביא רעיון מדהים, מגייס אנשים, טכנולוגיה, משקיע מכספך, מצליח לגייס כסף ממשקיעים במיליוני שקלים, מעסיק עשרות אנשים בעלות של מאות אלפי שקלים, והבנק לא מוכן לפתוח לך חשבון בנק כדי להתחיל את הפעילות". לדבריו החברה קיבלה את כל הרישיונות הנדרשים, משרד האוצר תומך בפעילותה וגם הרשות לאיסור הלבנת הון, אבל "התחושה היא את הרישיון לא צריכים בכלל לבקש מהמדינה, אלא מהבנק".

הפלטפורמה של מזלית מכניסה חדשנות לעולם המסורתי והחשדני של העברות תשלומים בין סוחרי יהלומים. פעילותה, כמו זאת של BlinkWire, עלולה לפגוע בהכנסותיהם של הבנקים. "סיפקנו פתרון שגם מוזיל את העלויות דרמטית, גם מוודא את הציות לרגולציה בצורה טובה יותר וגם מזרז את התהליכים ומצמצם את הסיכונים", אומר מימון. "הבנקים הישראלים פחות אוהבים את זה, כי אתה הולך לקחת להם הרבה מהעמלות שלהם. בישראל אין תחרות בין הבנקים, ואם בנק אמר לך לא מיד כולם אומרים לא. באירופה המצב שונה: בהולנד יש 120 בנקים ויש תחרות, 20 בנקים יכולים לסרב ועדיין יהיו 100 שיסכימו".

לדבריו הגישה בישראל נמצאת הרחק מאחור כשמדובר בעולם הפינטק. "אתה מפתח פה דברים מהקצה של הקצה של עולם הטכנולוגיה ואתה רוצה להראות את זה לבנק, אז הם אומרים - שלח את זה בפקס. וכשאתה ניגש לבנק, את מי אתה פוגש? את האנשים שעובדים בסניף, מחכים לפנסיה. אף אחד שם לא רוצה לקחת סיכון".

כתוצאה מהמצב הזה, אומר מימון, השנה החולפת הייתה קשה לחברה: "בשנה הזו ההשקעה הראשונית נעלמת, החברה קורסת, והולך המיזם. במקום שיהיו סביבי שבעה אנשי מכירות ושהחברה תגדל, יש לי שבעה עורכי דין כדי לפתוח חשבון בנק אחד בישראל. אולי הכוח שיש לבנקים בארץ גדול מדי עבור חברות פינטק ישראליות צעירות, והן לא יכולות להתמודד איתו".

הבנקים מפסידים או מרוויחים מהפינטק?

סימה שפיצר, מנהלת יחידת רישוי ובנקים חדשים בבנק ישראל, אומרת כי התנהלות הבנקים לא מונעת מזדון או מאינטרסים - אלא פשוט מתוך זהירות. "מדובר בגופי פינטק שנוגעים בכסף, כלומר מבצעים באמצעותו העברות מחשבון לחשבון מעל הראש של הבנק. הבנק לא יודע מי הנהנה בחשבון, אם לא מדובר בהלבנת הון או עבירה אחרת. על חברות פינטק לא חלות חובות איסור הלבנת הון, אבל על הבנק כן".

שפיצר אומרת שהבנקים מוצאים עצמם בין הפטיש לסדן: הם דווקא מעוניינים לקדם פעילות הפינטק שעשויה להכניס להם רווחים, אך עלולים להיחשף לסנקציות קשות, כמו שלילת פעילות בארה"ב. "לרגע אנחנו לא חושדים שגופי הפינטק מסייעים בפועל להלבנת הון, אבל הם עלולים להיות כלי לשימוש לרעה בידי גופים שמחפשים דרכים להכניס כספים למערכת הפיננסית".

לדבריה, הפתרון בעולם היה מעבר לרגולציות מתקדמות, כמו PSD האירופית, שמטילות חובות איסור הלבנת הון גם על גופים המשמשים צינור להעברת כספים. "בישראל הנושא לחלוטין לא מפוקח, אנחנו עובדים עליו כבר זמן רב ועדיין לא חלה התקדמות. ועם זה הבנקים צריכים להסתדר: עם העברות סכומים מאוד משמעותיים מבלי שיודעים מיהם הלקוחות, הנהנים והתנאים המסחריים".

גם רומן דיזנגוף, יועץ רגולציה לחברות פינטק, לא משתכנע מטענות הסטארט-אפים: "הדאגה שהפינטק הולך להחליף את הבנקים עוד מאוד רחוקה, כרגע על כל שקל שהפינטק מרוויח הבנק כנראה מרוויח שניים. אלא שלקוחות פינטק הם בין המסוכנים ביותר של הבנקים, שיש להם אחריות למנוע הלבנת הון. זו בעיה גלובלית קיימת".

אם דיזנגוף עובד עם הפינטק אבל מאמץ את עמדת הבנקים, נתקלנו גם במרואיין שמציג את העמדה ההפוכה. הוא מסרב לדבר בשמו, אך ניהל בעבר את פעילות החדשנות באחד הבנקים הישראליים, כולל פינטק. "יש החלטה מודעת להצר את צעדיהן של חברות שיכולות להיחשב כמתחרות בגופים הפיננסיים הישראלים", הוא טוען, "אנחנו רואים היום שבנקים יודעים להתמודד יפה מאוד עם הלבנת הון, להגיד שהבעיה היא חברות הפינטק ושאולי הן מסוכנות זה לא מקצועי ולא רציני. קשה לי להגיד את זה אבל יש פה יד מכוונת לפחות בחלק מהמקרים, ויש דוגמאות מהחודשים האחרונים כולל הגעה לבית משפט. הפתרון מבחינת חברות הפינטק הוא לנהל את כספן דרך בנקים זרים שפועלים בארץ, כמו HSBC, סיטי או JP מורגן. הם יקפצו על הצעות כאלה".

אפשר חשבון ?
 אפשר חשבון ?

איש לא ממהר לקבל אחריות

בגופי הפיקוח לא ממש שועטים לקבל לידיהם את האחריות לנושא. בפיקוח על שוק ההון אמרו לנו שאת השאלות בנושא צריך להפנות לבנק ישראל, ואילו בפיקוח על הבנקים טענו שהחברות הישראליות אמורות להיות מפוקחות רשות שוק ההון ועל ידי משרד האוצר. אחרי הכל, מי רוצה להיות אחראי לשערוריית הלבנת כספים פוטנציאלית של אחת ממשפחות הפשע שיחליטו לעבור לפינטק?

מי שמנסה לפשר בין כל הצדדים היא ח"כ רחל עזריה מכולנו, העומדת בראש ועדת הרפורמות של הכנסת. אצלה בוועדה הוכן החוק לפיקוח על שירותים פיננסיים ומאז היא מלווה את הנושא בתקווה להניע את השוק. בין השאר יזמה חתימת מזכר הבנות בין הגופים המפקחים והמפוקחים, ונקבע לוח הזמנים לפרסום הנחיות הבנקים.

"הבנקים מתעמרים בחברות הפינטק", היא אומרת ל"גלובס", "זה לא יכול להימשך ככה. הם מגזימים לגמרי. המטרה שלי שהחברות לא יברחו לחו"ל, ואני יודעת שזה מה שקורה. זה מדהים שאנחנו סטארט-אפ ניישן אבל בכל מה שקשור בפינטק אנחנו לא רלוונטיים. וזה בגלל מה שהבנקים עושים".

אלא שמעבר לישיבה המתוכננת בוועדת הרפורמות של הכנסת, קשה לראות איך עזריה יכולה לכפות על הבנקים להתנהל אחרת. חקיקה בנושא אינה צפויה מצדה, ומעבר לכך - היא מתעתדת להתמודד בקרוב על ראשות עיריית ירושלים, ובכך תעזוב למעשה את הזירה הפרלמנטרית. חברות הפינטק עשויות להישאר גלמודות, שוב. 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!