הנקראות ביותר

למשקיעים אין הגנה מקריסת חברות

פירוק החברה לא ישיב למשקיעים את כספם, אבל אפשר ללמוד מהאמריקאים איך לבטח פיקדונות והשקעות

פשיטת רגל / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
פשיטת רגל / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בישראל פועלים כיום גופי השקעה לא מעטים. גופים אלה משקיעים כמתווכים פיננסיים את כספיהם של בתי-אב רבים בישראל, בין אם בשוק ההון המקומי ובין אם בשווקים בינלאומיים. פעילות גופי השקעה אלה מפוקחת לפי העניין על-ידי רשות ניירות ערך ועל-ידי רשות שוק ההון. אולם הפיקוח של הרשויות כשלעצמו אינו מחסן בהכרח מקריסה כלכלית של חברת השקעה כזו או אחרת.

ואכן, בעת האחרונה נחשפנו לקריסת חברות השקעה ישראליות שנקלעו לחדלות פירעון, ביניהן שורט טרייד וג'נרל טרייד, ולאחרונה הצטרפה לרשימה הלא-מכובדת זו גם חברת איי.ג'יי אינווסטק. עם היוודע דבר הקריסה, הגישו משקיעים בה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה למינוי מפרקים זמניים לחברה. בקשה זו נענתה על-ידי בית המשפט, אך בינתיים שלחה החברה הודעה לכל המשקיעים בה, שלפיה השקעתם ירדה לטמיון וכספם אבד.

לצערנו, זהו החיזיון הנפוץ בעת חדלות פירעון של חברת השקעות. משקיעים רבים ותמימים, ששמו את מיטב כספם והשליכו את יהבם על החברה, נותרים חשופים להפסדים כספיים ניכרים, ואין בנמצא מקורות זמינים לכיסוי הפסדים אלה. לפי הדין, המשקיעים הם נושים לא מובטחים לכל היותר, ואולי אף למטה מכך, וספק רב אם הם יזכו להחזר ההשקעה שבחשבונם מקופת הפירוק.

המפרקים יצטרכו לנהל חקירות ותביעות במשך חודשים ארוכים נגד מנהלים בחברה שפעלו שלא כשורה בכספי המשקיעים והפסידו אותם ללקוחותיהם. אך למעשה, גם לאחר שנים של ניהול תביעות אלה, ההחזר הכספי למשקיעים לא צפוי להיות גבוה. סיכון מוגדל זה למשקיעים מהווה פגיעה במהימנות שוק ההון ובאיכותו ופוגע דווקא בחוליה החלשה בשוק - לקוחות גופי ההשקעות.

שוק הון בריא צריך לייצר מנגנון הגנה ללקוחות של בתי השקעות שקרסו. רק כך הוא יוכל לחזק את אמון הלקוחות ואת נכונותם להשקיע בו. דבר זה טרם הוסדר עד כה בישראל.

בהקשר הבנקאי בישראל, עולה מדי פעם לדיון הצורך במיסוד של ביטוח פיקדונות. משמעות הדברים היא שכל בנק יפריש לחברה או לקופה מרכזית ייעודית הפרשה כספית, אשר תשמש כעין "קופת ביטוח" שתשפה ותפצה לקוחות בנקאיים על גירעונות שיימצאו בפיקדונותיהם, עקב קריסתו הכלכלית של אחד הבנקים החברים.

מנגנון כאמור קיים בארצות-הברית ונקרא FDIC. בעת המשבר הפיננסי העולמי שפרץ ב-2008, הוא מילא תפקיד מרכזי בהתמודדות עם הפסדי-העתק שמהם סבלו הלקוחות. בארצות-הברית קיים מנגנון ביטוח והגנה נוסף, לשם הגנת השקעותיהם ופיקדונותיהם של הלקוחות בגופי השקעה שאינם תאגידים בנקאיים אלא חברות ברוקראז'. על-פי החוק הפדרלי, כל גוף השקעות מפוקח מחויב להיות חבר ב-Securities Investors Protection Corporation) SIPC) ולהפריש לגוף מרכזי זה כסף, כחבר בו, לשם הגנת הלקוחות של בתי השקעות שיקרסו. SIPC מילא תפקיד חשוב כשבתי השקעות רבים קרסו, לרבות קריסת הענק של ליהמן ברדרס.

המציאות העדכנית מלמדת כי הסיכון השכיח יותר לקריסות כלכליות בשוק ההון בישראל הוא דווקא הסיכון לקריסת חברות השקעות. טוב יעשה המחוקק אם ימסד בהקדם מנגנון להגנת לקוחות של חברות השקעות מפני אובדן כספם בעת נפילת החברות. הליכי פירוק חברות ההשקעה חשובים הם, אולם לא מהם לבדם תצמח הישועה ללקוחות. גוף לביטוח השקעותיהם הוא צורך אמיתי של השוק, והגיעה השעה להקימו.

■ הכותב הוא פרופסור לדיני חברות באוניברסיטת בר-אילן. היה כנ"ר במשרד המשפטים. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות