תקיפת סייבר מטעם צפון קוריאה / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
בפברואר השנה הודיעה התביעה הפדרלית בארה"ב על הגשת כתבי אישום נגד 13 אזרחים רוסים ו-3 חברות רוסיות, בגין מבצע מתוחכם שנועד להגיע למיליוני אמריקאים, בניסיון להשפיע על הבחירות לנשיאות שנערכו ב-2016. הסברה היא כי גופי הביון הרוסיים ובכיריה, שאף מחוברים לקרמלין, היו אלה שהנחו את הנאשמים הרוסיים.
בדומה לרוסיה, עשרות מדינות עוסקות כיום במבצעי השפעה רשתיים. מחקר בנושא שנערך אשתקד באוניברסיטת אוקספורד מצא כי ב-28 מדינות פועלים גופי ציבור שונים במרחב התודעתי ברשתות החברתיות, בהשקעה של מאות מיליוני דולרים ותוך הפעלת מערכים הכוללים אלפי עובדים.
אולם אף אחד מהגופים הנסקרים במחקר אינו משויך ארגונית למשרד חוץ, שהוא הגוף הממשלתי האחראי על ניהול מדיניות החוץ של המדינה, אלא לעשרות משרדי ממשלה אחרים או לגופי ולארגוני ביטחון.
משרד חוץ שירצה להשיג יעדים דיפלומטיים - מחויב לבצע מעבר מהמודל המסורתי של דיפלומטיה ציבורית, למודל "היברידי", שיאפשר יצירת קשרים עם חברות גלובליות וגופי חברה אזרחית. כי הפעילות ברשת היא חוצה גבולות, ולכל אחד מהם יש יתרונות יחסיים להשגת מערכה תודעתית יעילה ברמה הטקטית והאסטרטגית.
פנייה לקהלים באמצעות רשתות חברתיות, דוגמת פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם, לצד אתרי אינטרנט ייעודיים, ורמת התקשורת הבין-אישית הגבוהה המתאפשרת באמצעים אלה, המכונים גם דיפלומטיה-דיגיטלית, מקנים למדינות יתרונות רבים.
ניתוח מקרה בוחן ייחודי מהשנים האחרונות שופך אור על הקשיים שבהם נתקלים משרדי חוץ בניהול מבצעי השפעה ותודעה ברשת.
מחלקת המדינה האמריקאית הובילה במשך כשנה וחצי את המאבק ברשת נגד דאע"ש. שני גופים הוסמכו להוביל את המאבק בתקציב שנתי של 5 מיליון דולר והעסקתם של כ-50 אנליסטים. פעילותם העיקרית הייתה הפצת מסרים בטוויטר, פייסבוק וביוטיוב בשם ממשלת ארה"ב, במטרה למנוע את הצטרפותם של אזרחים לדאע"ש. אולם במסמך שהודלף ל"ניו-יורק טיימס" ביוני 2015 נכתב כי המדינה נכשלה במאבק האינטרנטי על התודעה מול דאע"ש, וכן שאנשי הארגון (דאע"ש) הפגינו יכולות, יעילות רבה וזמן תגובה מהיר יותר מארה"ב ובעלות-בריתה; המסמך אף הצביע על חוסר אחידות במסרים ועוד.
מדוגמה זו עולה כי משרדי חוץ בתצורתם הנוכחית מתקשים להתמודד בדרך פרו-אקטיבית עם אתגרים רשתיים, וכן היא משקפת את האסימטריה הבסיסית של כללי המשחק בניהול מערכה על התודעה. משרדים אינם בנויים ליטול יוזמה ולהיערך לקראת תרחישים עתידיים, ולרוב מגיבים לאירועים קיימים.
בעידן הרשת, משרד חוץ שרוצה להשיג מטרות ויעדים בתחום התודעה, ולהשפיע על יריביו, חייב לפתח יכולות קיברנטיות "רכות", שיאפשרו לו להתגמש ולהשתנות במהירות, תוך התאמת מסריו לקהל היעד הרלוונטי.
בעקבות כישלון מאמצי הלחימה בדאע"ש ברשת, הקימה מחלקת המדינה האמריקנית גוף חדש בשם ה-GEC, שנועד לשמש כגוף מטה מתכלל (ממזג-מתאם) לתיאום הפצת המסרים מבחינה רעיונית וטכנית. המבנה החדש איפשר את הגמישות המוסדית שהייתה חסרה וכללה את הפעלתם של קמפיינים באמצעות מיקור חוץ, או בשיתוף-פעולה עם מערכות ביטחוניות.
משרדי חוץ חייבים להבין שכדי לעמוד ביעדים במסגרת לוחמה מסוג זה, יש צורך לנהל מערכה שתכלול פעילות פרו-אקטיבית ברבדים גלויים, אך גם סמויים, שכן פעילות סמויה מסייעת בסנכרון הפעילות בין הגופים השונים הפעילים בתחום, וכן מול מעגל רחב יותר של ארגוני ביטחון ודיפלומטיה. הרובד הסמוי כולל, בין היתר, פעילות בלתי מזוהה ובניית נכסים אינטרנטיים מוסווים ("No logo strategy"). יתרונותיהן מאפשרים גמישות בהפעלת הכוח, הגדלת מרחבי הפעולה והכלים האופרטיביים הנדרשים להעלאת אחוזי ההצלחה להשפעה על קהלי היעד.
אם כל זה לא יקרה, משרדי חוץ ימשיכו למצוא את עצמם כשידם על התחתונה בקרב ברשת מול יריבים מדינתיים, ארגוני טרור ואחרים.
■ הכותב הוא ראש תחום מודיעין ואסטרטגיה במכון "אבא אבן" בבינתחומי הרצליה.