הפתרון לפנסיה הדלה של גיל הזהב

יותר ויותר פנסיונרים נאלצים לצאת לעבוד. היתרון הכלכלי הוא לא היחידי

קשיש / צילום: Shutterstock
קשיש / צילום: Shutterstock

חנה, אחות קופת חולים שעשתה לי בדיקת דם לפני חודש, יצאה לפנסיה לפני שנה לאחר 36 שנות עבודה כאחות. בגיל 65, לדבריה, "סדר יומה השתבש בגלל חופשת הפנסיה" והיא חזרה למשרה חלקית בקופת חולים. "פתאום קמתי בבוקר ואחרי הקפה ושיחה עם בנותי, כל היום היה פנוי. לא ידעתי איך למלא את הזמן. פגשתי חברות, הלכתי לסרטים והצגות, גלשתי באינטרנט ובהדרגה השתעממתי. ביקשו ממני להחליף אחות שחלתה והחלטתי לחזור חלקית ל-50% משרה. סדר היום התמלא מחדש והחיים מסודרים. גם כלכלית מצבי השתפר. מבחינתי אשאר לעבוד עוד שנים".

חנה מייצגת תופעה רחבה בארץ ובעולם לפיה פנסיונרים לא רוצים לפרוש לפנסיה. במקום לנצל בנחת את הפנאי לאחר שנות עבודה ארוכות, חלקם מתקשה לתפקד מחוץ למסגרת העבודה. המעבר משכר מלא לפנסיה שמשלמת חלק מהשכר מהווה קושי כלכלי בנוסף לבעיות תפקוד.

מכון המחקר האמריקאי ראנד (RAND) שמייעץ לממשלות וגופים בינלאומיים בתהליכי מדיניות ציבורית, ערך ב-2017 מחקר וגילה כי 40% מהעובדים בני 65 ויותר שפרשו לפנסיה חזרו כעבור מספר חודשים לעבוד. השיקול הכלכלי היה הגורם העיקרי - 22% מהמבוגרים בארה"ב נמצאים מתחת לקו העוני. אבי תוכנית הפנסיה האמריקאית (401K), טד בנה, אמר "הייתי מרסק את התוכנית שבניתי. היא אינה נותנת מענה לעובדים זוטרים שהם חלק מרכזי מהפנסיונרים". בהעדר מענה כלכלי לא פלא שהפנסיונרים בארה"ב חוזרים, או לא מפסיקים, לעבוד עד שתש כוחם ובלבד שתהיה הכנסה. השיפור העולמי בתוחלת החיים יוצר מצב כלכלי לפיו הפנסיה שאמורה להיות נינוחה הופכת לפרק זמן לחוץ כספית. דו"ח של חברת הייעוץ BAIN מארה"ב מאשש לאחרונה את אי הרצון לפרוש לפנסיה.

הקשישים בישראל, בעיקר בגילאי 75-66, עניים בהשוואה בינלאומית. חלקם לא חסכו לפנסיה, אחרים חיים מקצבת זקנה (1,535 שקל ליחיד) של ביטוח לאומי השקולה לכ-25% מהכנסתם לפני שפרשו לפנסיה. רק ב-2008 עברו בישראל לחיסכון חובה בפנסיות שהוא מרכיב חשוב ואצל רבים מהקשישים הוא חלקי. במצב הירוד ביותר נמצאים חלק גדול מעולי רוסיה בשנות ה-90 שיוצאים לפנסיה המתבססת על קצבת זקנה, שאינה מאפשרת מחיה בכבוד. פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה משנת 2012 על מתן אפשרות להמשיך לעבוד ולצבור זכויות פנסיה, גם לאחר גיל הפרישה, אינו מיושם כיוון שחלק מהמעבידים מוכנים להעסיק את הפורשים בתנאי שכר חלקי בלבד.

מומחים לגרונטולוגיה סבורים כי עובדים זוטרים שפרשו נקלעים למצבים של דיכאון ומחלות אם אין להם תעסוקה חלקית. עובדים מבוגרים הם בעלי צרכים שונים מצעירים (המחפשים משכורת ותנאים) בעוד שהפנסיונרים רוצים עבודה בעלת משמעות ומעניינת עם שכר משלים וקטן לפנסיה.

משרד ראש הממשלה קיבל החלטה (834) בדצמבר 2015 לעידוד תעסוקה בקרב אזרחים ותיקים כולל ביטול חובת ההפרשות לפנסיה של המעסיק והעובד, במטרה להביא לשיפור פוטנציאל התעסוקה. הממשלה צריכה לאמץ צעדים מעשיים ותקציביים למניעת עוני בקרב קשישים על ידי עבודה. התרומה למשק תצמח מכך. לשכות העבודה יכולות לעסוק גם בהפניית פנסיונרים למעבידים. לנוכח תוחלת החיים העולה של בני הגיל השלישי אם הנושא לא יפתר במהירות תיווצר בעיית ניוון וייאוש. לא כולם מוצאים פתרון כמו חנה מקופת חולים. אבל צריך לאפשר מגוון תעסוקתי רחב יותר לגיל השלישי כולל עבודות תקופתיות וחלקיות.

■ הכותב הוא גרונטולוג, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים-מל"א.