הנקראות ביותר

קופות הגמל שלנו מלאות בנכסים לא סחירים – זה מסוכן!

מה היתרונות והחסרונות בהשקעה בנכסים לא סחירים? כיצד נכסים אלו תורמים לביצועי הקרנות?

הגדלת החסכון לפנסיה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הגדלת החסכון לפנסיה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלנו מלאות בנכסים לא סחירים. מנהלי ההשקעות מתגאים בתשואה שהם משיגים דרך הנכסים הלא סחירים האלו, ומסתבר שבשנים האחרונות ככל שאתה יותר מוטה לאפיקים לא סחירים כך אתה מרוויח יותר. הפניקס  למשל מחזיקה בקרנות פנסיה 50% נכסים לא סחירים ושיעור גבוה גם בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות - זה משתלם לה - התשואות שלה בשנים האחרונות, מרשימות.

ההסבר לתשואות הטובות הוא אפשרויות מגוונות שלא נמצאות בשוק הסחיר ומספקות תשואה גבוהה. האפשרות הנפוצה ביותר - נדל"ן מסחרי. מדובר על נדל"ן שגופי הפנסיה והגמל רוכשים ומשכירים ומייצרים תשואה, ובמקביל גם נהנות מעליית ערך הנכסים.

אפשרויות נוספת - השקעות בסטארטאפים, השקעה בקרנות גידור, השקעות בקרנות למתן הלוואות, או מתן הלוואות באופן ישיר. מגוון רחב של אפשרויות לא סחירות. אבל רגע - חסר לכם מגוון של מוצרים סחירים - אפשר להשקיע כיום בכל דבר ריאלי (לא סחיר) דרך שוק ההון. רוצים להשקיע בנדל"ן מניב, תעשו זאת דרך ניתוח חברות סחירות בתחום. רוצים להשקיע בסטארטאפים? - יש קרנות הון סיכון ציבוריות. הנהירה לעבר נכסים לא סחירים, נראית כמו העברת אחריות - מנהל הקרן זורק את האחריות למישהו אחר - אבל, אנחנו משלמים לו כסף, לא למישהו אחר.

נכסים לא סחירים - מי קובע את השווי?

הבעיה הגדולה עם נכסים לא סחירים היא שאין להם מחיר בכל רגע נתון. האם אתם רוצים לשים את הכסף שלכם בקופה או קרן שמרכיב גדול מנכסיה ללא מחיר שוק? ומה יקרה, אם (וזו דוגמה תיאורטית) יהיו בקרן הזו פדיונות בהיקף גדול - האם נוכל לקבל את הכסף? האם הקרן תמכור בלחץ את הנכסים הסחירים ותאבד ערך?

קיראו עוד ב"גלובס"


ובכלל - מי מעריך את הנכסים הלא סחירים? מי קובע שהנכס שווה 100 מיליון שקל או אולי 110 מיליון שקל? הישענות על נכסים סחירים בחיסכון הפנסיוני ובקופות הגמל, הופכת את מדידת הערך והתשואה של הקרנות והקופות, ללא איכותית, ביחס למדידה של קרנות וקופות שנשענות על השוק.
בנכסים לא סחירים - מי ששולט בערך הנכסים הוא מנהל הקרן. לא באופן מוחלט, אבל, יש כאן יכולת תמרון והיא בעייתית ומסוכנת. למנהל הקרן או הקופה, אין אינטרס להוריד את ערך הנכס, ולכן - ייתכן מצב (כפי שקרה בחברות ציבוריות) שערך הנכסים בספרים יהיה גבוה מהערך האמיתי.
אתם בטח אומרים - טוב, נו, זה גם יכול להיות הפוך? כן, זה יכול להיות, אבל זה לא באמת קורה. משום מה, למעט מקרים נקודתיים, הערך בספרים תמיד עולה על הערך האמיתי.
ומסתבר שזה טוב לחוסכים מתוחכמים. חוסכים כאלו בפנסיה ובקופות הגמל יכולים ליהנות משני העולמות - לתמרן בין שני סוגי המכשירים ולהרוויח. מנגד, המשקיעים הרגילים, כרגיל מפסידים, והרבה. כאן, תוכלו להרחיב (עם המחשה מספרית).

תכנים ומידע קשור באתר הון:

דירוג קופות גמל להשקעה

מדריך קופת גמל להשקעה

* המאמר נכתב על ידי, הון מדריכים פיננסים. התכנים והמידע במאמר אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור מניות, קרנות נאמנות וניירות ערך אחרים; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתקופת גמל להשקעה – ככה תחסכו לילדים (וגם לעצמכם)