כך "שיחדו" את משרד הביטחון במיליארד ש' תמורת הפרטת תעש

אם יש דבר מרגיז במיוחד בדוח המבקר על הפרטת תעש, הוא ממש לא הליקויים בהפרטה של החברה הממשלתית. ליקויים היו ויהיו בהפרטות כאלה. היו הפרטות מוצלחות והיו כאלה שלא, ויש דברים שהמדינה איננה צריכה לנהל (תעש שאבה 5 מיליארד שקל מכספי הציבור). אבל יש שני דברים שזועקים בדוח המבקר על הפרטת תעש: הראשון הוא התנהלות משרד האוצר ובמיוחד אגף התקציבים. מדוח המבקר עולה שאגף התקציבים העביר עוד 980 מיליון שקל לתקציב משרד הביטחון, שמטרתם היא אחת ויחידה: תמריץ להפרטת תעש. בקיצור, לא נעים להגיד זאת, אבל אגף התקציבים "שיחד" את משרד הביטחון בקרוב למיליארד שקל כתמריץ להפרטה.

ואיך זה קרה? באחד מהסכמי ההפרטה נקבעו פעולות תכנון ואינטגרציה שיבצע משרד הביטחון במתחמי תעש והתמורה שיקבל מרשות מקרקעי ישראל בגינן, המסתכמת בכ-80 מיליון שקל. עוד נקבע בהסכם כי משרד האוצר יעביר לתקציב הביטחון בשנים 2014-2022 עוד 980 מיליון שקל, כשמשרד הביטחון יבצע את פעולות התכנון והאינטגרציה האמורות - תוספת לתקציב הביטחון שהיא "ללא קשר להליך ההפרטה". המבקר נוזף על הדרך העקומה שבה הדבר נעשה: "תוספות לתקציב הביטחון אמורות להינתן ב"דרך המלך" למימוש היעדים של מערכת הביטחון, ולא באמצעות מתן תוספת תקציבית בסך של 980 מיליארד שקל לפעילויות שאינן קשורות להפרטה, כתמריץ לביצוע פעילויות הקשורות בה".

אז ככה: א. נכון שמיליארד שקל על פני שנים בתקציב הביטחון הם בסך הכול סכום קטן יחסית (התקציב השנתי של משרד הביטחון נע סביב 70 מיליארד שקל), אבל מדובר במיליארד שקל ששולמו כ"כתמריץ" להפרטה! יש מספיק שימושים ראויים למיליארד שקל, אז כיצד הם עוברים בקלות כזאת רק כ"תמריץ"?

ב. זו דרכו של אגף התקציבים מאז ומעולם: לנצל את כוח התקצוב כדי לקדם רפורמות או הפרטות שהוא חפץ ביקרן. ייתכן שהוא תקצב בחסר את משרד הביטחון כדי להיטיב עמו בעתיד, בתנאי שיתיישר, וייתכן שלא. בכל מקרה, זו דרך מאוד משונה ומאוד מוזרה ומאוד לא דמוקרטית להשיג את מה שאתה רוצה. זו לא הפעם הראשונה שאגף התקציב פועל מעל ראשה של הכנסת, מעל ראשו של שר האוצר ומעל ראשה של הדמוקרטיה. אולי כדאי להזכיר לפקידיו שהם לא נבחרו מעולם על ידי הציבור.

הדבר השני שזועק בדוח המבקר הוא הקשרים המסועפים של משרד הביטחון עם התעשיות הביטחוניות, ובמיוחד עם חברת אלביט מערכות שזכתה בתעש. היקפי הרכש הענקיים יצרו יחסים צפופים, לעתים צפופים מדי, בין הגופים, ואין זה מפליא שכמה אנשי צבא בדימוס השתלבו בהנהלת החברה. יש במשרד הביטחון אנשים המתלוצצים על כך שהגשר המחבר בין מגדלי עזריאלי למשרדי משרד הביטחון והצבא בקריה הוא בעצם גשר שמחבר בין אלביט מערכות למשרד הביטחון (משרדי אלביט מערכות יושבים במגדלי עזריאלי).

דוח המבקר מציין שבמהלך אחת מישיבות הדירקטוריון של תעש אמר אורי יוגב, אז מנהל רשות החברות (יוגב הוקלט), "באופן ברור וחד-משמעי שאינו משתמע לשתי פנים" כי מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר דן הראל או משרד הביטחון לוחצים על אלביט להציע מחיר גבוה עבור רכישת תעש ומבטיחים לה "כל מיני הבטחות מהצד". הראל ומשרד הביטחון הכחישו זאת ויוגב אמר שלא ידוע לו שהראל או משרד הביטחון מעדיפים את אלביט או הבטיחו לה הבטחות מהצד. כזכור, מי שהיה אז יו"ר תעש הוא אודי אדם, היום מנכ"ל משרד הביטחון, משרד שהפך לחצר האחורית של אנשי צבא בדימוס - כמו אדם עצמו. אכן, יותר מדי גשרים ויותר מדי יחסים צפופים. אין פלא, הכסף של הרכש הצבאי הוא כסף ענק.