כתיבה על מוצר צריכה טכני כמו מכונית מעניקה, בדרך כלל, פטור מהתעסקות בפוליטיקה ורכילות. אבל יש מקרים שבהם פשוט אין ברירה וכזהו המקרה של אאודי A8L החדשה. כ-13 מכוניות כאלה, בגרסה המשוריינת, שעולה כ-3.5 מיליון שקל ליחידה, נרכשו לאחרונה על ידי המדינה עבור רה"מ, הנשיא, שר הביטחון ועוד אח"מים "טעוני הגנה", מה שהופך אותה למכונית השרד הרשמית של ישראל.
לפיכך נמהר להרוות את צימאון הציבור לרכילות ונספר לקוראינו אילו תפנוקים ועינוגים היא מזמנת לבכירי המדינה והמערכת הפוליטית. נתחיל כמובן במושב ה-VIP, שהוא המושב האחורי הימני. מלבד שליטה חשמלית נפרדת ומלאה מגיע המושב גם עם הדום, שנשלף מגב המושב של הנוסע הקדמי ומאפשר שכיבה כמעט מלאה נוסח מחלקה ראשונה. היושב באותו כיסא מכובד זוכה לא רק למסאז' לגב ולכתפיים, כמקובל בלימוזינות, אלא גם - לראשונה בעולם הרכב - למסאז' נפרד לכפות הרגליים, בליווי חימום לימים קרים.
לרשות היושבים מאחור עומדים גם שלושה מסכי מולטימדיה דקיקים וכסופים, שנשלפים מתושבתם, הופכים לטבאלטים ומשמשים כמערכת בידור ותקשורת אישית מקושרת-רשת עם שליטה אלחוטית במערכות הרכב. לחיצה על כפתור מפעילה יוניזטור לשיפור איכות האוויר בתא ולחיצה נוספת מרססת אלקטרונית בשמים יוקרתיים לחלל הרכב. ועוד לא הזכרנו מערכת קול של B&O עם 24 רמקולים ו-1,900 ואט וכך הלאה. בקיצור, בהחלט משתלם להיות VIP בשירות המדינה.
מנעמי שלטון לחוד, ספינת הדגם החדשה של אאודי תוכננה גם כרכב שרד עבור מנהלי תאגידים "רגילים" וסתם אזרחים פרטיים עשירים (מאוד), ולפיכך מתכנניה בחרו בשפת עיצוב שקטה ולא מתבלטת - אם אפשר לקרוא כך למכונית שנמתחת לאורך של קצת יותר מ-5.3 מ'. יש לה פרופורציות מאוזנות וצפויות, משטחי גוף מלוטשים ונטולי התחכמויות וקו שמשות סולידי. מביני עניין יבחינו בפנסים קדמיים אולטרה-מתוחכמים ובפנסים אחוריים מבוססי OLED (לראשונה בתעשייה), שזורחים באור יקרות. אלמנט העיצוב היחיד שמפר את ההרמוניה הוא פס תאורה רוחבי מואר שמחבר בין הפנסים האחוריים בנוסח מכוניות אמריקניות משנות ה-90'. קרוב לוודאי שלמחלקת העיצוב של אאודי יש לכך הסבר מלומד ומוכן מראש.
תא הנוסעים לוקח צעד נוסף קדימה את מוטיב "המינימליזם המתוחכם" של היצרנית. סביבת הנהג נקייה, זורמת וכמעט נטולת מתגי שליטה פיזיים, והשליטה מתבצעת בעיקר באמצעות שני מסכי מגע ברזולוציה גבוהה, שממוקמים זה מעל זה. המערכת לא מוחצנת ולא מאיימת על טכנופובים כמו מסך הענק של מרצדס S קלאס, למשל, והיא לבטח היעילה והידידותית ביותר לשימוש שבה נתקלנו עד היום. אייקונים גדולים מאפשרים ראייה גם ללא משקפי קריאה, התגובה למגע מדויקת ומהירה, התפריטים מאורגנים היטב וניתן לשלוט ברובם מההגה. אפשר גם להפעיל את רובם באמצעות זיהוי קולי מדויק בשפה טבעית, אם כי לא בעברית.
על מנעמי המושב האחורי כבר דיברנו, אבל שמחנו לגלות שאאודי לא הזניחה גם את "מעמד הפועלים". המושבים הקדמיים מעניקים תמיכה טוטאלית לגב בנסיעות ארוכות ומערכת העיסוי שלהם, שמכסה גם את הכתפיים, מתחרה בכל כורסת עיסוי מקצועית. הגימור של ריפודי העור, העץ והדיפונים הוא באיכות הגבוהה ביותר שבנמצא ובידוד הרעשים, שמסתייע גם באלקטרוניקה, נושק לשלמות.
ספינת הדגל של אאודי תוכננה לעידן הנהיגה האוטונומית ויכולנו למלא כאן מוסף שלם על החידושים האלקטרוניים שחבויים בה. אבל נסתפק בתקציר: בלב המכונית שוכן מחשב-על מרכזי מבית NVIDIA, שנעזר באלגוריתמים של בינה מלאכותית, בצ'יפ דור 4 של מובילאיי ובעשרות חיישנים כדי לזהות את הסביבה המשתנה, לנתח את הנתונים בזמן אמת ולשלוט עצמאית במערכות הניהוג של הרכב, כולל ההיגוי והמתלים. יש גם גיבוי של תקשורת לכבישים חכמים, מה שקרוי V2X .
חלק מיכולות המערכת הזו עדיין רדומות וישוחררו רק בעתיד, אבל גם הפעילות מרשימות מאוד. לחיצה על מנוף קטן פוטרת לחלוטין את הנהג מהצורך לשלוט ברכב בפקקים, כולל היגוי, והרכב מסוגל לבצע היגוי עצמי בשיוט ללא התערבות של הנהג במהירויות גבוהות על הכביש המהיר, אם כי לפרקי זמן קצרים - בעיקר בשל מגבלות רגולציה. המערכת האוטונומית ב-A8 "שלנו" הצליחה להתמודד היטב עם הסימונים המבלבלים על האספלט הישראלי ועם נהגי הקמיקזה הנפוצים, אך למרבה המזל היא (עדיין) לא מייתרת לגמרי את הנהג.
כאשר מתעלמים מכל אופציות ה-AI והסיוע ולוקחים את ההגה לידיים, מסתבר שהלימוזינה הענקית הזו אפילו יכולה להיות מכונית מהנה לנהיגה. במצב הספורטיבי ההגה מהיר ונעים, מתלי האוויר הממוחשבים מאזנים לחלוטין את נטיית הגוף בפניות וההנעה והשילוב בין הנעה כפולה להיגוי לכל הגלגלים (הגלגלים האחוריים נעים בזווית הפוכה לאלה של הקדמיים) מייצרת התנהגות חדה ומשעשעת. זאת בתנאי, כמובן, שעומד לרשותך כביש גדול ופנוי מספיק. ההיגוי האקטיבי מסייע גם בעת ביצוע תמרונים הדוקים ברחובות עירוניים דחוקים.
שיכוך הזעזועים מצוין ברוב התנאים, אך במפתיע הוא לא מעניק את השלמות לה ציפינו. הבולמים מרגישים מעט רכים וחופשיים מדי בעת מפגש עם המהמורות הישראליות הקשוחות.
עם כל האלקטרוניקה, המחשוב והגאדג'טים, המנוע והגיר מנגנים כינור שני ברכב ואכן ואין לנו יותר מדי מה לספר על מערכת ההנעה. האופציה היחידה בארץ כרגע היא מנוע V6 טורבו בנזין בנפח 3 ליטר, שמייצר 340 כ"ס. זהו מנוע חלק, יעיל ונטול דרמות, שמייצר מספיק דחף לכל דרישה הגיונית שניתן להפנות למכוניות שרד כזו עם תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-5.7 שניות ודחף ראוי בעליות. הוא מקבל גם גיבוי ממערכת היברידית "קלה", שמספקת שיוט נטול זיהום בנסיעה על כביש המהיר ומסייעת רבות לחיסכון.
המחיר של אאודי A8 "לונג" בגרסת הבסיס, שאין בה שום דבר בסיסי, מתחיל ב-779 אלף שקל לפני אופציות "אישיות", וזה נחשב מחיר ידידותי ביחס למקובל בז'אנר הזה בישראל. המחיר יהפוך להיות אפילו יותר ידידותי כאשר תנחת כאן גרסת הפלאג-אין הייבריד עם למעלה מ-440 כ"ס והטבת מס של מאות אלפי שקלים. גם המכונית "הרגילה" מציעה כיום שילוב מפתה בין עיצוב חיצוני אלגנטי, שאינו מושך תשומת לב ציבורית מיותרת, לבין פינוקים ברמה נשיאותית, ובעתיד הלא רחוק, אחרי כמה שדרוגי תוכנה וחומרה, נקבל בו גם יכולת תנועה אוטונומית מלאה. בינתיים, שוחרי האוטונומיה יכולים להסתפק בנהג פרטי צמוד. עדיף על חשבון המדינה.
חלק מהמתחרות
מרצדס S450
ה-S קלאס היא עדיין מובילת המכירות בפלח האולטרה-פאר, ובפער גדול, עם הרבה לקוחות נאמנים. היא עברה בשנה שעברה שדרוג וקיבלה שלל מערכות סמי-אוטונומיות, אולם איבדה, בינתיים, את גרסת הפלאג-אין הפופולארית והמוזלת. גרסת ה-450 לונג, עם מנוע 3 ליטר טורבו ו-367 כ"ס, עולה 940 אלף שקל
לקסוס LS500H
ב-795 אלף שקל, הנציגה היפנית החדשה בפלח היוקרתי מציעה ממדים ופינוק של לימוזינה ביחד עם עיצוב ספורטיבי. תא הנוסעים מציע עיצוב עילי, איכות מרשימה וגאדג'טים עדכניים ומערכת ההנעה משלבת מנוע V6, מנוע חשמלי וסוללה גדולה בהספק כולל של 359 כ"ס. מתלי אוויר הם סטנדרט
ב.מ.וו 740 לונג
ב.מ.וו 740 לונג "רגילה" עולה 935 אלף שקל ומצוידת במנוע V6 טורבו בנפח 3 ליטר עם 326 כ"ס. לצד ממדים ומרחב פנים של לימוזינה יש שלדה שהיא מהספורטיביות בחבורה. יש מערכות ניהוג סמי-אוטונומיות, כולל היגוי עצמי בפקקים. הגרסה הפופולרית בארץ היא ה-740 פלאג-אין עם מנוע 2 ליטר, מנוע חשמלי ומחיר של 765 אלף שקל.