“אושן 8” / צילום: באדיבות Tulip Entertainment
כבר בסוף השבוע הראשון שלו בבתי הקולנוע הצליח "אושן 8" להדיח את "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" מהמקום הראשון בטבלת שוברי הקופות כאשר גרף כ-41 מיליון דולר (שבועיים מאז, הסרט כבר עבר את ה-100 מיליון והוכרז רשמית כשובר קופות). אומנם אפשר לקרר את ההתלהבות, נוכח האכזבה מ"סולו", ובכל זאת מדובר בהישג יוצא דופן היות שעד כה כל טרנד סרטי "החלפת המינים" (גרסה חדשה לסרט מוכר, שבה הופכים את הגיבורים לגיבורות, כמו "מכסחות השדים" ו"נשוי בהפתעה"), התקבלו איפשהו על קצות הסקאלה של זעם ואדישות. "אושן 8" נחשב כבר להצלחה, וכהוכחה מספר 442 שלסרטים על נשים יש קהל ופוטנציאל מסחרי. אולי בהוכחה ה-443 האולפנים גם יפנימו.
"אושן 8" הוא כמובן המשך למותג סרטי השודים הפופולרי מתחילת האלף החדש "אושן 11", בו קובצו כמה מהשחקנים הלוהטים של התקופה, ביניהם ג'ורג' קלוני, בראד פיט, מאט דיימון וג'וליה רוברטס. "אושן 11" נפתח בדני אושן (קלוני) היושב מול ועדת השחרור מהכלא, וכך גם הסרט החדש, רק שהפעם זו אחותו הקטנה, דבי (סנדרה בולוק), גם היא שודדת מבריקה המשתחררת ממאסר, וכמו אחיה, גם היא לא יכולה פשוט להעביר את החיים בלי לחשוב על העקיצה הבאה.
ההקבלות לא נגמרות כאן. קייט בלאנשט מגלמת את דמות המראה של בראד פיט מהסרטים הקודמים, אן הת'וואי (שגונבת את ההצגה בהופעה מפתיעה וחכמה) היא המקבילה של אנדי גרסיה, וגם פה יש למנהיגת החבורה אג'נדות נסתרות ואישיות למדי. גם הווייב הוא זהה. כמו זה שהקדים אותו, "אושן 8" הוא סרט קליל שלא לוקח את עצמו ברצינות, אבל עשוי נהדר עם המון סטייל, מוזיקה סוחפת וכמובן קאסט מהאגדות. הוא מהנה מתחילתו ועד סופו בעיקר כי נראה שכל המעורבים בו פשוט עושים חיים על המסך ומאחוריו. ההתלהבות מדבקת.
ועל אף המילים הטובות, יש שלוש בעיות מהותיות עם הגרסה החדשה: הראשונה היא שנדמה שמדובר בשוד הקל ביותר אי פעם וכל בעיה שצצה נפתרת בסצנה הבאה, ככה שבתחום המתח והטוויסטים הסרט מקבל ציון עובר ולא יותר מזה; השנייה היא שיש כמה חטאים קולנועיים שראויים לענישה, ואחד מהם הוא חוסר-שימוש בקייט בלאנשט. מתסכל שהשחקנית הטובה ביותר בעולם נמצאת על הסט ולא זוכה לשום משפט מחץ, לשום סצנה דרמטית טובה, משהו שיצדיק את נוכחותה.
הבעיה השלישית אולי לא נמצאת על המסך, אבל בהחלט מהדהדת מעל כל העניין. הרי כבר החלטתם ללכת על גרסה שחוגגת גיבורות מכל הסוגים ומתייחסת בצורה קצת אחרת ומבורכת לייצוג מגדרי - אז למה שלא תיתנו את ההגה לבמאית? שום דבר נגד הבמאי גארי רוס ("משחקי הרעב"), אבל יש משהו מוזר שב-2018, בסרט שכולו מובל על-ידי נשים חזקות ומרשימות, הוליווד עדיין דורשת השגחה גברית.