בריאן קרזניץ', מנכ"ל אינטל עם אמנון שעשוע. / צילום: שמוליק סולומון
בשבוע שעבר הודיע בריאן קרזניץ', מנכ"ל אינטל העולמית, על פרישתו מהחברה. קרזניץ' היה לא רק ה"ארכיטקט" של עסקת הענק בין אינטל ומובילאיי, ידיד אישי של פרופ' אמנון שעשוע ובן בית במטה החברה בישראל. הוא היה גם, ואולי בעיקר, ה"לוביסט" הגדול ביותר של מובילאיי, ושל תחום הרכב האוטונומי בכלל, בהנהלה של חברת ה-IT הענקית.
אינטל היא "סופר-טנקר" עסקי, שאינו משנה כיוון אסטרטגי במהירות אפילו אם הקברניט מוחלף במפתיע (על רקע רומן אסור עם עובדת החברה). לפיכך יש להניח, שמחליפו הקבוע של קרזניץ', שטרם נקבע, ישאף לשמר את השקעות הענק בישראל. אבל אין פירוש הדבר שזעזועי הפרישה לא ישפיעו על מובילאיי ואולי על כלל ענף האוטו-טק הישראלי.
מאבדים את הספונסר?
ההופעה הפומבית האחרונה של קרזניץ' כמנכ"ל אינטל ב-19 ביוני, כמה ימים לפני פרישתו, הייתה בקונגרס אוטומוטיב אלקטרוניקס השנתי בגרמניה. קרזניץ' המשיך לטעון שם בלהט כי הכניסה לתחום הרכב החכם הייתה החלטה אסטרטגית, שחיונית להישרדות של אינטל.
כשנשאל על ידי אחד העיתונאים כיצד הצליח לשכנע את הבורד של אינטל להשקיע 15.3 מיליארד דולר בחברה ישראלית מתחום הרכב, אמר כי "מובילאיי סוגרת פערים משמעותיים של אינטל בתחום הרכב החכם וביכולות שלה לאסוף ולנתח כמויות גדולות מאוד של מידע". לדבריו, הוא הסביר להנהלה כי "הרכב הוא הסמארטפון הבא, וזה שכנע אותם". בראיון האחרון שלו גם הוסיף קרזניץ': "זה סיפור לטווח ארוך. הערך של העסקה על מובילאיי יוכר כאשר מכוניות עם דרגות אוטונומיה גבוהות, 4 ו-5, יהיו זמינות בייצור סדרתי".
תחום הרכב האוטונומי הוא בלי ספק אופנתי ואהוד על ידי משקיעים בעולם כרגע. יתר על כן, מובילאיי ממשיכה לפתח במרץ את החזית הטכנולוגית ובשבוע שעבר הכריזה יצאה הכרזה משותפת עם ספקית הטיר1 הגרמנית הענקית ZF על פיתוח דור חדש של חיישן מרובה עדשות למערכות סיוע לנהיגה (ADAS), על בסיס הטכנולוגיה של מובילאיי - מה שעשוי להעניק לחומרה שלה קפיצת דרך משמעותית בדרך לרכב אוטונומי.
אולם אם לוחות הזמנים של ההשקה של כלי רכב אוטונומיים סדרתיים בעולם יעלו על מוקש - וכרגע ניצבים בדרך שדות שלמים זרועים במוקשים - המשקיעים של אינטל עלולים לאבד סבלנות. בסיטואציה כזו, היעדרו של "ספונסר" דוגמת קרזניץ' בהנהלת אינטל עלול לעלות למובילאיי ביוקר, ואולי גם לכל ענף האוטו-טק המקומי שצמח סביבה.
פולקסווגן: החשאיות שמאחורי הפורמליות
החודש החולף סיפק טבילת אש רצינית עבור היו"ר החדש של קבוצת פולקסווגן, הרברט דיס (Diess ), שמונה לתפקיד רק באפריל האחרון. הנה תקציר: ב-13 ביוני הטיל בית משפט בגרמניה קנס של כמיליארד אירו על החברה כחלק מספיחי פרשת "דיזלגייט"; ב-18 ביוני נעצר מנכ"ל אאודי על רק אותה פרשה והתובע הכללי במינכן נימק זאת בכך ש"הוא היה עלול לשבש את החקירה"; ב-20 ביוני הודיעה פולקסווגן כי היא נכנסת לשיתוף פעולה אסטרטגי עם קבוצת פורד, כנראה בתחום הרכב המסחרי; ב-21 בחודש הודיעה פולקסווגן על כניסה לתחום הסוללות באמצעות השקעה אסטרגית של כ-100 מיליון דולר בסטארט-אפ אמריקני ויום למחרת הכריזה הנהלת פולקסווגן על מבנה ארגוני-ניהולי חדש ומבוזר, שבו, לראשונה בתולדות החברה, כל אחד ממותגי הרכב שלה יקבל אחריות ניהולית על אזור מסוים בעולם.
בין לבין הספיקה הקבוצה להודיע על השקת מערכת מחשוב לוגיסטית מהפכנית, שתקשר בזמן אמת בין 40 אלף הספקים שלה, שמספקים ל-12 מותגי הרכב והמשאיות שלה מעל 300 מיליון חלקים, ולקינוח המשיכה לקדם את ההנפקה הציבורית של חטיבת המשאיות שלה ולהשיק פרויקט ענק בסין.
בתוך לוח הזמנים הבלתי אפשרי הזה, שהיה יכול בקלות להעסיק שלוש-ארבע חברות לניהול משברים, מצא יו"ר פולקסווגן החדש זמן להגיע, בשבוע שעבר, לישראל לביקור בן יום אחד בליווי כמה מחברי הבורד הבכירים ביותר שלו.
הביקור עצמו נערך תחת מסך כבד של חשאיות, כמקובל בביקורים של דרגים כאלה, אולם למחרת בחרה פולקסווגן להוציא על כך הודעה לעיתונות באירופה (אך לא בישראל), שרב בה הנסתר על הגלוי. רשמית, פולקסווגן ניסתה להעניק לביקור צביון ממלכתי עם כל הסממנים המוכרים: פגישה עם ראש הממשלה נתניהו, בליווי תצלום משותף; ביקור ביד ושם עם אזכור של הנטל ההיסטורי של פולקסווגן מתקופת המלחמה; אזכור של "קמפוס" המחקר והפיתוח של פולקסווגן, שעל הקמתו בתל אביב הוכרז בחודש שעבר וכך הלאה.
הפגישה העסקית היחידה שהוזכרה במפורש בהודעה הייתה עם מנכ"ל חברת הזימון הנסיעות Gett , דייב וייזר, שבה מחזיקה פולקסווגן כ-20% מהמניות.
אבל למרות שהביקור כשלעצמו מקרין בחיוב על מעמדה של קהילת האוטו-טק הישראלית בתעשיית הרכב העולמית, ספק אם הסיבה האמיתית לביקור, שנערך בתקופה כה סוערת, הייתה סמלית וטקסית.
כפי שאמרנו לא פעם, בחברה כמו פולקסווגן, שמעסיקה למעלה מ-650 אלף עובדים ומגלגלת מחזור שנתי של 110 מיליארד יורו, יש מאות מנהלים בכירים, שאחראים על קישור עם שווקים נידחים בעולם - ועם כל הכבוד לישראל, אנחנו שוק של פחות מפרומיל עבור קבוצת פולקסווגן. לפיכך, לביקור של המנהל מספר אחת יש משמעויות שונות ויכול להעיד על כך סירובם של "שותפי הסוד" לביקור בישראל להתייחס לכך גם אחרי ההודעה.
בהערת אגב נציין, שפולקסווגן הפכה בשלוש השנים האחרונות ליצרנית הרכב הפעילה ביותר בזירת האוטו-טק הישראלית. אמנם GM יותר "ותיקה", ויש לה כאן מרכז מו"פ שמעסיק מאות עובדים. אולם ככל הידוע לנו היא טרם ביצעה השקעה אסטרטגית בחברות מקומיות.
מנגד, למותגי הרכב של פולקסווגן כבר יש כאן שלוש נציגויות שונות של מו"פ ואיתור השקעות - של סקודה, סיאט ופולקסווגן - והיא השקיעה עד כה מאות מיליוני דולרים בחברות אוטו-טק ישראליות בהובלת "גט" ו-Cymotive . עוצמת הפעילות הזו מעניינת במיוחד אם לוקחים בחשבון, שלקבוצה יש בגרמניה "מותג חדשנות" עצמאי משלה בשם MOIA, שבו מושקעים מיליארדים בפיתוח עצמאי של טכנולוגיות רכב חכם ונסיעות שיתופיות.
לפיכך, לא נופתע כלל אם לביקור הנוכחי יהיו כבר בטווח הקרוב תוצאות עסקיות קונקרטיות בזירת האוטו-טק המקומית - ברמה של השקעות ורכישות בסכומים רציניים - עם או בלי קשר להודעות החברות-הבנות בקבוצה כי הן בונות פורטפוליו של השקעות ו"שותפויות" בחברות אוטו-טק ישראליות. המשך יבוא.
דנסו: מה מסתתר מאחורי ביקור הנשיא
עם המנהלים הגלובליים הבכירים, שפקדו לאחרונה את ישראל לראשונה ובחשאי נמצא גם קוג'י ארימה, נשיא DENSO, ספקית הטיר1 הגדולה בעולם, שערך בישראל ביקור קצר בחודש שעבר. ככל הידוע לנו הביקור לא כלל אפילו פגישות עם נציגי ממשלה רשמיים אבל כפי שחשפנו ב"גלובס" אחד מיעדי הביקור בפועל הייתה חברת VALENS סמיקונדקטור.
למרות שבחברה עדיין מסרבים להתייחס בתוקף לביקור וטוענים כי הם "במגעים עם כל התעשייה", לביקור בדרג הזה עשויות להיות משמעויות עסקיות מעניינות. ואלנס היא בהחלט לא חברת אוטו-טק טיפוסית. היא קיימת מאז 2006, יש לה ביזנס ותיק ורווחי בתחום הכבלים ואודיו-וידאו, שממנו צמחה, והיא עוסקת בנישה טכנולוגית של העברת כמויות גדולות של מידע בקצב מהיר על כבל בודד.
אחרי גיוסים של מעל 100 מיליון דולר, לחברה לא חסרים מזומנים, ולמרות שהמוצר שלה אינו "סקסי" ושובה את דמיון הציבור כמו פיתוח חיישנים מתקדמים והנעה חשמלית-אוטונומית, יש לו כיום פוטנציאל עצום בתעשיית הרכב החכם. זו נאלצת להתמודד כיום עם צורך בהעברת כמויות אדירות של מידע בזמן אמת בין החיישנים והמעבדים בתוך הרכב, שהולכים ומתרבים ומתחזקים, והטכנולוגיה של ואלנס מאפשרת זאת בעלויות נמוכות מאוד. ואלנס גם ממשיכה לבצע קפיצות דרך בקצב העברת הנתונים ובטווחים - הקפיצה האחרונה, שמאפשרת קצב העברת נתונים של דאטה-סנטר בתוך הרכב, הוכרזה בשבוע שעבר - ולחלקן יש משמעויות רציניות בתחומים ורטיקליים כמו תעשיית ה-IT .
זו אטרקציה לא קטנה לחברות טיר1, שמכירות את הצרכים האמתיים של תעשיית הרכב, למרות שאין לנו עדיין מידע קונקרטי על מטרת הביקור רם הדרג, עצם קיומו מספיק כדי להציב את החברה ברשימת המעקב הקרוב שלנו.