יו"ר רשות ני"ע: "הכלכלה הישראלית חזקה; שוק ההון חלש"

ענת גואטה אמרה את הדברים בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה • גואטה תקפה את התנהלות הגופים המוסדיים מהחיסכון לטווח ארוך, שמפוקחים על ידי רשות שוק ההון: "אני לא רואה סיבה ששיעור כה מהותי של חסכונות של הציבור הישראלי יוזרמו ויושקעו מידי חודש בשווקים בחו"ל"

ענת גואטה / צילום: ענבל מרמרי
ענת גואטה / צילום: ענבל מרמרי

"יש הרבה בעיות בשוק ההון הישראלי, שגם מבריחות חברות מלהיות ציבוריות ואת המוסדיים להשקיע בחו"ל, ושאותן יש לפתור". כך אמרה היום (ד') יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, שנשאה דברים בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה.

לדבריה, "הנזילות בשוק ההון הישראלי חלשה מאד - הנתונים מראים כי 50 מהחברות הגדולות בבורסה לבדן תורמות כ-90% ממחזורי המסחר, כך שיתר 400 החברות בקושי נמצאות במשחק, כלומר נמצאות בסביבת נזילות דלה". אמירה זו באה יומיים לאחר שהרשות פרסמה המלצות סופיות של צוות להקמת בורסה שנייה בישראל - לחברות קטנות ובינוניות, במה שגורמים בשוק אמרו שנשמע יפה אבל שקודם ישקמו את הבורסה שכבר יש פה ושסובלת מבעיות סחירות, כפי שאמרה גם גואטה.

כך או כך, גואטה הוסיפה כי "אנו עדים להתאוששות מסוימת בשוק ההון בשנתיים האחרונות, אך הדרך למקום אליו נרצה להגיע, עוד ארוכה. נכון להיום שוק ההון הישראלי אינו מהווה תמונת ראי של הכלכלה הישראלית. הכלכלה הישראלית חזקה; שוק ההון הישראלי חלש".

גואטה ציינה כדוגמה לחולשה מקומית בשוק ההון, המתבטאת בענף ההיי-טק ואמרה "זה לא סוד שענף ההיי-טק הישראלי אינו מתממן בבורסה בתל-אביב. הוא מתממן באמצעות קרנות הון סיכון ישראליות, בעיקר זרות, וכן בבורסות זרות. התוצאה של המצב זה היא התרחקותן של חברות אלה מישראל - חלקן לא מאוגדות פה, או לא פועלות פה - באופן שפוגע בתרומתן לכלכלה הריאלית. אבל אני לא מתכוונת להשלים עם זה. אני מתכוונת לטפל ביצירת אלטרנטיבות מימון זמינות ויעילות בשוק ההון הישראלי".

גואטה גם תקפה את התנהלות הגופים המוסדיים מהחיסכון לטווח ארוך, שמפוקחים על ידי רשות שוק ההון: "אני לא רואה סיבה ששיעור כה מהותי של חסכונות של הציבור הישראלי יוזרמו ויושקעו מידי חודש בשווקים בחו"ל, כאשר חלק גדול מכך לא נובע רק משיקולים של פיזור או של העדפת השווקים בחו"ל, אלא מהסיבה שלמשקיעים מוסדיים אין מספיק "סחורה" להשקיע בה בישראל, או שהנזילות הדלה בשוק ההון, פשוט לא מאפשרת זאת. וזה לא שאין חברות בישראל. חלקן פשוט מעדיפות להישאר פרטיות מאוסף של סיבות וכשהן כן מקבלות החלטה להפוך ציבוריות הן פשוט מדלגות על תל-אביב".

על כן, גואטה אמרה כי "מחובתנו לפעול ליצירת תנאים שיתמכו בהשארת ההון בישראל, כאשר בתהליך מחזורי הוא ישוב לידיים ישראליות, לידי המשקיעים ואזרחי ישראל, ככלל".

גואטה הוסיפה כי "כדי להבריא את שוק ההון הישראלי ממשלת ישראל צריכה לקבוע כי קיומו של שוק הון כחול-לבן תוסס ובריא נמצא במקום מוביל בסדר היום הלאומי. אני חושבת שהיעד הלאומי צריך להיות קיומו של שוק הון ישראלי שמצוי עם הפנים ללונדון ולניו-יורק, לצד סינגפור והונג-קונג. אנחנו צריכים לשאוף לכך שישראל תהיה זירה פיננסית עולמית רלוונטית. אני רוצה שחברות - גם זרות; גם בינלאומיות - ששוקלות לגייס, ישקלו ויבחרו לעשות זאת בבורסה בתל-אביב".

גואטה ציינה כי "אנחנו לא מתיימרים לחשוב שאם נבצע מספר שינויים, או אפילו הרבה שינויים, חברות ענק בינלאומיות יעבירו את מרכז פעילותן לישראל, או שחברות ישראליות גדולות יסחרו רק בישראל. השאיפה שלנו בהקשר של חברות טכנולוגיה ישראליות או חברות ישראליות גדולות היא ששוק ההון בישראל ישמש, הלכה למעשה, מסלול המראה ידידותי עבור חברות ישראליות שרוצות בהמשך הדרך להיסחר בשווקים הגדולים בעולם. השאיפה שלי שהחברות הגדולות שבדרך לבורסות הגדולות בעולם, בשלב הביניים, יראו בבורסה שלנו, תהיה תחנה אטרקטיבית עבורם ואולי אף יחליטו להישאר כאן. אנחנו צריכים לוודא שהבורסה שלנו תהפוך טרמינל בינלאומי משוכלל, יעיל, אטרקטיבי, גמיש וחדשני שחברות יוכלו לעבור בו וגם להישאר בו. השאיפה שלי היא לייצר שוק שימשיך לפעול לצד השוק העולמי הגדול".

גואטה גם התייחסה לתהליך מכירת הבורסה ואמרה כי הוא "בעל חשיבות אסטרטגית לכלכלת ישראל ולחיזוקו של שוק ההון הישראלי". עוד היא הוסיפה כי " נכון לבחון את נושא שינוי מבנה הפיקוח על המערכת הפיננסית בישראל, ממקום שמסתכל על טובת המערכת הפיננסית בראייה ממלכתית ולא פרסונאלית".