גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סכסוך שמתחיל בהתעקשות על שם - ונגמר בלקח מדיני חשוב

סכסוך בן רבע מאה, שהגיע אל קיצו השבוע, יכול ללמד אותנו משהו על כוחם של שמות

הפגנות באתונה נגד ההסכם בין מקדוניה ליוון / צילום: רויטרס - Costas Baltas
הפגנות באתונה נגד ההסכם בין מקדוניה ליוון / צילום: רויטרס - Costas Baltas

אלה הזקוקים לתשובה כמעט-מוחצת על השאלה "מדוע לכל הרוחות יהודים וערבים אינם מצליחים להסתדר" יוכלו למצוא אותה בבלקנים. תמיד, או לפחות ב-120 השנה האחרונות.

מכל השיעורים באיך-לא-להסתדר ספק אם הבלקנים העניקו לנו שיעור מועיל מזה המגיע עכשיו - כנראה, אולי, הלוואי - אל קיצו: שיעור בשמות.

יוגוסלביה התפרקה לפני רבע מאה ויותר. בהדרגה. גבולותיה הפנימיים הפכו לגבולות בינלאומיים. הגבולות הפנימיים היו בדיוק זה: פנימיים. משרטטיהם לא העלו בדעתם שהם מעצבים מדינות עצמאיות לעתיד לבוא.

באיזו מידה הרפובליקה היוגוסלבית של מקדוניה הייתה זקוקה לעצמאות, או ראויה לה, קשה לדעת. אבל כמובן, לא לנו להעניק רישיונות-עצמאות לארצות ולעמים. כדור הארץ מכוסה מדינות עצמאיות שאפשר להוסיף להן את התואר "א-היסטוריות", מפני שלא התקיימו מעולם, ומפני שלא התיישבו עם היגיון פוליטי, או תרבותי, או אתנוגרפי.

העולם התבונן בחרדה

מקדוניה נולדה ב-1991 בסימן חריקת שיניים יוונית. מה-פתאום-מקדוניה, אמרו היוונים, וסירבו להכיר ברך הנולד. מכוח הווטו השמור לכל חברה באיחוד האירופי ובנאט"ו, יוון טרפדה את ניסיונות מקדוניה לחסות תחת מטרייה מערבית כלשהי. זה לא הוסיף לה יציבות, והפך אותה מועמדת לקריסה (מיעוט אלבני גדול ניסה לפרק אותה).

השם "מקדוניה" כמובן טעון אסוציאציות. אלכסנדר מוקדון הקים את האימפריה הגדולה ביותר בדברי הימים (עד ימיו), ונשא את לפיד הציוויליזציה המערבית עד עמק האינדוס, הודו/פקיסטן של ימינו. הוא היה, אין צריך לומר, "יווני", או אולי צריך לומר מפני שאי-אפשר לומר בוודאות.

מקדוניה של ימינו היא סלאבית. זה כשלעצמו חשוב פחות מן החשד שהיא יצור אירדנטיסטי - התואר המוענק למדינות הרוצות לבלוע את שכנותיהן, או לפחות חלק משכנותיהן, מפני שהן שייכות להן בדין ההיסטוריה, או המיתולוגיה. לשון אחר, בעיני היוונים התיימרותם של לא-יוונים להיות "מקדוניה" היא אקט הפתיחה של מערכה נגד שלמותה הטריטוריאלית של יוון. האם יש לחשד הזה על מה שיסמוך? אולי, קצת, טיפה. מקדוניה הסלאבית הייתה פעם חממה של התארגנויות מהפכניות וטרוריסטיות, שאיימו על הסטטוס-קוו באירופה. אבל זה היה לפני מאה שנה, ונמוכה למדי היא הסבירות שמובלעת הררית ענייה, הלהוטה להצטרף אל המערב, תסכן את קיומה של יוון הגדולה והחזקה בהרבה.

לא זו בלבד שהחשש מפני מזימותיה של מקדוניה הדריך את מנוחתם של לאומנים יווניים, אלא גם העניק להם סיבה להיות. שרי חוץ יווניים טרקו דלתות בפורומים בינלאומיים. הפזורה היוונית, ממלבורן עד בוסטון, התארגנה להציל את המולדת. הקהילה הבינלאומית העניקה למקדוניה את השם רב ההשראה "הרפובליקה היוגוסלבית לשעבר של מקדוניה" (FYROM, בראשי התיבות האנגליים). אפילו זה היה יותר מדיי בשביל יוון. היא הייתה מוכנה לקרוא לשכנתה החדשה "סקופיה" (Skopje), על שם עיר בירתה.

המקדונים התעקשו על "מקדוניה", והסכסוך הזה התקשה להחליט אם הוא קומי או טרגי. במהלכו, מקדוניה חישבה להתמוטט פעם או פעמיים, מה שבאמת היה מסכן את שלומם של דיירי השכונה. במהלכו, יוון לא "חישבה להתמוטט", אלא פשוט התמוטטה, וכשהייתה סמוכה למותה העולם כולו התבונן בחרדה.

בשבת שעברה, ראשי הממשלות של יוון ושל מקדוניה חתמו על הסכם לסיים את הסכסוך. מקדוניה תאמץ את השם "צפון מקדוניה", עניין שיש לו תקדים בן 1700 שנה, והכול יבוא על מקומו בשלום. או לא יבוא, מפני שסקר דעת קהל מראה כי 70% מן היוונים מתנגדים להסכם, ואולי אותו המספר אצל המקדונים.

האטלס של 2025

ארצות משנות את שמותיהן. בדרך-כלל השינוי הוא אקט של קוממיות. באפריקה, שכמעט כל ארצותיה הן תוצאה של שרירות-לב קולוניאלית, ארצות ניסו להיפטר ממורשת השלטון הזר באמצעות שינוי. המושבה הבריטית של חוף הזהב קראה לעצמה גאנה, אף כי גאנה ההיסטורית נמצאה במקום אחר במערב אפריקה; סודאן הצרפתית התגלגלה ל"מאלי", על שם קיסרות אפריקאית אדירה, שחדלה להתקיים בשלהי המאה ה-17, והשתרעה על פני שטח גדול בהרבה מזה של מאלי המודרנית; דאהומיי קראה לעצמה בנין (Benin), אף כי בנין ההיסטורית נמצאה בניגריה של ימינו.

סכסוכים ומלחמות לא יצאו מהעמדות הפנים האלה. הן מילאו צורך נסלח למצוא בסיס היסטורי ביבשת שגבולותיה נמתחו בסרגל בוועידה בברלין לפני קצת יותר מ-130 שנה. כיוצא בזה גם גבולות המזרח התיכון, הכוללים מדינות שהומצאו לצרכים קולוניאליים, או על יסוד מצב דעת קולוניאלי. דאע"ש העמידה את הצורך להרוס את המרקם הקולוניאלי הזה בראש סדר יומה, והזכירה לנו בזה שמקורותיה הרוחניים היו במפלגת הבעת' העיראקית. הבוז לגבולות הקולוניאליים היה קודם כול נחלתם של לאומנים ערביים חילוניים, לא של קנאים דתיים.

הצורך להבטיח את הסטטוס-קוו הטריטוריאלי עמד ביסוד הקמתם של ארגונים אזוריים כמו הליגה הערבית (1946), הארגון לאחדות אפריקה (1963), והוועידה לבטחון אירופה (1975). הצלחת הארגונים האלה הייתה חלקית למדי. תיגר נקרא מאז על הסטטוס-קוו בארצות הגדולות ביותר באפריקה ובאירופה: מלחמות האזרחים של ניגריה, של קונגו/זאיר, של אתיופיה, של סודאן, של צ'אד; וכמובן קריסתן של ברית-המועצות, יוגוסלביה וצ'כוסלובקיה, ופוטנציאל להתפרקויות בספרד ובבריטניה.

ב-1975 היה קל וסביר להניח שמפת העולם חרותה באבן, ומבוטל הסיכוי של שינויים מהותיים. בתוך עשרים שנה לא היה אפשר להכיר אותה. האטלס של 2025 לא יעורר את הרושם של יציבות. אנחנו נמצאים בעיצומה של התארגנות מחדש, והיא רחוקה מקו הסיום. מקדוניה רמזה לנו על העתיד לבוא.

עוד כתבות

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה״ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

מדד פוטסי הבריטי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

מגמה מעורבת באירופה; מניית יוניליוור מטפסת לאחר הדוחות

ההנג סנג עולה ב-0.2% ● החוזים העתידיים בארה"ב יורדים ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל