"קואליציה שברירית באה על חשבון תכנון לטווח ארוך"

נגידת בנק ישראל אמרה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה: "אף פוליטיקאי לא מקבל קרדיט על משבר אקטוארי או פיננסי שלא התרחש" • מנכ"ל האוצר שי באב"ד: "זה שהשלטון יכול להתחלף כל שנתיים, זה לא בריא. כמה תוכניות דיור היו פה בעשור האחרון?"

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

"יש מתח טבעי בין קידום אג'נדה של ממשלה נבחרת לבין מדיניות המתבססת על ראיה ארוכת טווח וקידום תוכנית אסטרטגית. בממשלה עם קואליציה שברירית, מתחזקת ההסתכלות על הטווח הקצר", כך אמרה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה.

פלוג ציינה כמה תחומים שלא מטופלים מבחינה אסטרטגית: הוועדה ליציבות פיננסית, התאמת גיל הפרישה וטיפול בגירעון האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי. "שני הנושאים האחרונים - הטיפול בהם לא נושא פירות בזמן הקצר ואף פוליטיקאי לא מקבל קרדיט על משבר אקטוארי או פיננסי שלא התרחש". פלוג הדגישה כי חשוב שהיעדים הממשלתיים ייגזרו מהיעדים ארוכי טווח, וכי צריך לתמוך בהם גם על ידי הקמת ועדת שרים לאסטרטגיה.

הנגידה התייחסה גם לשני תחומים שבהם אין מדיניות עקבית: הדיור והחינוך. "בקדנציה של גדעון סער כשר החינוך התמקדו בשיפור המיצ"ב, אצל שי פירון היה את למידה משמעותי ונפתלי בנט שם דגש על הגדלת מספר התלמידים ב-5 יחידות מתמטיקה". כדי לחזק את ההון האנושי צריך "לטפל בכישורים, דבר שגם ישפר את הפריון וגם יצמצם את הפערים. צריך לבצע שינויים במערכת החינוך גם כדי להכין את התלמידים לשוק העבודה העתידי".

לגבי שוק הדיור ותחום התשתיות אמרה פלוג כי "אחד הדברים שמקשים פיזור האוכלוסייה הוא האיכות הנמוכה של תשתיות התחבורה, ובפרט התחבורה הציבורית. הממשלה קיבלה החלטות ארוכות טווח, אבל כשאנחנו עוקבים לאורך זמן - כך למשל, הפער בין הצפי ב-2012 להוצאה התקציבית ב-2015 על תשתיות התחבורה לעומת הצפי בתחילת 2015 הגיע ל-10 מיליארד שקל, כלומר ההוצאה בפועל נמוכה מהמתוכנן ב-45%, וזאת אף על פי שהממשלה לא ביטלה תכניות משמעותיות לפיתוח התחבורה. לא מדובר בחיסכון בעלויות: התכניות פשוט מתבצעות בקצב אטי מהמתוכנן".

לגביו הדיור אמר פלוג כי "ייתכן שלו הייתה מיושמת תכנית אסטרטגית בתחום הדיור בתחילת שנות האלפיים, הדבר היה מסייע ליצירתו של מלאי תכנוני גדול, והיה מאפשר לקובעי המדיניות להתמודד עם העלייה המהירה בביקוש לדירות ב-2007 באופן מהיר ומוצלח יותר".

גם מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד התייחס ליציבות הממשלות כגורם שמשפיע על התכנון האסטרטגי. "עצם זה שהשלטון יכול להתחלף כל שנתיים, זה דבר שהוא לא בריא. לא משנה מתי ומי הממשלה וזו אחת הבעיות במדיניות ארוכת טווח. תסתכלו רק כמה תוכניות דיור היו פה בעשר השנים האחרונות".

באב"ד הדגיש את החשיבות של הגדלת הפריון: "המשק שלנו נמצא בתעסוקה מלאה ואם רוצים לעודד את הצמיחה, זה יהיה רק מהגדלת הפריון. משרד האוצר צריך להתמקד בהגדלת פריון וצמצום פערים, לפעמים היעדים משתלבים ולפעמים לא. העלייה בשכר גבוהה מהעלייה בפריון. זה משקף חלק גדול מהבעיה שיש היום במשק, זה קשור גם למדיניות מצמום פערים כמו העלאת שכר מינימום והסכמי שכר. אבל ההיפוך במגמה הזאת הוא לא חיובי. אי אפשר לתלות את כל התקוות שלנו במגזר ההיי-טק, גם אם ההשקעות בסקטור הזה גדלות. אבל זה סקטור מוגבל - לא נראה 60-70 אחוז מהעובדים בו".