תשובה ישלם 33 מיליון שקל ל-18 משפחות אחרונות בגבעת עמל

ביהמ"ש קבע כי 18 המשפחות שנתבעו ע"י אלעד מגורים זכאיות לפיצוי כספי תמורת פינויין, והגדיר אותן כ"בעלי רשות בלתי הדירה" • הפיצוי נקבע בהתאם לנוסחה כלכלית שנקבעה בפסק הדין • התושבים: "70 שנה של מגורים רצופים בשליחות שלטונית וציונית של תושבים ממוצא מזרחי שווים בעיני מערכת המשפט כקליפת השום"

יצחק תשובה / צילום ארכיון: גיל יוחנן
יצחק תשובה / צילום ארכיון: גיל יוחנן

בית המשפט קבע כי 18 המשפחות האחרונות שנותרו בשכונת גבעת עמל ב' בתל-אביב יפונו מהקרקע תמורת פיצוי כספי בסך כולל של 33 מיליון שקל שתשלם אלעד מגורים שבשליטת יצחק תשובה.

שופט בית משפט השלום בתל-אביב, מנחם קליין, סקר את ההיסטוריה שהביאה למצב, וציין כי לאחר שבשנת 1948 ברחו התושבים הערבים מהכפר ג'מוסין, עיריית תל-אביב שיכנה בו פליטים יהודים מאזורי הקרבות שבדרום העיר. אלא שבניגוד לשכונות כמו בבלי, שיכון צמרת וגבעת עמל א' - מעמדה של גבעת עמל ב' לא הוסדר עד היום.

בשנת 1961 נקבע כי חברת ב. פ. דיור, אשר קיבלה מן המדינה את השטח, תקים עליו בנייני מגורים, והתושבים המתגוררים במקום יהיו זכאים לדיור אקוויוולנטי לערך הדירות שייבנו. אלא שב.פ דיור לא בנתה על השטח ומכרה בשנת 1987 את הקרקע לחברת דנקנר השקעות, שלימים הפכה לקבוצת אלעד מגורים בשליטת יצחק תשובה.

בשנת 2015 הגישה אלעד מגורים תביעות לפינוי התושבים, רובם בני הדור השני והשלישי למתיישבים המקוריים שהגיעו למקום ב-1948. בשנים האחרונות הגיעו חלק מהמשפחות ואלעד מגורים להסכמות ופונו תמורת פיצוי כספי.

לגבי 18 משפחות שעדיין מתגוררות במקום התנהל הליך בהמשך לתביעות שהגישה אלעד מגורים לפינוין. באוגוסט 2017 הציע השופט מנחם קליין, לאחר שביקר במקום, מתווה לפיצוי התושבים תמורת פינוים מהשטח ובהסכמה. על-פי המתווה כל משפחה הייתה אמורה לקבל סכום של מאות אלפי שקלים עד 2 מיליון שקל, בהתאם לנסיבות המקרה.

הצדדים כאמור לא אחזו במתווה והמשיכו לנהל את ההליך. השופט קליין קבע לאחרונה כי הרשויות השונות הפגינו אוזלת-יד בטיפול בסוגיה, ותושבי השכונה זכאים לפיצוי כתנאי לפינוים בהתאם להתחייבויות שניתנו להם במשך השנים. הא הגדיר את מעמד התושבים כ"בעלי רשות בלתי הדירה", ובשורה התחתונה קבע כי על התושבים להתפנות תמורת פיצוי כספי שתשלם אלעד מגורים, בהתאם לנוסחה כלכלית שתקבע את גובה הפיצוי לכל משפחה ומשפחה. את הכספים תעביר אלעד מגורים לעו"ד דורון אלקיים, שישמש כנאמן למימוש פסק הדין.

פיצוי למרות עבירות הבנייה 

קליין קבע כי אלעד מגורים הוכיחה את בעלותה בקרקע ואת זכותה לדרוש פינוי הקרקע מכל תושבי השכונה. יחד עם זאת דחה קליין את הטענות של אלעד מגורים כי הבנייה הבלתי חוקית במקום מונעת מהתושבים לעתור נגד פינויים, וקבע כי בגלל אוזלת-היד של הרשויות וההזנחה של השכונה אי-אפשר לדרוש מהתושבים להמשיך להתגורר באותם מבנים ישנים של "פלאחי ג'מוסין". על כן, קבע, הרחבת המבנים המקוריים ובנייה ללא היתר אינן מונעות את הזכאות לפיצויים.

"הגעתי למסקנה שאין להעניש את הנתבעים כי 'פגעו בשלטון החוק', כפי שטענה התביעה, אלא להפך - מצאתי כי מתן צו פינוי ללא פיצוי תפגע בשלטון החוק ובאמון הציבור במערכת המשפט", קבע קליין בפסק הדין.

הוא דחה את טענת אלעד מגורים כי התושבים עשו "עושר ולא במשפט", וקבע כי אין לחייב את התושבים בתשלום דמי שימוש ראויים, מבלי להעניק להם פיצוי הולם. עם זאת, קליין קבע כי שיעור דמי שימוש ראויים שבועיים ינוכו מדמי הפינוי במקרה שהתושבים לא יפנו את הקרקע תוך 30 יום מהפקדת כספי הפיצוי בידי הנאמן. "דמי שימוש אלה יהיו תמריץ חיובי לקיים את פסק הדין ללא צורך בשימוש בכלים אכיפתיים דרסטיים", קבע קליין.

הוא מצא כי ההסכם משנת 1961 מבטיח את זכויות התושבים, והערות האזהרה שנרשמו בטאבו באו להבטיח את זכויות התושבים ולמנוע פינוי ללא פיצוי מתאים. בנוסף, קליין דחה את הטענה כי התושבים צריכים קודם להתפנות מהשכונה ורק אחר-כך לתבוע פיצוי בגין הפינוי.

מנגד, קליין דחה את טענת התושבים כי הגדלת זכויות הבנייה בשכונה משפיעה על גובה הפיצוי המגיע להם, וקבע כי שינוי התב"ע אינו קשור ואינו משפיע על גובה הפיצוי. טענה נוספת של התושבים שדחה קליין היא כי מגיע להם פיצוי כמו מפוני גוש קטיף או הפזורה הבדואית בנגב.

בין כ-800 אלף שקל ל-4.1 מיליון 

לצורך קביעת גובה הפיצוי לכל משפחה, ניסח קליין נוסחה כלכלית המשקללת מספר רכיבים כמו מספר המבנים, מספר החודשים, אחוז הריבית להיוון וסכום שכירות חודשית. על-פי הנוסחה, נקבע כי 18 המשפחות יקבלו כל אחת פיצוי כספי שנע בין 829 אלף שקל ל-4.1 מיליון שקל, בהתאם לנסיבות המקרה. למרבית המשפחות נקבע פיצוי כספי שנע בין 1.5-2 מיליון שקל, כאשר בסך-הכול תשלם אלעד מגורים לכל 18 המשפחות המפונות כ-33 מיליון שקל.

קליין אף ציין כי מספר משפחות מסוכסכות ביניהן לגבי חלוקת הפיצוי בין בני הדור השני והשלישי, והוסיף כי במקרה שהמשפחות לא תגענה להסכמות, יש לפתור סכסוכים אלה בבית המשפט לענייני משפחה.

לצורך קיום פסק הדין מינה קליין את עו"ד דורון אלקיים כנאמן, שיקבל אליו את הכספים מאלעד מגורים, יוודא את פינוי התושבים מהמקום וימסור למשפחות שפונו את הכספים. קליין אף ציין כי הצעת חוק להבטחת דיור חלופי לתושבי גבעת עמל, שעברה בקריאה ראשונה בכנסת, לא הייתה משנה את התוצאה שנותן פסק הדין.

את פסק הדין חתם קליין בנימה פסימית במיוחד: "חשבתי לתומי לחזור ולהפציר בצדדים להמשיך בחייהם ולהפסיק להתקוטט בבתי המשפט, כך שהקבלנים יוכלו לממש את זכויותיהם, והתושבים יוכלו לבנות את חייהם במקום אחר, גם אם הקבלן סבור שהוא משלם לפולשים, או שהתושבים סבורים שלא קיבלו את מלוא הפיצוי המגיע להם, ובא לציון גואל. אך מהר מאוד, בהכירי את הנפשות הפועלות, 'ירדתי' מכך והחלטתי לסיים את פסק דין זה, רק באיחולי אריכות ימים לקבלנים לתושבי גבעת עמל ב', ילדיהם ונכדיהם, לעורכי הדין שייצגו את הצדדים וגם לי ולשופטים שיבואו אחריי, בכדי שנוכל כולנו להמשיך ולהתדיין ב-70 שנות המדינה הבאות, בעזרת השם".

ועד הפעולה בגבעת עמל מסר בתגובה לפסק הדין: "מערכת המשפט העבירה היום מסר ש-70 שנה של מגורים רצופים בשליחות שלטונית וציונית של תושבים ממוצא מזרחי שווים בעיניה כקליפת השום. השופט מנחם קליין התבטא בכתובים במהלך המשפט ש'כל ניסיונותיי להבהיר שאני עוסק במשפט ולא בצדק נפלו על אוזניים ערלות' - ואכן נוכחנו היום לאסוננו שאין צדק בבית המשפט".